סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.

ביחס לזכאותו של מובטל חבר קיבוץ אשר המשיך להיות מבוטח בקיבוץ בסוג 05, קבע המוסד לביטוח לאומי כי הכנסתו היא בגובה 10% מהבסיס לביטוח לאומי ולכן יש לקזז הכנסה זו מדמי האבטלה המגיעים לו.

לעניין סיווג חברים בקיבוץ משתנה ראו חוזרנו 46/2004 "תשלומי דמי ביטוח לאומי בקיבוצים שביטלו את סידור העבודה".

עמדה זו נבחנה במספר פסקי דין, שהחשובים בהם הם פס"ד גוסטבו מלמן ופס"ד דוד נחום. בפסקי דין אלו הגישו חברי הקיבוץ תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת כנגד המוסד לביטוח לאומי בדרישה להפסיק את ניכוי ההכנסות מדמי האבטלה שקיבלו.

בשני מקרים אלו פסק בית המשפט כי אין לקבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע "עצם היותו של התובע חבר קיבוץ איננה יוצרת לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור כלשהו, וודאי שלאו דווקא הכנסה בשיעור שהנתבע החליט לקזז מדמי האבטלה".

המוסד לביטוח לאומי לא קיבל את הפסיקות של בית הדין האזורי וערער על הפסיקה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בית הדין הארצי דן בנושא והחליט לקבל את הערעור בעניין המוסד לביטוח לאומי נ. דוד נחום (עב"ל 1061/01) ובעניין המוסד לביטוח לאומי נ' מלמן גוסטבו (עב"ל 1059/01), ובכך אישר את המשך הניכוי שבוצע מדמי האבטלה של חברי הקיבוצים.

לתוצאות פסק הדין משמעות חיובית דווקא במחלוקות אחרות עם המוסד לביטוח לאומי בקשר לזכויות חברי קיבוצים.

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.