"קיבוץ שיתופי"

אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך.

"קיבוץ מתחדש"

אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקניין, של עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בייצור בצריכה ובחינוך, והמקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מאלה:

(1) חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם לתרומה, לתפקיד או לותק;

(2) שיוך דירות

(3) שיוך אמצעי הייצור לחבריה, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור תהיה בידי האגודה ולא בידי החברים, וקיימות הוראות בתקנון האגודה בדבר הגבלת הסחרות של אמצעי הייצור שחולקו לחברים.

כללי

סווגה אגודה שיתופית כקיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, יראו אותה כקיבוץ. אולם, אין בכך כדי למנוע מרשויות המדינה להתייחס לקיבוצים השונים באופן מובחן.

(1) הליך שיוך דירות לחברים יכול להתבצע בקיבוץ המתחדש שיש בו אפשרות לקניין פרטי. הליך של שיוך דירות לחברים לא יכול להתבצע בקיבוץ שיתופי שבו מתקיים במלואו העיקרון של בעלות הכלל בקניין.

(2) במועד שיוך הדירה יקבל החבר וכל מי שיבוא במקומו, זכות קניין (חכירה) בדירה (להלן – "בעל דירה")[1].

(3) על מנת לשמור על אופיו הייחודי של היישוב גם בקיבוץ המתחדש, יש להגביל את הסחירות של הדירות באופן שיבטיח לקיבוץ שליטה לעניין זהות המתגוררים בקיבוץ.

(4) הקיבוץ יבחר באחד משני מסלולים לעניין הגבלת הסחירות: א. לקבוע כי רק מי שמתקבל לחברות בקיבוץ רשאי לרכוש דירה ביישוב; ב. לקבוע כי החברים יהיו רשאים להעביר את זכויותיהם בדירות גם למי שאינם חברים, אך במקרה כזה, מי שרוכש דירה ביישוב חייב להתקבל כחבר לאגודה להתיישבות קהילתית, אשר חייבת להתקיים ביישוב.

(5) יש להבטיח, בכל עת, כי רוב בעלי הדירות בקיבוץ (למעט תושבי ההרחבה הקהילתית) הם חברי קיבוץ.

(6) בכל מקרה של העברת זכויות בדירה לרבות הורשה תהיה לקיבוץ (או למי מטעמו) זכות לרכישת הדירה במחיר השוק שבין קונה מרצון למוכר מרצון.

(7) שיוך הדירות יתבצע על חשבון דמי עזיבה שחייב הקיבוץ לחבר. זאת, אלא אם כן יש לקיבוץ, להנחת דעתו של רשם האגודות השיתופיות, עתודות מתאימות לתשלום דמי עזיבה.

(8) חבר קיבוץ המבקש להעביר או להקנות את זכויותיו בדירה, יהיה רשאי לחייב את הקיבוץ לרכוש ממנו את הדירה בתמורה לתשלום סך דמי העזיבה המגיעים לו, ובלבד שיפסיק את חברותו בקיבוץ.

(9) על מנת להישאר במסגרת הגדרת הקיבוץ המתחדש, היישוב יקפיד על הכללים האמורים לעיל, ובסיכום המלצות 3.

ביחס לקיבוץ המאפשר מכירה גם למי שאינם חברי קיבוץ

(א) העברת זכויות למי שאינו חבר קיבוץ או חבר באגודה להתיישבות קהילתית, תותנה בקבלת הרוכש כחבר באגודה להתיישבות קהילתית.

(ב) מרבית בעלי הדירות ביישוב (למעט תושבי ההרחבה הקהילתית) יהיו חברי הקיבוץ.

ביחס לשני המסלולים

(א) העברת זכויות החבר תהא כפופה לזכות הרכישה של הקיבוץ, כאמור.

(ב) בוצעה עסקה של העברת זכויות חבר קיבוץ בדירה, על פי הכללים, תתבצע התחשבנות כספית בין החבר המעביר לבין הקיבוץ, כדלקמן:

(1) עלה סכום התמורה בעסקה על דמי העזיבה המגיעים לחבר המעביר, לא יהיה החבר המעביר זכאי לדמי עזיבה כלשהם. קיבל החבר המעביר מקדמה כאמור לעיל, ישיב החבר המעביר לקיבוץ את המקדמה כנגד מחיקת המשכנתא שנרשמה לטובתו.

(2) פחת סכום התמורה בעסקה מדמי העזיבה המגיעים לחבר המעביר, יהיה החבר המעביר זכאי לקבל מהקיבוץ את ההפרש שבין דמי העזיבה המגיעים לו לבין תמורת המכירה. קיבל החבר המעביר מקדמה כאמור לעיל, יעביר החבר המעביר לקיבוץ את תמורת המכירה כנגד מחיקת המשכנתא שנרשמה לטובתו.

(ג) בכפוף לכל דין, קיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו, כי בעל דירה המשכיר את דירתו או המעניק זכות להתגורר בה, יהיה חייב לקבל מראש את אישור הקיבוץ בדבר זהות השוכר או בעל זכות המגורים. מקום בו בעל דירה זכאי לדמי עזיבה או להשלמה לדמי עזיבה, כאמור, יהיה

הקיבוץ רשאי לקבוע כי התמורה שקיבל בעל דירה משכר הדירה, תקוזז מסכום דמי העזיבה לו הוא זכאי.

(ד) בעל דירה יהיה רשאי לשעבד את זכויותיו בדירה ובלבד שמימוש השעבוד יהיה כפוף לזכויות הקיבוץ.

(ה) העברת הזכויות ליורשים כפופה לאותם כללים – אם נקבעה דרישת חברות בקיבוץ או באגודה להתיישבות קהילתית, יידרש היורש, כדי לממש את זכותו, להתקבל לחברות או לחילופין, למכור את הדירה על פי אותם כללים.

(ו) אותן הוראות יחולו גם על העברת זכויותיו של נעבר אשר רכש דירה על פי הוראות אלה.

(א) הוועדה ממליצה כי משמעותה של הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש תהיה שמירה על שוויון בסיסי בין החברים, שיושג בין היתר על ידי עזרה הדדית בנושא סיעוד, חינוך, השכלה, בריאות, בטחון סוציאלי (לרבות כיסוי גירעון אקטוארי מן העבר) ותמיכה באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים - וכל זאת בהתאם ליכולת הכלכלית של הקיבוץ תוך מתן עדיפות גבוהה לפני נושאים אחרים.

(ב) יש לקבוע סכום מינימום בכסף או בשירותים, כגון, שכר מינימום לפחות לאנשים בגיל העבודה אשר ממצים את יכולת העבודה שלהם, פנסיה בגובה שלא תפחת מהקצבה לפי כללי העזיבה (אליה תתווסף קיצבת הזקנה של הביטוח הלאומי), ביטוח בריאות (ודאגה לצרכים בריאותיים) וכיוצ"ב. כמו כן, יש לעגן את הזכות לדיור (או שיוך דירה חלף זאת) ואת עקרון הותק.

(ג) התנועות הקיבוציות יגבשו הצעה לגבולות המינימום ורשם האגודות השיתופיות יתנה אישור של שינוי תקנון בכך שמובטחים צורכיהם הבסיסיים של חברי הקיבוץ, ובפרט האוכלוסיות החלשות וכי מובטח להם קיום הוגן.

(ד) הוועדה ממליצה כי האמור לעיל יבוא לידי ביטוי בהגדרת הקיבוץ המתחדש, מאחר ושמירה על הצרכים הבסיסיים וקיום הוגן לחברי הקיבוץ מהווה מרכיב הכרחי בקיומו של הקיבוץ המתחדש.

(ה) בנוסף, הערבות ההדדית, כאמור, היא תנאי לקיומו של הקיבוץ המתחדש, ומקנה זכויות לחברי הקיבוץ ביחסים שבינם לבין הקיבוץ.

(ו) הוועדה ממליצה כי לא יאושר שינוי תקנון של קיבוץ שיש בו, פגיעה בערבות ההדדית של הקיבוץ בהקשר של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים או פגיעה ביכולת הקיבוץ לכבד התחייבויותיו בתחום זה עקב הפרטת נכסיו.

(ז) יובהר כי הערבות ההדדית אין משמעותה כי הקיבוץ צריך להשלים עם אי נכונות של חבר כשיר בגיל העבודה לעבוד בהתאם ליכולתו, וכי הערבות ההדדית אינה מונעת הפעלת סנקציות כלפי חברים שמתנהגים בדרך זו (עד כדי הוצאתם מהקיבוץ במקרים קיצוניים).

(1) יש להבטיח מנגנון הוגן, שוויוני ומתאים ליישוב סכסוכים, בו יוכל כל חבר וחבר להעלות את תביעותיו. הדבר נחוץ במיוחד בתקופה בה מתרחשים שינויים מרחיקי לכת בתחומים חלוקתיים.

(2) בפני כל חבר צריכה להיות פתוחה דרך הוגנת לבירור ויישוב סכסוכים שלא תיחסם בשום פנים ואופן על ידי הקיבוץ.

(3) המנגנון להבטחת השוויון בין החבר לבין הקיבוץ בעת בירור הסכסוך צריך לכלול את המרכיבים הבאים:

(א) מיצוי העניין בצורה שקופה וכדין במוסדות האגודה המוסמכים.

(ב) אם הקיבוץ מסרב לפנות לבוררות, על הקיבוץ להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבית המשפט, בהתאם לנסיבות העניין ויכולת החבר.

(ג) אם בבוררות בוחר הקיבוץ להיות מיוצג על ידי עורך דין, עליו לממן, בגובה סביר, גם ייצוג משפטי מתאים לחבר.

(4) אם החבר סבור כי הקיבוץ פועל בניגוד להוראות התקנון – עליו לפנות לרשם האגודות השיתופיות. הועדה ממליצה כי בירור והכרעה בסוגיה האמורה, יתבצע על ידי רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו בצירוף שני נציגי ציבור שמונו על ידי רשם האגודות השיתופיות. נקבע כי הקיבוץ אכן פועל בניגוד להוראות התקנון ואינו ממלא אחר הוראותיו, רשאי החבר לקבל מהקיבוץ מימון מתאים, כאמור לעיל, לפניה לערכאות שיפוטיות לשם אכיפת הוראות התקנון והוראות רשם האגודות השיתופיות.

(1) הקיבוץ העירוני הינו תופעה חיובית וצעירה ויש מקום לקבוע סיווג חדש ונפרד לקיבוץ העירוני שמכיר בייחודה ומביאה לידי ביטוי את תרומתה החברתית.

(2) יתווסף סיווג חדש לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו – 1995 (בנוסף לסיווגים האמורים בסיכום המלצות 1) בנוסח הבא:

"קיבוץ עירוני" - אגודה שיתופית הפועלת לתרומה ומעורבות חברתית בחברה הישראלית, המאורגנת על עקרונות של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך ומקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה.

הועדה מודעת לכך כי קיבוצים מסוימים אינם מעונינים או אינם יכולים להמשיך ולהישאר קיבוצים, לרבות במתכונת של קיבוץ מתחדש. הוועדה לא יכלה להתפנות ולטפל בנושא זה בשל צמידותה לכתב מינוי ברור אשר במתכונת של קיבוץ מתחדש – הועדה לא יכלה להתפנות ולטפל בנושא זה בשל צמידותה לכתב מינוי ברור אשר הטיל עליה לדון אך ורק בקיבוצים ובהמשך דרכם ככאלה. עם זאת, הועדה ממליצה כי הממשלה תמשיך ותבחן חלופות של צורות התיישבות העומדות בפני הקיבוץ, לרבות, כפר שיתופי, מושב עובדים, יישוב קהילתי ועוד. הוועדה רואה בחיוב רב בחינת דפוסי מעבר כאמור עבור אותם יישובים המעונינים בכך וסבורה כי יש להקל על המעבר של הקיבוץ לאותן צורות התיישבות שונות, בכפוף לתנאים שיקבעו לעניין זה.

(1) הוועדה רואה חשיבות רבה בהמשך בחינת הסוגיה של יחסי עבודה בקיבוץ ושל ההתייחסות של המוסד לביטוח לאומי לקיבוץ המתחדש. לפיכך ממליצה הוועדה כי תוקם וועדה נוספת לעסוק בסוגיה חשובה זו.

(2) הועדה מבקשת להפנות את תשומת ליבה של הממשלה למצבם הכלכלי הקשה של קיבוצים רבים (כמתואר בפרק 3). הועדה סבורה כי יש לבחון את הצורך בטיפול בבעיה מרכזית זו, והדרכים לעשות כן. בכלל זה, הועדה סבורה כי יש להבטיח זכויות מסוימות לחברי הקיבוץ במקרים של חדלות פירעון - בדומה לפושט רגל - וכן לאפשר, במקרים מסוימים, תכנית להבראת הקיבוצים - לדוגמא במסגרת סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999. הועדה לא יכלה לטפל בסוגיות אלה והרכבה לא היה מותאם לדיון בהן. עם זאת, הוועדה ממליצה לבחון לעומק סוגיות אלה מאחר שמדובר בבעיה מרכזית.

3) לסיום, הועדה מפנה את תשומת הלב כי יש ללוות חלק מהנושאים המופיעים בדוח הועדה בהסדרי חקיקה מתאימים לרבות בנושא ביטוח לאומי ומס הכנסה. ללא הסדרה מתאימה בחקיקה, ספק אם יהיה מעשי ליישם חלקן של המלצות הועדה (וראה גם נספח ג' לעמדות הצוות הבין משרדי).