בעקבות פעילותו של עו"ד רון רוגין ופעילות משרדנו הן בבג"צ, הן בועדת העבודה והרווחה של הכנסת, והכן ישירות מול המוסד לביטוח לאומי, בוטלה תקנה 5א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושארים) תשל"ז – 1976, שמנעה מאלמנים חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים לממש את זכותם לקצבת שארים.

ביטול התקנה בוצע בשני שלבים: בתאריך 24 בספטמבר 2003 נכנסה לתוקפה ההשעיה של תקנה 5א לשנתיים (החל מיוני 2002 ועד יוני 2004, ראה חוזרנו 87/2003) ובתאריך 3 בפברואר 2005 נכנס לתוקף ביטול מוחלט של תקנה 5א למפרע מיוני 1999 וללא הגבלת זמן (ראה חוזרנו 17/2005).

הביטול המבורך של התקנה האמורה פתר את עיקר המחלוקת עם המוסד לביטוח לאומי בפרשה זו. יחד עם זאת, נותרה בעינה המחלוקת לגבי זכאותם של האלמנים שהלכו לעולמם בטרם כניסת השינויים האמורים לתוקף, וכן אלמנים שנפטרו לאחר כניסת השינויים לתוקף אך בטרם זכו לממש את זכותם בשל עיכובים פרוצדוראליים במוסד לביטוח לאומי.

לאור התנגדות המוסד לביטוח לאומי להכיר בקיבוץ כשארים של אלמן שנפטר ולשלם לקופת הקיבוץ את הקצבה לה היה זכאי האלמן לפני פטירתו, הגיש עו"ד רון רוגין, באפריל 2004, ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (כבוד השופט ח' סומך).

תגובת המוסד לביטוח הלאומי לערעור הייתה כי יש לדחות את הערעור על הסף בטענה כי זכאות אלמן חבר קיבוץ או מושב שיתופי, בדומה לכל זכאות, פקעה עם המוות. החוק קובע כי ילדי זכאי לגמלה שלא גבו את דמי הגמלה המגיעים לו, הינו שאיר הזכאי לגמלה אולם הקיבוץ אינו שאיר של החבר ולכן אינו זכאי לפדות את הקצבה לה היה זכאי האלמן שנפטר.

בית הדין האזורי לעבודה בהחלטתו מיום 31/1/2006 קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי ודחה את התביעה.

לאור דחיית התביעה על ידי בית הדין האזורי לעבודה, הגיש עו"ד רון רוגין ביום 8/3/2006 ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הדיון בערעור נקבע ליום 10 במאי 2006 בשעה 12:50.

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.