במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 מוצע לתקן, בין השאר, את חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995. להלן עיקרי השינויים המוצעים בהצעת החוק הנ"ל:

1. הקטנת דמי הביטוח הלאומי שעל המעסיקים לשלם עבור עובדיהם:

    

   שיעור דמי הביטוח הלאומי שעל המעסיקים לשלם משכרם של עובדיהם עומד כיום על 5.93% מוצע כי השיעור האמור יופחת ל- 5.43% בשנת 2005, ל- 4.93% בשנת 2006 ול- 4.43% בשנת 2007 ואילך. שיעור דמי הביטוח הלאומי שינוכו משכרו של העובד לא ישונה.

1. נפגעי עבודה:

    

   בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 נקבע כי נפגע בעבודה זכאי לדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות, וכי על המעביד להחזיר למוסד לביטוח לאומי את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תשעת הימים הראשונים שבעדם הוא זכאי לדמי פגיעה.

   כדי להגביר את מחויבותם של המעבידים לשמירה על הבטיחות במקום העבודה ולהקטין את ההוצאה הציבורית בהקשר זה, מוצע לקבוע כי על המעביד להחזיר למוסד לביטוח לאומי את סכום דמי הפגיעה ששילם המוסד בעד עשרים ואחד הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה.

1. קצבה או מענק לנכה עבודה:

    

   לפי חוק הביטוח הלאומי, תשתלם קצבה לנפגע עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה של 20% ומעלה או דרגה שאינה יציבה של 5% ומעלה. הצעת החוק ממליצה כי הקצבה תשתלם למי שדרגת נכותו היציבה 20% ומעלה או דרגה שאינה יציבה של 15% ומעלה.

   עוד נקבע לפי חוק הביטוח הלאומי, כי ישתלם מענק למי שנקבעה לו דרגת נכות יציבה הפחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-5%. הצעת החוק ממליצה כי המענק ישתלם למי שדרגת נכותו היציבה פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-15%.

1. תביעות נגד צד שלישי- זכות לתביעה:

    

   חוק הביטוח הלאומי קובע כי מקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה, משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (לדוגמא אדם שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה).

   כיום המוסד או המעביד (שמאושר עפ"י החוק) רשאים לתבוע מצד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. המעביד צריך להחזיר למוסד את הסכום ששילם המוסד לעובד. כאשר המעביד מחזיר למוסד את הסכום ששולם כאמור, רשאי המוסד או המעביד לתבוע מצד שלישי פיצוי בעד אותו הסכום.

   בהצעת החוק מוצע שהמעביד יבחר אם להחזיר למוסד את הסכום ששילם המוסד או לשלם לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. אז רשאי המוסד או המעביד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום ששולם (ע"י המוסד או ע"י המעביד).

1. הפחתת גמלה עקב מרמה:

   לפי חוק הביטוח הלאומי אדם שניסה להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב- 25%. הצעת החוק ממליצה להחמיר עם תופעה זו.

2. במקרה בו אדם מסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה או נמנע ביודעין ממסירת מידע שיש בו כדי להשפיע על זכותו לגמלה מוצע לפעול עפ"י התרשים הבא:

   ביטוח לאומי קבע כי אדם מסר מידע מטעה או נמנע ביודעין ממסירת מידע שיש בו כדי להשפיע על זכותו לגמלה

        

   
   

   במקרה שבו דרש המוסד לביטוח לאומי מתובע הגמלה או ממקבל גמלה למסור מידע המצוי בידו או שיש לו אפשרות להשיגו והדרוש לצורך קביעת הזכאות לגמלה, אך לא עשה זאת עד תום החודש שלאחר החודש שבו נדרש כאמור, לא יהיה אותו אדם זכאי לגמלה הרלבנטית בעד התקופה שמאותו חודש קובע ועד החודש שבתכוף לפני החודש שבו מסר את המידע.

   
   

   א.      חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980:

   ההוראות המוצעות בחוק הביטוח הלאומי לגבי הפחתת גמלה עקב מרמה רלבנטיות גם לעניין חוק הבטחת הכנסה.

   כמו כן יחולו שינויים בשיעורי הגמלה למי שהגיע לגיל פרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח.

   הצעת החוק ממליצה לשפר את מצבם של קשישים מקבלי גמלאות הבטחת הכנסה. מוצע להגדיל את גמלאות הבטחת ההכנסה הניתנות להם בסכום של 170 שקלים חדשים בחודש - לקשיש יחיד, ו-230 שקלים חדשים בחודש - להרכב משפחתי אחר שבין יחידיו גם קשיש, בתהליך מדורג שיסתיים בחודש דצמבר 2005.

   עוד מוצע כי ההעלאה המוצעת תחול גם לגבי גמלאות הבטחת הכנסה המשתלמות למקבלי קצבאות שאירים או תלויים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי.

   לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.