עדכון שיעור העלאת תעריפי הארנונה לשנת 2020, הוא 2.58% לעומת שנת 2019. רשות מקומית המבקשת לשנות את שיעורי הארנונה שלא בהתאם לעדכון האוטומטי חייבת לקבל את אישור שר הפנים ושר האוצר וחייבת להודיע מראש על כוונתה זו לחייבים בארנונה.

1. מהי הארנונה ? מועדי תשלום ?

סוגי הנכסים עליהם מוטלת הארנונה הם בניין, אדמה חקלאית, וקרקע תפוסה (כמשמעותה בסעיף 269 לפקודת העיריות) הנמצאים בתחום השיפוט של הרשות המקומית.
ארנונה אינה מוטלת על "אדמת בנין" אלא בתחומי יהודה ושומרון.
החיוב הנו שנתי ומתייחס לתקופה שבין ה – 1 בינואר ל 31 בדצמבר לאותה שנה.
תעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה ונקבעים בצו הארנונה עליו מחליטה מועצת הרשות ומקומית וממילא שונים מרשות לרשות. עם זאת יצוין כי בתקנות ההסדרים במשק המדינה ונקבעו סכומי מינימום החלים על כל הרשויות המקומיות ואין הן רשאיות לחרוג מסכומים אלו.

2. הגשת השגה על חשבון הארנונה

הוראות בנושא זה נקבעו בחוק הרשויות המקומיות (עררים על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976.
כל נישום רשאי להגיש השגה על חשבון הארנונה שקיבל. את ההשגה יש להגיש תוך 90 יום מיום קבלת החשבון.
השגה ניתן להגיש מהטעמים הבאים:
1. שטח הנכס בפועל אינו תואם את השטח המחויב.
2. סוג הבניין אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
3. סוג האזור אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
4. השימוש הנעשה בנכס בפועל אינו תואם את השימוש המחויב.
5. האדם המחויב בארנונה אינו המחזיק בנכס.

על ההשגה מחויב מנהל הארנונה של הרשות המקומית להשיב בתוך 60 יום מיום קבלת ההשגה. (ועדת הערר יכולה להאריך את מתן התשובה ב - 30 יום נוספים) לא השיב מנהל הארנונה בפרק זמן זה, תחשב ההשגה כאילו התקבלה. אדם הרואה עצמו נפגע מתשובת מנהל הארנונה יכול תוך 30 יום לערער לוועדת הערר שליד הרשות המקומית המורכבת מנציגי העירייה ואנשי ציבור.
ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מנהליים.
הגשת השגה אינה פוטרת מתשלום הארנונה.

3. זכאות ועד מקומי להטלת ארנונה

ועד מקומי רשאי באישור המועצה האזורית להטיל ארנונה על נכסים הנמצאים בתחומו, הארנונה תחושב בהתאם לשטח הנכס במכפלת תעריף שקבע הועד המקומי בצו. (תעריף המצרפי הן של המועצה והן של הועד, לא יפחת מתעריף המינימום ולא יעלה על תעריף המרבי).
המלצת משרד הפנים לגבי סכום הארנונה המוטל על ידי ועד מקומי, שלגביו נדרש אשור שרי הפנים והאוצר, הוא כי תעריף הועד המקומי לנכס מסוג מגורים לא יעלה על 30% מתעריף המועצה האזורית.
בנוסף, ההמלצה היא, כי לא תוטל ארנונה על ידי הועד המקומי על נכסים שאינם למגורים אלא על ידי המועצה האזורית בלבד.
עם זאת יובהר כי אין בהמלצות אלה כדי לפסול את תעריפי הוועדים הגובים כדין יותר מ - 30% מתעריף המועצה (הכוונה לאותם ועדים שהטילו בעבר כדין ארנונה זו) ואלה המטילים כדין ארנונה שלא למגורים.

4. צו המיסים

על כל רשות מקומית לאשר מדי שנה את צו המסים בהתאם להוראות הדין שנקבעו באותה שנה. צו המסים כאמור הינו בבחינת חקיקת משנה, וככזה יש לו תוקף משפטי מחייב.

בצו המיסים נקבעים סוגי הנכסים השונים והתעריפים בשקלים חדשים למטר רבוע שיחולו על כל אחד מנכסים אלו וכן רשאית הרשות לקבוע אזורים שונים לחיוב בתחומה.

5. אישור חריג להטלת ארנונה

מדי שנה נקבע בדין, בתקנות או בחוק שעור עדכון הארנונה לעומת השנה הקודמת.

רשות מקומית רשאית להגיש בקשה לאישור חריג דהיינו העלאה או הפחתה שלא על פי שעור העדכון שנקבע בדין, או שינוי סיווג הנכס.

בקשה זו צריכה להתאשר על ידי שרי הפנים והאוצר (או מי שהוסמכו על ידם).

6. תעריפי מינימום ומקסימום לסיווגים השונים (לרבות וועד מקומי)

בתקנות ההסדרים במשק המדינה, נקבעו סיווגים עיקרים לקביעת תעריפי ארנונה, ומהם נגזרים סיווגי המשנה (לדוגמא בתי קפה הוא תת סיווג של הסיווג משרדים שירותים ומסחר). במועצה אזורית הארנונה מוטלת על ידי המועצה, אך רשאי הועד המקומי באישור המועצה ושרי הפנים והאוצר להטיל ארנונה במקביל להטלת ארנונה על ידי המועצה. הארנונה המוטלת על ידי המועצה האזורית בתוספת הארנונה המוטלת על ידי הועד המקומי תהיה גבוהה יותר מהתעריף המזערי שיקבע לסיווג הראשי ונמוכה מהתעריף המרבי שיקבע לאותו סיווג ראשי.

7. כיצד יש לחייב, אם בכלל, אדמות חקלאיות?

אדמה חקלאית היא אחד מסוגי הנכסים החייבים בארנונה. בעקבות השינויים שחלו בענפי החקלאות, בין היתר בשל הקיצוץ במכסות המים והשינויים בתמיכות הממשלה, נוצר מצב בו הופסק השימוש באדמות שייעודן התכנוני הוא לשימוש חקלאי או לחילופין נעשה בהן שימוש שאינו תואם את ייעודן התכנוני .
סעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע כי הגדרתה של אדמה חקלאית לצורך חיוב בארנונה הוא:

"אדמה חקלאית" - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור.

לפיכך, לצורך חיוב בארנונה, אין חשיבות לייעודה התכנוני של הקרקע. ההתייחסות תהיה לפי השימוש בפועל, קרי קרקע שייעודה התכנוני הוא חקלאי יכולה לצורך ארנונה להיחשב כאדמה לא חקלאית וקרקע שייעודה התכנוני אינו חקלאי יכולה לצורך ארנונה להיחשב כאדמה חקלאית.
פירוש זה להגדרה של אדמה חקלאית קיבל ביטוי בפסק דינה של כבוד השופטת גילאור בעניין חברת מטע בע"מ נ' מנהל הארנונה מועצה מקומית זיכרון יעקב (עמ"נ (חי') 323/03). בפסק דינה קובעת השופטת:
"אני סבורה שיש לפרש את סעיף 269 לפקודת העיריות כך שהקרקע תסווג כאדמה חקלאית אם היא משמשת בפועל לאחד מהשימושים המפורטים בחוק, ולא אם היא בעלת פוטנציאל לשמש כקרקע חקלאית".

8. קבלת פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור

ביום 9.01.2019 נכנס לתוקפו החוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (מס' 32), התשע"ט-2019 (להלן – "תיקון מס' 32).
במסגרת חוק זה תוקן סעיף 5 (י) כך שייקבע שסמכות האישור האמורה של "מוסד מתנדב לשירות ציבור"(מוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, רווחה וחינוך לתלמידים עד גיל 25) תהא של מועצת הרשות המקומית, אשר תאשר מתן פטור לפי סעיף זה רק בהתאם לתנאים וכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים ולאחר שהונחה לפניה חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין בקשה שהוגשה למתן פטור.
פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל כל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור.

לפירוט אודות הנחות בארנונה ראו ולחצו כאן

בדבר פרטים ומידע נוסף לרבות בדיקה וטיפול בחיובי ארנונה, ניתן לפנות למר שמעון גדיש במשרדנו בעפולה.