במסגרת המאבק המשפטי המתנהל באמצעות משרד עוה"ד רוגין שטראוס ושות' להטבות ולמיצוי זכויות הקיבוצים מול רשות השידור להחזרי כספי אגרות ששולמו ביתר ננקטים שני הליכים משפטיים מקבילים:

א. תביעת הנחה בגין גבייה מרוכזת

עתירה לבג"ץ (בג"ץ 731/05 קיבוץ לוחמי הגטאות ואח' נ. רשות השידור). מהותה של עתירה זו הינה חיוב השר הממונה על חוק רשות השידור להתקין תקנות בדבר מתן הנחה בגין גבייה מרוכזת של אגרת רשות השידור. סמכות זו של השר הממונה על חוק רשות השידור נתונה לו על פי סעיף 29 (א) לחוק רשות השידור, תשכ"ה - 1965 (להלן - החוק). הפעלת סמכות זו טעונה היוועצות עם הועד המנהל של רשות השידור. כמו כן, ובנוסף לכך, התקנת תקנות אלו טעונה את הסכמת שר האוצר. טענת השר ורשות השידור הינה שהיות ואין לרשות השידור ועד מנהל, אין אפשרות לשקול את הצורך בהתקנת תקנות לפי סעיף 29 (א) לחוק. על רקע הסחבת הקשה מצד רשות השידור, הוגשה ביום ה - 28 בפברואר 2007 בקשה נוספת למתן צו על תנאי (מעבר לצו על תנאי שהוצא כנגד אי מינוי ועד מנהל לרשות השידור). בית המשפט העליון (כבוד השופט א' רובינשטיין) הורה לרשות השידור, להגיב על הבקשה הנוספת תוך שבוע ימים.

היות ומדובר בעתירה בה מתבקש צעד של שר להתקנת חקיקת משנה, להערכת היועצים המשפטיים הדיון בעתירה זו עשוי להימשך עוד זמן רב.

ב. קיזוז הנחת גבייה מרוכזת בשנים 1994 – 1981

המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ה"פ (ב"ש) 8048/06 קיבוץ אורים ואח' נ. רשות השידור). מהותה של המרצת פתיחה זו הינה קבלת סעד הצהרתי לגבי זכאות הקיבוצים, הממשיכים בהליכי הגבייה המרוכזת, לקיזוז סכום ההנחה בגין הגבייה המרוכזת שהייתה בתוקף בתקנה 3 (ד) לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) תשמ"א – 1981. תקנה זו קבעה הנחה של 5% מתשלום האגרה המלאה והייתה בתוקף החל מה - 1 באפריל 1981 עד ה - 1 בפברואר 1994.

המרצת הפתיחה, ובה מלוא טיעון הקיבוצים, הוגשה לבית המשפט ביום ה - 21 ביוני 2006. רשות השידור הגישה תשובה מפורטת להמרצת הפתיחה, ובה שורה ארוכה של טיעוני סף, ביום ה - 23 בנובמבר 2006. טיעוני הסף המרכזיים של רשות השידור התמקדו בקו של ההתיישנות (המרצת הפתיחה מתייחסת לאירועים שחלו לפני למעלה מ - 7 שנים), ובקו של העדר זכות קיזוז והעדר יריבות (החייב באגרה הוא חבר הקיבוץ ואילו הדרישה לקיזוז היא מצד הקיבוצים; לפיכך אין הדדיות של יחסי חייב - נושה כנדרש לצורך קיזוז). בנוסף, הועלתה שורה שלמה של טענות סף משניות (סמכות, אגרה וכיוצא בזה).

לעצם הדברים טוענת רשות השידור כי אין כאן גבייה מרוכזת; הקיבוצים לא הגישו בקשות למתן הנחה בגין גבייה מרוכזת ולא עמדו על זכות זו ולבסוף, כי ההליך כולו עוקף את התובענה כי הקיבוצים השתהו בנקיטת הליכים משפטיים ולכן למעשה ויתרו על ההנחה שמגיעה להם עד שנת 1994 .

בדיון מה - 13 בדצמבר 2006 נקבע כי בשלב הראשון יידונו כל הטענות המקדמיות של רשות השידור. טענות אלו הן - הן טענות ההגנה העיקריות של רשות השידור מול המרצת הפתיחה של הקיבוצים.

בהחלטה מה - 1 במרץ 2007 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ואגו) את כל טענות הסף של רשות השידור וקיבל את עמדת הקיבוצים כפי שהוצגה ע"י עוה"ד רוגין שטראוס ושות' בהמרצת הפתיחה ובתשובת הקיבוצים (מה 13.12.2006 ) לתגובת רשות השידור.

באופן ספציפי, ישנה חשיבות לדחיית שתי טענות הסף העיקריות. האחת - הנוגעת להתיישנות, והשנייה - הנוגעת לזכות הקיזוז (או במינוח הפרוצדוראלי: היריבות המשפטית).

בית המשפט לא הכריע לגוף המחלוקת - האם זו אכן גבייה מרוכזת כהגדרתה בדין ואם לאו, והאם הזכאי להנחה הוא חבר הקיבוץ או הקיבוץ.

רשות השידור רשאית להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. במידה ורשות השידור תימנע מהגשת בקשה כזו, ייקבע התיק להמשך קדם המשפט.

בדבר פרטים והבהרות ניתן לפנות למר שמעון גדיש או למר אורן אור במשרדנו בעפולה.