הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מספר 93)(זכאות למענק בשיעור מלא לחייל משוחרר שעבד במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה), התשס"ז - 2007.
סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה יהיה זכאי למענק, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
סעיף 174 (ג)(1) לחוק קובע כי מי שעסק בעבודה בתחנות דלק, בנין, בתי מלון,חקלאות ואבטחה, בהתאם לקבוע בחוק,יקבל מענק בגובה 7,578 ₪ (50% מן השיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה).
סעיף 174(ג)(2) לחוק קובע כי עבודות במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה הן עבודות מזכות במענק בשיעור של 80% מהמענק המשתלם בעד העבודות המנויות בסעיף 174(ג)(1). סכום המענק המופחת הוא 6,062 ₪.
הצעת החוק קובעת כי חייל משוחרר שעבד במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה יהיה זכאי למלוא המענק, ללא הפחתה.
הצעת החוק פורסמה ברשומות בתאריך 14/05/2007.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון קצבת – סיעוד), התשס"ז -2007
סעיף 227 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן-החוק), קובע כי מבוטח הנמצא במוסד סיעודי לא יהיה זכאי לקצבת סיעוד.
החוק נועד לסייע למי שכתוצאה מליקוי נעשה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום - יום, או הזקוק להשגחה. סעיף 227, כנוסחו כיום, שולל דווקא ממבוטח שמצבו התדרדר עד כדי אשפוז סיעודי כל עזרה מהמדינה.
מטרתו של התיקון לקבוע, כי מי שמצבו זיכה אותו בקצבת סיעוד ימשיך להיות זכאי לקצבה זו גם בעת הימצאו במוסד הסיעודי, שכן אין צידוק להתנערות המדינה מסיוע למי שהעול הכלכלי עליו ועל משפחתו גדל.
סעיף 3(1) לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים) קובע כי נכה יהא זכאי לתגמולים רק אם עלה לישראל לפני יום כ"ב בתשרי תשי"ד (1 באוקטובר 1953).
ע"פ הצעת החוק, יבוטל התנאי הנ"ל ויקבע כי נכה יהא זכאי לתגמולים במידה והוא אזרח ותושב ישראל.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגדרת ילד), התשס"ז-2007
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כולל בפרק שענינו ביטוח זיקנה וביטוח שאירים הגדרה של ילד. הגדרה זו משמשת גם בפרקים נוספים, למשל לעניין תלויים בנפגעי עבודה, מענק לאלמנה, דמי מחיה ומענק ליתומים.
לפי ההגדרה שבחוק, ילד יכול להיות גם מי שמעל גיל 18 אם מתקיימים בו תנאים שונים, כגון שירות צבאי או לאומי, לימודי עתודה או סיום לימודים במוסד על יסודי.
מוצע להרחיב את הגדרת ילד ולקבוע כי היא תכלול גם מי שלא מלאו להם 20 שנים, שנקראו לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, ועיקר זמנם מוקדש ללימודים או שקיבלו פטור מחובת שירות ביטחון בשל סיבה רפואית.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (שירותים מיוחדים לנכה המתגורר עם בן משפחה שאיננו נכה),
התשס"ז – 2007
כיום, נשללת על פי רוב, קצבת שירותים מיוחדים מנכים אשר נשואים לבני זוג שאינם נכים בשל העובדה שמבחינה תפקודית יכול בן הזוג להיות לעזר לנכה. בדומה, נשללת גמלה לשירותים מיוחדים מנכה המתגורר עם בן משפחה אחר שאיננו בן זוג ואשר מספק לו שירותי משק בית בסיסיים.
כתוצאה מכך, מחויב המשק המשפחתי של בית כזה להתחייב בהוצאות השירותים המיוחדים הנדרשים לטיפול בבן הזוג הנכה.
הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי קצבת השירותים המיוחדים הינה זכות אישית של הנכה ומעודדת את בן הזוג שלו לצאת לעבודה.
בהצעת החוק מוצע, כי לענין קביעת זכאות לקצבת שירותים מיוחדים, תיבחן יכולתו התפקודית האישית של הנכה בלבד, מבלי להתחשב בעובדה כי בן משפחה עמו מתגורר הנכה – איננו נכה.
לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.