תקנה 6 לתקנות מחייבת קיבוץ מתחדש להקים "ועדת צרכים מיוחדים". תקנה 9 לתקנות קובעת כי על הקיבוץ לקבוע בתקנונו את העקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית שהוא מחויב לה וכן את עקרונות ההסדרים ליישום עקרונות הערבות ההדדית הללו.

בעקבות פניות שונות שהגיעו אל רשם האגודות, פרסם רשם האגודות בתאריך 12 בינואר 2017, גילוי דעת בנוגע לוועדה לצרכים מיוחדים בקיבוץ מתחדש. להלן עיקרי גילוי הדעת:

מעמדה של ועדת הצרכים המיוחדים והיחס בינה לבין רשויות הקיבוץ

1. חלוקת התפקידים בין רשויות הקיבוץ שמתוות התקנות הינה כדלקמן:
א. תפקידיה של האסיפה הכללית של הקיבוץ:
1) לקבוע בתקנון הקיבוץ את עקרונות הערבות ההדדית ואת עקרונות ההסדרים ליישומה. העקרונות יתבססו על קריטריונים שוויוניים.
2) לקבוע את אמות המידה להספקת הצרכים המיוחדים ואת ההסדרים להספקתם, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתקנון הקיבוץ.
3) לקבוע מסגרת תקציבית בשים לב להיקף הצרכים המיוחדים וליכולת הכלכלית של הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה.
4) לבחור את חברי ועדת הצרכים המיוחדים.

ב. ועדת הצרכים המיוחדים היא ועדה בעלת מעמד סטטוטורי, אותה מחויב כל קיבוץ מתחדש להקים לפי התקנות. תפקידה של ועדת הצרכים המיוחדים ליישם את הקריטריונים שנקבעו על-ידי האסיפה הכללית לגבי מקרים פרטניים, ובכלל זאת:
1) לדון בבקשות שחברים הגישו לה להכרה בהם או בתלויים בהם כבעלי צרכים מיוחדים (במקרים בהם הם לא הוכרו ככאלה על-ידי מוסדות).
2) לקבוע את היקף הספקתם של הצרכים המיוחדים, כהגדרתם לעיל.
3) לקבוע הסדרים פרטניים לגבי שימוש בהכנסות ונכסים של החבר ושל התלויים בו או שעבודם לטובת הקיבוץ כנגד הספקת הצרכים המיוחדים, לרבות גילוי נאות לעניין זה; להביא בחשבון תקבולים או שירותים מיוחדים שבעלי הצרכים המיוחדים זכאים להם שלא מהקיבוץ, ולדון בטענות של חברים בקשר להסדרים אלו; הכול בהתאם למדיניות שנקבעה בעניין על-ידי האסיפה הכללית.

חלוקת התפקידים שנקבעה בתקנות נועדה להבטיח שאת העקרונות הכלליים של הספקת הצרכים המיוחדים ואת מסגרת התקציב תקבע אסיפת החברים. לעומת זאת, החלטות פרטניות המיישמות עקרונות אלה לגבי חברים עם צרכים מיוחדים או אנשים עם צרכים מיוחדים הנתמכים על-ידי חברים יתקבלו על-ידי ועדה שיש לה הבנה והתמחות בתחום, אשר תפעיל את שיקול דעתה המקצועי בעניין. זאת מאחר שההחלטות הפרטניות בעניין הצרכים המיוחדים צריכות להתקבל על ידי גוף אובייקטיבי, מקצועי או בעל התמחות בתחום, בלתי תלוי, המתכנס לעיתים קרובות כדי לתת מענה יעיל ומיידי במידת הצורך ובעל יכולת לבחון לעומקן את הבקשות המפורטות ולשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים.

בנוסף, הטיפול בנושא מחייב הגנה על פרטיותם של האנשים עם הצרכים המיוחדים, מאחר שדיון בעניינם מצריך פעמים רבות חשיפה של מידע אישי ורפואי ומידע רכושי-כלכלי. אי לכך מתקיים הדיון הפרטני בפני ועדה מצומצמת, תוך שמירת חובת סודיות.

הרכבה של ועדת צרכים מיוחדים, עצמאות שיקול הדעת שלה וההשגה על החלטותיה

1. ועדת הצרכים המיוחדים נבחרת על-ידי האסיפה הכללית של הקיבוץ (כוועדה סטטוטורית ולא כוועדה הממונה ביוזמת האסיפה הכללית או גורם אחר בקיבוץ).בוועדת הצרכים המיוחדים צריכים להיות מיוצגים האינטרסים השונים הרלוונטיים לדיון. אי לכך האסיפה הכללית אינה רשאית למנות את ועד ההנהלה של הקיבוץ כוועדת צרכים מיוחדים.

2. עם זאת, אין מניעה שתהיה בוועדה נציגות להנהלת הקיבוץ, ובלבד שלנציגות ההנהלה לא יהיה רוב בוועדה או שליטה על החלטותיה.

3. מומלץ שלוועדה ייבחרו חברים אשר להם היכרות עם נושא הצרכים המיוחדים אישית או מקצועית. בנוסף, מכיוון שבוועדה מתקבלות החלטות בעניינים מקצועיים, מן הראוי שיהיו בוועדה גורמים מקצועיים בתחום הרווחה, הבריאות והשיקום, אשר יכולים לקבל החלטות מקצועיות מושכלות, המיישמות את מדיניות האסיפה הכללית בעניין (כגון: מנהל קהילה, רכז רווחה ועובד סוציאלי). אכן, הוועדה רשאית להתייעץ עם גורמי מקצוע לפי תקנה 6(ב), אך מן הראוי שבחינת המלצות גורמי המקצוע תיעשה, בין היתר, על-ידי חברי ועדה שיש להם הבנה בתחום. ניתן לזמן לוועדה, כמשקיפים, אנשי מקצוע שאינם חברי הקיבוץ. כך, למשל, ניתן ומומלץ לזמן לוועדה נציג של מחלקת הרווחה של המועצה האזורית.

4. מאחר שמדובר בוועדה סטטוטורית לה הוקנו בדין הסמכויות לדון בבקשות בעניין צרכים מיוחדים ובטענות לגבי הסדרים שקבע הקיבוץ כתנאי ליישומם, הכרחי ששיקול הדעת של הוועדה יהיה שיקול דעת עצמאי ועליה להיות בלתי תלויה ברשויות הקיבוץ. לפיכך, הנהלת הקיבוץ אינה רשאית להתערב בהחלטות הוועדה.

5. כאמור, החלטות הוועדה לצרכים מיוחדים כפופות למדיניות שקבעה האסיפה הכללית ולתקציב שנקבע על ידיה עבור מימון לצרכים מיוחדים. לכן, ככל שסבורה הוועדה כי נדרש שינוי במדיניות או הגדלה של התקציב שהוקצה לה (לרבות תקציב הדרוש לפעילותה, כגון לצורך קבלת ייעוץ משפטי נפרד מזה של האגודה), על הוועדה לפנות לאסיפה הכללית על-מנת שתדון בעניין. זאת, מבלי לגרוע מזכותו של חבר הקיבוץ להעלות הצעה לשינוי במדיניות או בתקצוב של צרכים מיוחדים בקיבוץ, בהתאם להוראות תקנון הקיבוץ בעניין זה.

6. ההשגה על החלטות ועדת הצרכים המיוחדים צריכה להיות בדרך של יישוב סכסוכים בהתאם לתקנון הקיבוץ, כפי שקובעות תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), תשס"ו 2005. לכלל זה מציין הרשם שתי הערות:

א. לעיתים מחייבות הוראות התקנון מיצוי הליכים בפורומים פומביים, כגון האסיפה הכללית. מאחר שנושאים הנדונים בוועדת הצרכים המיוחדים עוסקים בנושאים רגישים במהותם - ענייני בריאות ומצבה הכלכלי של המשפחה, ראוי שלא לחייב את המשפחות לחשוף את ענייניהן ולא לעמוד על מיצוי הליכים פומביים במקרה זה.

לכך מצטרף הנימוק לפיו הדיונים בנושא הצרכים המיוחדים צריכים להיעשות על-ידי גורמים שלהם היכרות עם התחום, ובכלל זה אנשי מקצוע, ואינם מתאימים לפורום כללי.

לבד משיקולי צנעת הפרט ושיקולי המקצועיות, יש לזכור כי ועדת הצרכים המיוחדים איננה ועדה 'רגילה' (כמו ועד ההנהלה או ועדה וולונטרית שמקים הקיבוץ לנושאים שונים), אלא ועדה סטטוטורית, שעל הקיבוץ קיימת חובה להקים אותה. ניתן לומר שסעיפי יישוב הסכסוכים בתקנונים 'רואים לנגד עיניהם' ועדות 'רגילות'. על כן יש לקרוא את סעיפי התקנון באופן שונה בבואנו לדון בהשגה על החלטות ועדת הצרכים המיוחדים.

עוד יצוין כי מקום שתקנון הקיבוץ מחייב מיצוי הליכים בפורומים נוספים אשר אינם מתאימים להשגה על החלטות הוועדה, כגון ערעור בפני ועד ההנהלה של הקיבוץ, הרי שגם במקרים אלו יש לקרוא את הוראות התקנון באופן תכליתי ומהותי, ולא לחייב מיצוי הליכים בפני פורומים לא מתאימים ואשר מלכתחילה לא נועדו להוות פורום להשגה על החלטות ועדת צרכים מיוחדים.

ב. לעניין פורום ההשגה חשוב לציין שכאשר מתגלעת מחלוקת, הצדדים יכולים להחליט בהסכמה שהם מבררים את הסכסוך בפורום שמוסכם עליהם, וזאת גם אם כתוב בתקנון פורום אחר. כל סכסוך, ועל אחת כמה וכמה סכסוך בנושא רגיש כנושא הצרכים המיוחדים, ראוי שיתברר בדרך של הסכמה ובכמה שפחות 'התנצחויות'. כך, למשל, גם אם בתקנון הקיבוץ אין חובת בוררות, ניתן להסכים לפנות בכל זאת למסלול של בוררות או גישור. כמו כן כאשר מבקשים הצדדים לבחור גורם שיישב את הסכסוך, כדאי להעדיף גורם שיש לו את הידע, המומחיות והרגישות הנדרשים לנושא.

עקרונות נוספים בפעילות הוועדה

1. בשל ההיבטים האישיים-רפואיים והרכושיים-כלכליים של הפרטים בהן דנה הוועדה, דיוני הוועדה צריכים להיות חסויים. גם הפרוטוקולים של הוועדה צריכים להיות חסויים, ויש להבטיח שהגישה אליהם תוגבל אך ורק לבעלי תפקיד בקיבוץ שהפרוטוקולים חיוניים לצורך עבודתם בקיבוץ, לחבר ולתלוי בו.

2. החלטות הוועדה צריכות להיות מנומקות בפירוט, באופן שיבהיר את השיקולים השונים שהביאו את הוועדה להחליט כל אחת מהחלטותיה, ולהימסר לחבר שפנה לוועדה.

3. חבר ועדה לא יכול להשתתף בדיון בעניין של קרוב משפחה שלו או במקרה בו קיימת לו מעורבות אישית העלולה להשפיע על החלטתו.

לפרטים ולהסברים נוספים, ולמיצוי זכויות של בעלי צרכים מיוחדים, ניתן לפנות לרו"ח אבנר עופר במשרדנו בעפולה.