בעקבות "הסכם המים" (אשר פרטים לגביו הובאו בחוזרנו 102/06) שנחתם בין התאחדות חקלאי ישראל לבין משרדי האוצר והחקלאות בחודש החולף ונוכח פעילות שיווקית ענפה של חברות וגופים שונים המציעים "מיקור חוץ" של מפעלי המים באגודה מצאנו לנכון להציג בפניכם היתרונות והחסרונות שיש לניהול עצמי של מפעל המים לעומת הפעלתו ע"י תאגיד מתמחה חיצוני מנקודת מבט רחבה וכוללת, אשר כמובן אינה מביאה לידי ביטוי את כלל הצרכים והתנאים הספציפיים של כל אגודה מסויימת.

1. מאפייני מפעל המים:

   למרבית הקיבוצים והמושבים מפעלי מים עצמאיים, למפעלים אלו מאפיינים דומים:

   תשתית פיזית - מוחזקת בעיקר ב"אחזקת שבר" ומתאפיינת במערכות בנות 30 שנה ויותר. אנשי האחזקה הוותיקים חלקם פרשו לגמלאות בעוד עיקר האחזקה מבוצעת ע"י קבלנים.

   תשתית ניהולית – בקיבוצים נשענת על מרכז המשק ועל הנהלת החשבונות עם מערכות המחשוב הקיימות, במרבית המושבים נשענת על מזכיר הישוב.

   גביה – גידול במספר התושבים בהרחבות בקיבוצים ובמושבים לצד הפרטת הדיור בקיבוצים מחייבים שינוי גישה בנושא חיוב צריכת המים. לא עוד חשבון זמני שנסגר אחת לשנה אלא חשבון חודשי/דו חודשי מדויק וסופי המשמש כמסמך גביה תקף.

2. יתרונות הפעלה עצמית :

   1. שליטה על מכסות המים וחלוקתן (ליבת פעילות האגודה).

   2. שליטה על תעריפים (תעריף ביתי כנגזרת של הקצבה ביתית וכו').

   3. שיתוף במשאבים – הנהח"ש, מערכת גביית מס מוניציפלי, ריכוז משק ומחשוב קיימים.

   4. רווחי מפעל המים נשארים באגודה ומשמשים בד"כ לשיפור תשתיות המים.

   5. שיקולי טווח ארוך בביצוע השקעות ובתחזוקה השוטפת.

3. חסרונות הפעלה עצמית :

   1. חיכוך עם חברים יוצר בעיות בגבייה.

4. יתרונות תאגיד מתמחה חיצוני :

   1. יתרונות לגודל.

   2. יתרונות בביצוע גבייה.

5. חסרונות לתאגיד מתמחה חיצוני

   1. ניגוד עניינים תמידי בין שאיפת התאגיד למקסום הרווחים בטווח הקצר (הסכמי b.o.t מוגבלים בזמן) לבין שמירה על רמת תחזוקה אופטימלית בטווח הארוך.

   2. העדר גמישות במחירי המים לשימושים השונים והעברת מכסות.

6. בחינת מפעל המים טרם קבלת ההחלטה:

   טרם קבלת החלטה על צורת ההפעלה האופטימלית של מפעל המים, יש לבצע בחינה של המפעל בנושאים הבאים:

   1. ניהול – רמה מקצועית של "איש המים", טכנית וניהולית.

   2. בפחת- אחוז הפחת (הפער בין הפקה/קניה למכירה) כאן המקום להדגיש כי בעוד שבמרבית הקיבוצים, בהעדר מונים במחנה, הפחת בד"כ אינו ידוע.
      במושבים הפחת הכולל ידוע אך לא מוגדר: בעיקר דלף, שימושים לא מזוהים וכו'.

   3. גביה – אחוז הגביה והסיבות לגרעון.

   4. תשתית – ההשקעה הנדרשת בחידוש ציוד ומקורות המימון, מיפוי מענקים והלוואות.

7. סיכום והמלצות:

   להערכתנו, לאור זמינות המקורות הנגזרת מ"הסכם המים" - 70 מיליוני ₪ בשנה עד שנת 2009 וכן תמיכות של מנהלת ההשקעות בחקלאות ניתן להערכתנו לבצע בטווח הקצר שדרוג משמעותי של מערכות המים באגודה. מקום בו שיקולי גבייה הם המכריעים ניתן להעביר את הגביה בלבד לגוף מתמחה מבלי לוותר על מפעל המים שהינו ליבת פעילות האגודה.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בתל-אביב.