גרסת הדפסה
מושבים מספר: 109-2016

ועדת פיצויים מכוח חוק כביש ארצי חוצה ישראל

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד (ת"א 39796-03-12 ), קיבוץ עינת ואח' (להלן: "המבקשות") נ' מדינת ישראל, כביש חוצה ישראל (להלן:"המשיבה") על ידי כבוד השופט, סגן הנשיא, יעקב שינמן, נקבע כי לוועדת הפיצויים שהוקמה מכוח חוק כביש ארצי לישראל קיימים סממנים ברורים של טריבונאל שיפוטי ותפקידה להכריע בסכסוכים שבין האזרח לבין הרשות בקשר לפיצוי ההפקעה שנעשו לצורך הקמתו של "כביש 6". על ההחלטה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי וברשות לבית המשפט העליון.

רקע:

ביום 19.3.2016 הגישו המבקשות תובענה נגד מדינת ישראל, נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ בקשר לפיצויי הפקעה.

לטענת המבקשות הם זכאיות לקבל פיצויי הפקעה מהרשות המפקיעה על מלוא השטח המופקע.

ביום 14.9.2016 המבקשות הגישו בקשות להעברת מקום הדיון לפורום המוסמך, באשר לתביעה נגד המשיבה, לוועדת הפיצויים שהוקמה מכוח חוק כביש ארצי לישראל תשמ"ה 1994.

לטענת המבקשות התביעה הוגשה במקור נגד 3 נתבעים לבית משפט המחוזי. לאחר הגשת התביעה הוסבה תושמת לבין של המבקשות, על ידי המשיבה לכך שקיימת הוראה ספציפית בסעיף 6 לחוק בקשר לבירור מקום התביעה כנגד הנתבעת והן עותרות להעברת הדיון לפורום המוסמך.

המשיבה מתנגדת לבקשות וטוענת כי לא ניתן להעביר את התובענה לוועדת הפיצויים וכי יש לסלק את התביעה על הסף.

 

פסיקת בית המשפט:

בית המשפט קיבל את טענת המבקשים וטענת העברת מקום הדיון התקבלה.

בית המשפט קבע כי לוועדת הפיצויים קיימים סממנים ברורים של טריבונאל משפטי, ובראשו עומד שופט, שתפקידו להכריע בסכסוכים שבין האזרח לבין הרשות בקשר לפיצויי הפקעה שנעשו לצורך הקמתו של כביש חוצה ישראל הידוע בכינוי כ"כביש 6", ועל החלטת ועדת הפיצויים ניתן לערער בזכות לביהמ"ש המחוזי ברשות לבית המשפט העליון.

"ועדת הפיצויים מתנהלת לכל דבר ועניין כטירבונאל שיפוטי... שומעת עדים, מוצגות בפניה ראויות, והגם שאינה כפופה לדיני הראיות, החלטותיה ניתנות, בהתחשב בדיני הראיות ובסדרי הדין הנהוגים, בהתאמה, ופסקי הדין שלה מהווים פסקי דין חלוטים".

וועדת הפיצויים לפי יעודה ותכליתה, לשפוט ולהכריע בסוגיית פיצוי ההפקעה של ניפקעים בתוואי כביש 6, והינה בגדר "בית דין אחר", כמשמעותו בסעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט, אליו רשאי ביהמ"ש להעביר את הדיון. תכלית של סעיף זה למנוע ממתדיין את הצורך להגיש תובענה חדשה לאחר שתובענה שהגיש נמחקה מחוסר סמכות, ותכלית זו נכונה שבעתיים כאשר אם לא ייעשה שימוש בסעיף, יש חשש שתיפגע זכות יסודית ומהותית של מתדיין.

 

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.