כללי:
-
בקיבוצים / מושבים שיתופיים רבים קיים רוב של חברים המבקשים לבצע שינויים כלכליים וחברתיים שתמציתם הפרטה מרבית של הנכסים, זכויות הייצור ומתן אפשרות לחבר לממש / למכור / להוריש את זכויותיו.
-
חוזה המשבצת החקלאית של הקיבוץ/המושב השיתופי אינו מאפשר שינוי כלשהו בבעלות על נכסי המקרקעין המוחכרים במסגרת חוזה המשבצת של הקיבוץ ומהווים את מרבית נכסיו.
-
הוראות חוזה המשבצת החקלאית משקפות העקרונות החברתיים כלכליים של קיבוץ כפי שהיו במשך עשרות שנים בעבר. לחוזה זה יתרונות כגון אפשרויות הבנייה הבלתי מוגבלות לחברים בשטח המחנה וחסרונות כגון חוסר האפשרות לפצל הנחלות ולאפשר לחבר לממש את זכויותיו כפי שניתן מקדמת דנן לחברים בעלי הנחלות במושבים.
-
צורת ההתיישבות הנותנת ביטוי לרצון החברים להפריט ולממש את זכויותיהם היא זו של מושב עובדים המקבלת ביטוי בחוזה המשבצת החקלאית של מושב העובדים וחבריו.
בדרך זו לכל חבר נחלה הניתנת למכירה למי שעומד בקריטריונים הנקבעים על ידי האסיפה הכללית של האגודה השיתופית החקלאית ומקבל רוב קולות באספה כללית.
-
הנחלה אינה ניתנת לפיצול אולם היא מורכבת ממספר חלקים והעיקרי ביניהם : חלקה א' חלקת המגורים (שתי יחידות בנות 160 מ"ר כל אחת ויחידת הורים בת 55 מ"ר) חלקה א' יכולה להיות מפוצלת פיזית למספר יחידות שטח אולם מכירתה חייבת להיעשות בשלמות.
שאר החלקות מוחזקות במשותף על ידי האגודה. האגודה השיתופית החקלאית הינה צד לחוזה החכירה מול מנהל מקרקעי ישראל והיא בדרך כלל החוכר הישיר של כל משבצת האגודה הכוללת את כל נחלות החברים.
היתרונות והחסרונות ממהלך שיוך הנחלות בקיבוץ והפיכתו למושב עובדים
יתרונות :
(א) צורת ההתיישבות של מושבי עובדים חוצה את כל גווני הקשת הפוליטית וקיימת לגביה הסכמה רחבה בציבור. הסבירות לפגיעה בזכויותיהם של חברי המושבים נמוכה, מצב שלא קיים לגבי צורת ההתיישבות הקיבוצית הנמצאת מסיבות שונות ומתמשכות בסכנת כרסום זכויות תמידי.
(ב) פתרון מיידי לרצון החברים לסחר /לממש/ למכור /להוריש זכויותיהם בקיבוץ.
(ג) "הנחלה" הנה מושג מקובל וידוע וקיים לה ביקוש גדול בקרב שכבות אוכלוסייה
איכותיות. נגזר מכך התמורה הגבוהה שניתן להשיג ממכירת נחלה יחסית לכל
חלופה אחרת.
(ד) לשטח הבניה צמודת קרקע בשטח המחנה בקיבוץ ביקוש גדול במיוחד. התמורה הן ממכירת נחלות והן ממכירת יחידות מפוצלות עשויה לשמש מקור כספי לפתרון בעיות בקיבוצים רבים. הרעיון של ראש הממשלה בתפקידו הקודם כשר התשתיות לעיבוי הנחלות קרי תוספת 2 יחידות מגורים תוך מתן אפשרות לפצלם ולמוכרם בתמורה יעלה וישביח את ערך הנחלה.
(ה) יתרון מול החלופה להפוך ליישוב קהילתי המחייבת אובדן מרבית קרקעות המשבצת וזכויות הייצור תוך אובדן הערך המוסף שיש למותג נחלה במושב עובדים ואובדן הסיכוי ליהנות ממימוש הרעיון של עיבוי יחידות המגורים בשטח המחנה המוצגת כיום כחלופה להפחתה בזכויות לשינוי ייעוד על הקרקע החקלאית במשבצת.
(ו) משיכת שכבות אוכלוסייה צעירות ותורמות לקיבוצים המזדקנים.
(ז) קבלת זכויות לשלוש יחידות מגורים לנחלה ואפשרות לשתיים נוספות כפי שהוצע.
(ח) אפשרות למכירה מיידית של הנחלות הלא מאוישות לכיסוי חובות והבטחת עתודה אקטוארית וקרנות פנסיה.
(ט) אפשרות לפיצול הנחלות לחברים מוגבלים וחסרי יכולת לקיים את משקם.
(י) משיכת הבנים חזרה לקיבוץ כפועל ישיר של האפשרות להעברת הנחלה לבן ממשיך שזכויותיו ידועות ברורות.
(יא) לכל חבר זכות להקים בשטח הנחלה מבנה למטרות תעסוקה ( תעשיה,מלאכה, אחסנה, משרדים, שירותיי תיירות ונופש) עפ"י החלטה 755 .
(יב) לכל חבר זכות להקים בשטח הנחלה ארבע יחידות קיט ("צימרים") ( שמונה באזורי עדיפות , 10 באזורי קו העימות) על פי החלטה 653.
(יג) החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 823 מאפשרת רישום כל הנחלה או חלקה ישירות על שם החבר בעל הנחלה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים.
חסרונות :
(א) מורכבות תהליך שיוך הנכסים לחברים לפי ותק וגודל משפחה .
(ב) מורכבות הפיצול הפיזי של מגרשי המגורים בין החברים ויצירת הנחלות.
(ג) קושי ומורכבות המהלך בקיבוצים קיבוצים להם מספר בתי אב מעבר לתקן הנחלות וקיומן של משפחות רב דוריות.