על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה, דינה של אגודה שיתופית חקלאית שבחרה בסעיף זה כדין שותפות.

כלל ידוע הוא שהפסדי שותפות מיוחסים לחבריה והיא אינה נחשבת כנישומה לענין פקודת מס הכנסה.

בפס"ד סעד (עמ"ה 26/83) שדן בסוגיית העברת הפסדים מאגודה שיתופית חקלאית לחבריה נאמר כי הסעיף נועד בראש ובראשונה להעניק הקלות במס לאגודות שיתופיות שחבריהם יחידים.

על פי אישור נציבות מס הכנסה שניתן בעקבות פסק הדין, חבר אגודה שיתופית חקלאית הנושא בפועל בהפסדי האגודה זכאי לנכות מהכנסתו הפסדים ממפעלי האגודה שהוטלו עליו בפועל.

ככל שעולה מפקודת מס הכנסה והפרשנות לפקודה זו הרי ששותפות אינה נחשבת לנישום לעניין מס הכנסה. חישוב ההכנסה החייבת, חישוב המס ותשלומיו אינם חלים על שותפויות והינם מועברים לחבריה מכח הסדר מיוחד שנקבע בסעיף 63 לפקודת מס הכנסה.

בעמ"ה 26/83 קב' סעד אגודה שיתופית נ' פ"ש אשקלון קובע כבוד השופט גלסנר באמרת אגב כי הדיון בפסק הדין מתייחס למקרה השונה מעניינו. יותר מכך כבוד השופט מצא צורך להדגיש כי סעיף 62 נועד בראש ובראשונה להעברת הפסדים מאגודות ראשונית לחבריהן.

להלן ציטוט הסיכום של פס"ד סעד ע"י כבוד השופט גלסנר:

" בעניננו, החבר היחיד הוא אמנם קיבוץ, והמטרה להקלה על גוף כזה באה לביטוי בסעיפים 58 - 54 לפקודה . האגודה משמשת, ככל הנראה (הדבר לא הוברר במהלך הדיון - הסיכומים), ארגון ביחסים שבין שני גופים אלה. אלא שסעיף 62 נועד, בראש ובראשונה , למושב שיתופי - למעט אלה שהנציב החיל עליהם את הוראות סעיף 61 - ובמסגרתו של זה, מקבלת מערכת היחסים שבין המושב לבין חבריו האינדיבידואליים, את המשמעות הרלוונטית להקלות על התאגיד בהן מדובר".

ישנם הסוברים כי סעיף 62 לפקודה מאפשר אך ורק העברת רווחים מאגודה שיתופית לחבריה ואילו באגודה שסיימה את שנת המס בהפסדים אין להחיל את סעיף 62 ולהעביר את הפסדי האגודה לחבריה.

טענה זו מבוססת בעיקרה על השימוש במונח "הכנסה חייבת" בסעיף 62. לדעתנו ובהסתמך על פס"ד מאוחרים לפס"ד סעד גישה זו מוטעית ואינה נכונה.

בעמ"ה 97/90 אמיר כהן בע"מ נ' פ"ש ת"א 1 מגדיר השופט א. פלפל את המונח "הכנסה חייבת" באופן ברור ביותר. בפס"ד מתייחס השופט פלפל לפס"ד סעד שניתן ע"י כבוד השופט גלסנר:

"נקודת המוצא של כבוד השופט גלסנר היתה כי הגדרת המונח "הכנסה חייבת" בשנת המס הנדונה שם (בפס"ד סעד - ב.מ.) היא שנת 1980, כללה את המילה "שנשתיירו" על כך יש להעיר שההגדרה שונתה כבר בשנת 1973 (ראה חוק לתיקון פקודת מס הכנסה(מס' 18) תשל"ג - 1973 ס"ח תשל"ג 100) בלא לקבוע עמדה כוללת לגבי משמעות המונח הכנסה חייבת אם הוא כולל גם הפסד - לגבי כל דבר ועניין בפקודה לאור השמטת המילה "נשתיירו", נראה לי כי השאלות שבפנינו מן הדין ליחס למונח גם את המשמעות של הכנסה שלילית". (הדגשה שלנו ב.מ.)"

יתרה מכך, את סעיף 62 ניתן לחלק לשני חלקים - החלק "המהותי" והחלק "הפרוצדוראלי" בחלק הראשון של הסעיף נמצאת הקביעה האופרטיבית של הסעיף, הקובעת ללא סייג שדינה של אגודה שיתופית חקלאית יהיה בשנת המס פלונית כדין שותפות. מכאן ניתן להסיק כי השוואת הדינים נכונה לכל דבר ועניין בהעדר סייגים מפורשים.

סעיף 62 אינו קובע שהברירה בסעיף זה תחול רק על "אגודה שהיתה לה הכנסה חייבת בשנת המס" ובהעדר הוראה פוזיטיבית כזו אין להסיק אחרת.

בנוסף, אין הסיפא (הפרוצדורלית) דורשת כי לאגודה יהיו בפועל הכנסה חייבת בשנת המס. דרישת הסיפא היא לפרט את "החלק המגיע לכל אחד" מהכנסות האגודה - במידה ותהיינה, וזאת כדי לאפשר הוצאת שומות לחברי האגודה.

באם מחוייבים חברי האגודה עפ"י תקנונה לשאת בהפסדיה לעיל, הרי שעל פי המהות הכלכלית המקובלת בד"כ על בתי המשפט, מעמדם של חברים אלו לעניין תשלום הפסדי האגודה הוא כמעמדם של שותפים.

לאור השוואת דינים זו מקבל סעיף 62 לפקודה את המשמעות הכלכלית המהותית הנכונה לעניין הכרת הפסדי האגודה שהוטלו על חבריה כפי שנעשה בשותפות.

הן הוראות הדין הכללי והפסיקה והן הנוהג החלים לעניין רווחים והפסדים באגודה שיתופית חקלאית, תומכים בגישתנו שניתן לחלק בין החברים הן את רווחי האגודה והן את הפסדיה, ובכלל זה אין כל מקום להבחנה בין שותפות לבין אגודה שיתופית חקלאית בנושא זה.