"1. קביעת מגיפת הקורונה כאסון טבע לעניין סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה ("הפקודה")

כידוע, סעיף 17(6) לפקודה מאפשר לשר האוצר לקבוע כי הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת פגעי טבע שייקבעו לעניין זה תיחשבנה להוצאות המותרות בניכוי.
מוצע אפוא לקבוע, כי מגיפת הקורונה, המהווה לכל הדעות פגע טבע, אכן תיקבע ככזה לעניין הוראות סעיף 17(6) לפקודה כאמור ובהתאם תותרנה בניכוי ההוצאות שהוצאו בגינה ובכלל זאת הוצאות הוניות (כגון: רכישת מחשבים לצורך עבודה מהבית, שיפור ושדרוג מערכות התקשורת, מחיצות הפרדה ועוד).

2. הארכת הוראת השעה המתירה בניכוי הוצאות הנפקה

ביום 18.3.2018 פורסם ברשומות חוק מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה) (הוראת השעה) התשע״ח-2018, במסגרתו נקבעה הוראת שעה לפיה חברה או שותפות תהיינה זכאיות לנכות הוצאות שהיו להן להנפקת מניות/יחידות השתתפות הנרשמות למסחר בבורסה בישראל' וזאת בשנה שבה בוצעה ההנפקה.
תחולת החוק נקבעה רטרואקטיבית לגבי הנפקה שנעשתה ביום 1.1.2018 ואילך תוך שהחוק יעמוד בתוקפו עד ליום 31.12.2020.
היות שחברות רבות נאלצו להקפיא את ההנפקה שתכננו בשל משבר הקורונה ובכוונתן לבצעה בשנת 2021 או 2022 עם סיום המשבר, מוצע להאריך את תחולת הוראת-השעה לשנתיים לפחות.
הנה כי כן, שתכליתו של החוק לעודד חברות בעלות פוטנציאל צמיחה והעסקת עובדים להנפיק את מניותיהן ולהפוך לחברות ציבוריות המדווחות לרשות ניירות-ערך, יפה שבעתיים בימים אלה.
נזכיר, כי במסגרת החוק נקבע, כי שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את תוקפו של החוק לתקופות נוספות שלא תעלינה על שלוש שנים כל אחת.

3. התרה בניכוי של הוצאות שהוציא עובד שכיר העובד מביתו

מוצע לקבוע הוראת-שעה הקובעת כללים בדבר זכאותו של עובד שכיר הנאלץ לעבוד מביתו עקב משבר הקורונה, לדרוש בניכוי לצורכי מס הוצאות שונות בדומה לעצמאי העובד מביתו או לחלופין להכיר למעסיק בהוצאות העובד מהבית כחלק מייצור הכנסתו.

4. עדכון של התנאים הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון לצורך קבלת הטבות

הטבות המס המוקנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון מותנות במספר תנאים שעניינם בהיקף הפעילות (מחזור ייצור, גידול במחזור, מספר עובדים ועוד) וזאת בהתייחס לשלושה מסלולים עיקריים: מפעל מועדף, מפעל טכנולוגי מועדף ומפעל תיירותי.
היות שמשבר הקורונה הביא לפגיעה חמורה בחלק גדול מהחברות הזכאיות, ככלל, לאותן הטבות, מוצע לקבוע הוראת שעה שבגדרה יבוצע עדכון בתנאים הנדרשים לקבלת ההטבות כך שזכאותן של אותן חברות לא תיפגע.

5. פחת מואץ

מוצע לקבוע זכאות לפחת מואץ בגין רכישת ציוד חדש על-ידי כלל ענפי המשק ולא רק לתעשיה.

6. תקנות הפחת מכוח החוק התיאומים

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת) התשמ״ו-1986 קובעות, בין היתר, זכאות לשיעורי פחת מוגדלים בשל רכישת ציוד ובניית מבנים.
ברם, תוקפן של תקנות אלו פקע, לאחר הארכתן, ביום 31.12.2016, ולמרות הבטחה מפורשת של רשות המסים להאריכן שוב, טרם הותקנו תקנות מתאימות.
מוצע אפוא, להתקין תקנות שבגדרן תוארך באופן רטרואקטיבי תחולתן של תקנות הפחת האמורות, וזאת עד לתום שנת-המס 2021.

7. החרגת שהיה מאולצת בישראל ממבחן ה-183 ימים

כידוע, אחד המבחנים הטכניים לסיווגו של יחיד כ"תושב ישראל" או כ״תושב חוץ" לעניין פקודת מס הכנסה הוא מבחן ימי השהיה בישראל בשנת-המס (מבחן 183 ימים).
ברם, בשל משבר הקורונה, מדינות רבות סגרו את השמיים שלהם לטיסות יוצאות ונכנסות, וכתוצאה מכך יחידים רבים שהינם תושבי-חוץ נאלצים להישאר בישראל במשך תקופה ארוכה ללא אפשרות לחזור למדינת מושבם.

בנסיבות אלו ארגון ה OECD , פרסם נייר עמדה לפיו יש להמשיך ולראות את השוהים בכפייה במדינות השונות כתושבי המדינה שבה הם גרים ועובדים באורח קבע.
היות שישראל חברה בארגון ה OECD מוצע לאמץ את ההמלצה האמורה לקבוע הוראת שעה שתנטרל ממניין ימי השהייה בישראל את ימי השהיה הכפויה בשל משבר הקורונה.

8. זיכוי במס בשל תרומות למוסדות ציבור

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מקנה זיכוי ממס בשל תרומה למוסד ציבורי בשיעור של 35% מסכום התרומה. זאת, בתנאי שסכום התרומות אינו עולה על 35% מהכנסתו החייבת של התורם באותה שנה או על 9,350,000 ש"ח (נכון לשנת המס 2020), לפי הנמוך שביניהם.
אין זה סוד שהמגזר השלישי משווע לתרומות בימים טרופים אלה, ומנגד קיימים לא מעט בעלי הון המוכנים לתרום סכומים ניכרים אך מגבלת תקרת הזיכוי מונעת זאת מהם.
על-כן, אנו ממליצים להגדיל לתקופה מוגבלת את שיעור הזיכוי ממס ל-50% ולבטל את מגבלת תקרת ההכנסה.

9. איחוד שנות-המס 2019 ו-2020 והכרה בחובות אבודים מס הכנסה ומע״מ

עקב ההפסדים הניכרים אותם חווים עסקים רבים בשנת 2020 מפעולות שבוצעו בין היתר בשנת 2019 אנו ממליצים על איחוד של שתי שנות-המס האמורות ולראות בהן שנת-מס אחת.
בכל מקרה, שורת ההיגיון מחייבת, כי חובות שנוצרו בשנת 2019 ונעשו רעים בשנת 2020 עקב משבר הקורונה ייחשבו כחובות אבודים כבר בשנת 2019.
תקנה 24א לתקנות מע״מ מאפשרת הכרה בחוב אבוד לעניין חוק מע״מ וקובעת את התנאים והכללים לקבלת החזר המע״מ שמקורו בחוב כאמור. כך למשל, נקבע כי הוצאת הזיכוי תעשה רק לאחר שחלפו 6 חודשים מיום הפקת החשבונית שבשלה נוצר החוב.
לאור המצב הקשה במשק ומצבן התזרימי של חברות רבות מומלץ לקבוע הוראת שעה שתקל על תנאי ההכרה בחוב אבוד לתקופה של שנה לפחות.

10. הטלת מע״מ דיפרנציאלי

בימים קשים אלה של משבר כלכלי ועל מנת לסייע לשכבות החלשות והנזקקות מומלץ לפעול להחלת מע״מ דיפרנציאלי. חשוב לציין, שברוב מדינות האיחוד האירופאי קיים מנגנון מע״מ מופחת או סופר מופחת על מוצרים בסיסיים (מוצרי מזון, תחבורה, תרופות ועוד) ומע״מ סטנדרטי.
ניתן לבחון מימון העלות התקציבית הכרוכה בכך בדרך של הטלת מע״מ בשיעור גבוה על מוצרי יוקרה, רכבי פאר וכו'.

11. מע״מ בייבוא

הפעלת מנגנון של דחיית תשלום המע״מ בייבוא כך שלא יחול במועד שחרור הסחורות מרשות המכס אלא ידחה למועד הגשת דו״ח המע״מ החודשי, כך שככל והמע״מ בייבוא מותר בניכוי הוא ידווח כנגד מע״מ התשומות מסגרת הדוח התקופתי.

12. היפוך חיוב דיווח במע״מ בענף הבנייה וכוח האדם

שוק הנדל״ן הוא אחד מקטרי הצמיחה של המשק. למרבה הצער להווי ידוע כי ענף כוח האדם והקבלנות, בדגש על שירותי בנייה, מועד לפורענות בהיבט החשבוניות הפיקטיביות, זאת מהסיבה שחלק ניכר מהחשבוניות בתחום זה מחליפות ידיים רבות של קבלני משנה ומתווכים.
בימים אלה של מצוקת כוח אדם קשה סוגיה זו מקבלת משנה תוקף, ועל כן, אנו ממליצים לקבוע הוראת שעה כי בענפים כגון זה יידרשו מקבלי שירות (המסווגים כ"עוסק"), להוציא חשבונית עצמית (בדומה לקבוע בתקנה 6ז לתקנות מס ערך מוסף תשל"ו – 1976).
בזכות המנגנון המוצע, החזר מס התשומות ותשלום מס העסקאות ייכרכו יחדיו מה שיקל תזרימית על העוסקים בתחום מחד ומאידך ימגר את התופעה של הפיקטיביות בענף.

13. גילוי מרצון

מוצע לחדש את המהלך שנעשה בזמנו של נוהל גילוי מרצון ובכך להביא הן לגידול בהכנסות המדינה והן לזרימת כספים לישראל אשר יביאו להגדלת הצריכה הפרטית.

14. שחרור חסמים לביצוע שינויי מבנה

בחודש אוגוסט 2017 התקבל תיקון 242 לפקודת מס הכנסה בגדרו בוצעו מספר תיקונים מקלים לחלק ה2 לפקודה שעניינו בשינויי מבנה, שבעקבותיהם הוסרו חסמים רבים בפעילות העסקים והתאפשרו מיזוגים ופיצולים באופן נרחב יותר.
עם זאת, קיימים עדיין חסמים משמעותיים שטרם הוסרו ואשר לגביהן כבר הושגו הבנות עם רשות המסים שאף הבטיחה לגבשן במסגרת הצעת חוק שתוגש לכנסת עד לתום שנת 2017. כך, למשל, מדובר בהעברה בפטור ממס של נכס עם התחייבות ספציפית, בפיצולי עסקים שנקלעו לסכסוכים ולחוסר תפקוד יעיל ומשותף (עם דגש מיוחד לפיצולי עסקים של חברות משפחתיות שההורים המייסדים נפטרו).
אי-ביטול המחיר המקורי (העלות לצורכי מס) של רכישת חברת הבת בעת מיזוגה עם חברת האם ועוד.
המדובר בחסמים מכבידים על הפעילות העסקית והכלכלית וגורמים להאטת הצמיחה במשק לה נידרש כאוויר לנשימה עם צאתנו ממשבר הקורונה."