תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, קבע במסגרת הוראת שעה, בסעיף 48א1, הנחה זמנית למשך ה"תקופה הקובעת", לגבי מכירת זכות במקרקעין שרכישתה נעשתה לפני יום 7.11.2001. ההנחה הינה בשיעור של 20% למכירה בתקופה שבין 7.11.2001-31.12.2002, והנחה של 10% לתקופה שבין 1.1.2003-31.12.2003.

בחוזרנו מספר 54/2004 סקרנו את פסק הדין בעניין רוגובין בו נקבע ע"י ועדת הערר כי ההנחה ממס כאמור לעיל, חלה גם על מס מכירה מכוח סעיף 72י' לחוק מיסוי מקרקעין. נימוקיה של ועדת הערר היו בין היתר שסעיף 48א1 הינו סעיף עצמאי ואינו מהווה חלק מסעיף 48א וכן כי במקום בו רצה המחוקק להוציא את מס המכירה מתחולתו של סעיף עשה זאת בריש גלי. כך שמאחר ונעדרת התייחסות לגבי סעיף 48א1 הרי שלא התכוון המחוקק להוציא את מס המכירה מתחולתו.

ביום 7 ביולי 2005 ניתן פסק דין ע"י ועדת הערר בנצרת באותה הסוגיה, אולם ועדה זו הגיעה למסקנה הפוכה ולפיה אין להחיל את ההנחה על מס המכירה. עמ"ש 1070/04 ספנדקס ישראל בע"מ נגד מנהל מיסוי מקרקעין אזור נצרת.

בעניין זה הגיעה הועדה למסקנתה על ידי ניתוח לשון החוק. לגישתה החוק מבדיל בצורה ברורה בין מס שבח, הנקרא "מס", לבין סוגי המיסים האחרים, הנקראים תמיד בשמם המלא. לפיכך קבעה כי הוראת השעה חלה על מס שבח בלבד ולא על מס מכירה ומס רכישה.

כאמור בשני המקרים הגיעו הועדות למסקנות הפוכות, כל אחת בדרכה ואין האחת כפופה להחלטתה של השנייה. מאחר וסוגיה זו טרם נדונה בערכאה עליונה, אשר החלטתה מחייבת, הרי שלועדות הערר נותר החופש לפסוק על פי גישתן ואין הן מחויבות להלכה מסוימת בנדון.

למרות פסק הדין בעניין ספנדקס, השולל את ההנחה ממס המכירה בתקופה הקובעת, אין עדיין מניעה מלבקש את ההנחה במס מכירה במקרים אחרים, שכן כל עוד לא נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו וכל עוד לא נקבעה הלכה בנדון הרי שלועדות הערר אין הלכה המחייבת אותן לפסוק לפיה. זאת ניתן לראות בשני פסקי הדין שהגיעו לתוצאות הפוכות: ספנדקס – שולל את ההנחה בעוד שרוגובין – מתיר אותה.