להלן נוסח ההחלטה:

הגדרות:

מקום הסגר - מתחם בו מצויים בעלי החיים המיובאים מחו"ל לפרק הזמן הנדרש לשם פיקוח ומעקב רפואי וטרינרי בכדי לוודא שאינם נושאים או נגועים במחלה כלשהיא.

ישוב חקלאי - אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה.

1. השטח שיוקצה למקום הסגר
1.1. ניתן יהיה להקים מקום הסגר בחלקות ב' ו- ג' של הישוב החקלאי או במתחם המיועד למבני משק בשטח המחנה של הישוב בלבד.
1.2. 10% מהשטח שיוקצה למקום ההסגר ייכלל בסך השטחים המותרים לתעסוקה לא חקלאית בישוב חקלאי בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1455 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה. שטח העסקה לא יגרע מהמשבצת.
1.3. בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה על פי החלטת מועצה מספר 1455 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה, אם מיצה הישוב את מכסת השטח או אם כתוצאה מעסקה זו למקום הסגר יעבור הישוב את המכסה המותרת.
2. התשלומים ותקופת ההרשאה לשימוש
2.1. בין רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") לבין הישוב החקלאי ייחתם חוזה הרשאה לשימוש למטרת מקום הסגר.
2.2. תקופת השימוש תעמוד על 7 שנים אלא אם בהתאם לקביעת מוסדות התכנון והבניה השימוש מותר לתקופה קצרה יותר.
2.3. חוזה ההרשאה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 7 שנים נוספות כל עוד משמשת הקרקע כמקום הסגר. מימוש זכות החידוש האמורה יותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש.
2.4. דמי השימוש שישולמו לרשות יקבעו על פי שומה פרטנית לזכויות בבקשה להיתר בניה למטרת מקום הסגר.
2.5. בגין ההקצאה ישולמו לרשות דמי שימוש בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי שלהלן:
2.5.1. במרכז הארץ – 5% משווי הקרקע.
2.5.2. באזור עדיפות לאומית ב' – 3% משווי הקרקע.
2.5.3. באזור עדיפות לאומית א' – 2% משווי הקרקע.
2.5.4. בקו עימות – 0%.
2.6. אזור העדיפות הלאומית יקבע על פי אזורי העדיפות הלאומית הרלוונטיים להחלטת מועצה מספר 1455 או כל החלטה שתבוא במקומה, כפי שיהיו בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הינו המועד בו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה.
2.7. חלף היטל השבחה יועבר על ידי הרשות.
חבות בהיטל השבחה, ככל שתהיה, תחול על האגודה.
2.8. לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת חוזה הרשאה, האגודה תהיה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצע אותו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות במקרקעין, ובלבד שתקופת ההשכרה אינה עולה על תקופת ההרשאה.
3. תנאים ואישורים נדרשים
הסכמת הרשות לשימוש בקרקע למקום הסגר תינתן בכפוף לקיומם של התנאים הבאים:
3.1. המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הכוללת את אישור השירותים הוטרינריים לרבות בהתייחס לצער בעלי חיים.
3.2. השימוש מותר על פי דיני התכנון והבניה.
3.3. בבקשה להיתר בניה שתוגש למוסדות התכנון והבנייה יצוין במפורש השימוש של מקום הסגר.
3.4. לא יותר שינוי יעוד לכל יעוד אחר אלא בהתאם לתנאי החלטות המועצה התקפות בנושא תעסוקה במשבצת.
3.5. הקצאת הקרקע למטרת מקום הסגר במשבצת ישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של הישוב, תשלום חובות האגודה בפועל וקבלת התחייבות הישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים הקיימים בחלקות ב' ו- ג' במשבצת, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת הסדרת השימושים הלא מוסדרים כאמור, בהתאם לכללי הרשות במועד ביצוע העסקה. ".

להלן דברי ההסבר שצורפו להצעת ההחלטה:

" בהתאם למסקנות "וועדת יעל אנדורן" לטיפול ביוקר המחייה, הוחלט על ביטול המכס על יבוא עגלים חיים והגדלת המכסה ליבוא בשר בקר טרי. המטרה – הקלה ברגולציה על יבוא בקר לצורך הורדת המחירים (בפועל כמות היבוא הכפילה את עצמה בשנת 2016 ביחס לשנת 2014 וצפויה לגדול).
יבוא בקר וצאן מחייב קיומם של מקומות הסגר בהן מתקיים פיקוח וטרינרי שלטוני ע"י רופאים וטרינריים ממשלתיים, עובדי השירותים הווטרינריים בהתאם להנחיות מנהל השירותים הווטרינריים – של משרד החקלאות.
הפיקוח הווטרינרי מיועד לבחון האם בעלי החיים המיובאים נגועים במחלה העלולה למנוע את גידולם ופיטומם בישראל או העברתם לשחיטה, או עלולים להעביר מחלה ולפגוע בבעלי החיים המקומיים. תקופת ההסגר לבעלי חיים מיובאים היא – 8 ימים, התקופה עלולה להתארך בהתאם למציאות ולצרכים משתנים עד לפינוי בעלי החיים ממקום ההסגר וכן בתקופות של התפרצות מחלות מגפתיות.
כיום המדינה אינה מקימה תחנות הסגר ממשלתיות למטרה זו אלא מאשרת מקומות הסגר פרטיים.
מדובר בשימוש שתכנונית נכון למקמו בישובים החקלאיים במרחב הכפרי, יחד עם זאת מדובר בשימוש שהינו שלב בתהליך היבוא, אין בו את המאפיינים של חקלאות עצמית אלא הוא מיועד לשימוש יבואני הבקר, להם שייך הבקר במקום ההסגר. לנוכח מאפיינים אלה, מוצע לאפשר שימוש זה בישובים החקלאיים בתשלום כספי כעסקה לזכויות המבוקשות בהיתר, ללא ספירה של מכסת השטח באופן מלא (יספרו 10% משטח הפרויקט בלבד). עריכת העסקה תאפשר ביצוע התקשרות של האגודה עם יבואני הבקר ללא הפרה של חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז – 1967.
מוצע כי ההרשאות יהיו זמניות ושטח העסקה לא יוחרג מהמשבצת באופן שלאחריהן ניתן יהיה להשיב לשימוש חקלאי כדוגמת רפת או מפטמה.
ההצעה להחלטת המועצה קובעת כי תנאי לאישור עסקה יהיה כי השימוש מותר עפ"י דיני התכנון והבניה אך אינה קובעת את הדרך לאשר סטטוטורית את השימוש וזו נתונה להחלטת מוסדות התכנון. יובהר כי עמדתמינהל התכנון היום היא כי נדרשת תוכנית מפורטת וזאת בשל השוני המהותי שבשימוש זה העולה בעיקר מהאינטנסיביות התחבורתית הנדרשת של משאיות הובלת הבקר והסיכונים הבריאותיים המטילים מגבלות על גידול בעלי חיים אחרים. ההצעה מאפשרת לפעול בהתאם לכל החלטה של הרשויות המוסמכות או הכרעה שיפוטית שתקבע.

השפעה תקציבית:

לאור העובדה שדמי השימוש שייגבו הינם בהתאם לנהוג ברשות, כך שאין אובדן הכנסה אלא רק תוספת לעומת שימוש לצרכי חקלאות ונכון להיום מהמידע הנמצא בידי הרשות, אין נתונים כספיים על מתקני כליאה לבעלי חיים מאחר וזהו מהלך חדש שעד עכשיו לא היה קיים במדינה ואין בידי הרשות אינדיקציה כמה יישובים חקלאיים ירצו לממש את ההחלטה, אין באפשרותנו להעריך את צפי ההכנסות מהחלטה זו. ".

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.