להלן נוסח מלא של הצעת ההחלטה:

"מחליטים

במטרה להסדיר את מעמדם של חברי "הקיבוץ השיתופי" ושל חברי ה׳׳קיבוץ המתחדש" לעניין אופן המיסוי, תשלום דמי ביטוח (לעניין החלטה זו דמי ביטוח - דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשינויים המחויבים) וזכאות לגמלאות מוצע לבצע את תיקוני החקיקה הבאים:

1  . לתקן את פקודת האגודות השיתופיות, כך ששינוי בהגדרות ״קיבוץ שיתופי״ ו״קיבוץ מתחדש״, כאמור בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו-1995 (להלן - תקנות האגודות השיתופיות), ייעשה בהסכמת שר האוצר.

2. לתקן את סעיף 54 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה), כך שבמקום הגדרת

״קיבוץ״ תתווסף הגדרה ל״קיבוץ שיתופי״ ול״קיבוץ מתחדש״, כדלקמן:

"קיבוץ מתחדש" - אגודה שנרשמה על ידי רשם האגודות השיתופיות כ"קיבוץ מתחדש", בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות

״קיבוץ שיתופי״ - אגודה שנרשמה על ידי רשם האגודות השיתופיות כ״קיבוץ שיתופי״, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות, או קיבוץ מתחדש אשר ההפרש בין הכנסת החבר, בשנת המס, שלו ההכנסה הגבוהה ביותר בקיבוץ אינה עולה על 25% מהכנסת החבר בשנת המס, שלו ההכנסה הנמוכה ביותר.

לעניין חישוב ההפרש בין הכנסת החבר שלו ההכנסה הגבוהה ביותר בקיבוץ לחבר שלו ההכנסה הנמוכה ביותר, ״הכנסת החבר״ - לרבות תקציב מידי הקיבוץ, הכנסה שחולקה מרווחי הקיבוץ, בין אם ניתנה לו על ידי הקיבוץ, או תאגידים בבעלותו, או תאגידים בבעלות משותפת של חבריו ובין אם ניתנה לו בכל דרך אחרת למעט סכומים אשר מועברים מכוח תקנון הקיבוץ לחבר בגין תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו - 2005.

3.  לתקן את סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995 (להלן - החוק או חוק

הביטוח הלאומי), ולהוסיף הגדרת קיבוץ מתחדש וקיבוץ שיתופי כאמור לעיל. יובהר כי ככל שיחול שינוי בסיווג הקיבוץ בהתאם להגדרות האמורות, לעניין החוק, השינוי יתבצע משנת הכספים הבאה שלאחר השינוי ואילך.

4. להסדיר בחוק את מעמדו של החבר הקיבוץ המתחדש. חבר קיבוץ מתחדש יחויב בדמי ביטוח

ככל מבוטח, בהתאם למעמדו, עובד, עצמאי או מי שאינו עובד ואינו עצמאי. יובהר כי כל ההוראות בחוק החלות על קיבוץ - ימשיכו לחול על הקיבוץ שיתופי.

5. לתקן את סעיף 306 לחוק כך שגמלאות ישולמו לידי חבר קיבוץ מתחדש ולא ניתן יהיה לשלמן

לידי מזכירות הקיבוץ המתחדש.

6. לתקן את הגדרת ״חבר״ בסעיף 54 לפקודה ולקבוע כי כל חבר קיבוץ, לרבות שאינו מן המניין,

יחשב כ״חבר״ לצורך הוראות המיסוי החלות על קיבוצים.

7. לתקן את סעיף 55 לפקודה ולקבוע כי הוראות סעיפי סימן אי לפקודה יחולו רק על קיבוץ שיתופי.

בנוסף, להבהיר כי סעיפים אלו לא יחולו לגבי שומתו של חבר על הכנסה מחוץ לקיבוץ השיתופי.

8. לתקן את סעיף 57 לפקודה ולקבוע כי לצורך חישוב המס שעל הקיבוץ השיתופי לשלם, תחולק

הכנסת הקיבוץ בניכוי הוצאות וקיזוז הפסדים, בהתאם לחלק שכל חבר זכאי לו בשנת המס מהכנסת הקיבוץ כאמור.

9. לקבוע הוראות וכללים בדבר סכומים המשולמים על ידי קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש לקופת

גמל עבור חבריו, הוראות וכללים בדבר משיכת כספים מקופת גמל בידי קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש או חבריו וכן הוראות ותנאים לפטור ממס בידי הקיבוץ לפי סעיף 9 לפקודה.

10. לקבוע כי קיבוץ שיתופי יגיש דוח לפי סעיף 131 לפקודה ובו פירוט הכנסתו של הקיבוץ, לרבות

הכנסתו של כל אחד מחברי הקיבוץ והמס המתחייב מהן.

11. לקבוע הוראות וכללים בדבר דיווח הקיבוץ השיתופי למוסד לביטוח לאומי.

12. לקבוע בחוק את אופן חישוב ההכנסה של חבר הקיבוץ השיתופי כלפי המוסד לביטוח לאומי,

ולהבהיר כי שווי הוצאות אספקת המחיה וכן שווין של יתר הנאות שנתן הקיבוץ לחבריו, יחושבו בהתעלם מההכנסות שיש לקיבוץ מכל מקור שהוא, באופן הבא:

א.     שוויה של אספקת המחיה בהתעלם מהכנסות, גילום חלק העובד בהפרשות הקיבוץ לקופת
הגמל, פחת צרכני ושווין של שאר הנאות, בהתעלם מההכנסות שנתן הקיבוץ מכוח החברות
לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לנקודות זיכוי על פי סעיף 37 לפקודה או לנקודות
קצבה על פי סעיף 40 לפקודה בשנה השוטפת, מחולק במספר כלל חבריו בגמר אותה שנה.
לעניין סעיף זה –

״שאר הנאות״ - כלל טובות הנאה שנתן הקיבוץ מכוח החברות לחבריו לרבות שווי דיור לפי הערכת השמאי הממשלתי, שווי בריכה, שווי חדר אוכל, שווי מכבסה, שווי ארוחות, שווי גני ילדים, שווי רכב, שווי לימודים, שווי ארנונה, שווי חוגים שווי נייד ושווי ריבית. ״פחת צרכני״ - הוצאות פחת על נכסי הקיבוץ הנמצאים בבעלותו במישרין או בעקיפין של הקיבוץ או בבעלות משותפת של חבריו אשר לא משמשים לצורכי יצור הכנסה או שנעשה בהם שימוש מעורב גם לייצור הכנסה יהיה חלק הפחת צרכני החלק שאינו משמש לייצור הכנסה.

ב.      סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ או המושב עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה
השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 לחוק, והכנסת
העבודה הייתה בסכום ההכנסה הנקייה בתוספת סכום הניכוי כאמור;

ג.      סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ או המושב עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה
השוטפת לפי דיני מס הכנסה מהכנסת העבודה שלו, והכנסת העבודה הייתה בסכום המתקבל לפי פסקאות א' ו- ב' בתוספת סכום הניכוי לפי פסקה זו.

13. לתקן את סעיף 371(א) לחוק ולקבוע כי שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי, באישור שר

האוצר, לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח לחברי הקיבוץ השיתופי.

14. לקבוע כי לצורכי הפקודה והחוק הכנסת חבר קיבוץ מתחדש מכל מקורות הקבועים בפקודה

תחשב כהכנסתו של החבר ולא יחולו עליה ההוראות החלות בעניין קיבוץ שיתופי. יובהר כי לעניין החוק דין הכנסה מן הנכסים המשותפים של הקיבוץ שהינה הכנסה פאסיבית, כהכנסה שלא מעבודה. כמו כן, לקבוע כי תשלומים הניתנים מאת קיבוץ מתחדש לחבר, בשל עבודה או שירות יחשבו כשכר עבודה החייב במס לפי סעיף 2(2) לפקודה, וכן תשלומים המשולמים בהתאם לתקנה 2 ותקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו-2005, יחשבו כהכנסה מקצבה החייבת במס לפי סעיף 2(5) לפקודה. לעניין זה יראו את הקיבוץ המתחדש כמי שאחראי לתשלומה של הכנסת עבודה או קצבה לפי סעיף 164 לחוק. יובהר, כי הקיבוץ המתחדש, או התאגידים המוחזקים על ידו ינפיקו עבור כל אחד מעובדיהם תלוש שכר כמחויב בחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, הכולל את כלל ההטבות הניתנות לעובדים בהתאם לסעיף 2(2) לפקודה לרבות שווין של שאר ההטבות שנותן הקיבוץ לחבריו.

15. לקבוע כי קיבוץ מתחדש יגיש דוח כאמור בסעיף 131 לפקודה על הכנסה שמקורה בנכסי הקיבוץ

המשותפים ויצרף לו הצהרה, בטופס שקבע המנהל, הכוללת את שמותיהם ומענם של חברי הקיבוץ, את הכנסת כל אחד מהחברים כאמור בסעיף 14 לעיל וכן את חלקו של כל אחד מהם בהכנסת הקיבוץ מהנכסים המשותפים, לרבות את שיעור המס הנגזר מכך. יובהר כי לעניין שיעור המס המתחייב מהקיבוץ יראו את הכנסתו החייבת והפסדיו של הקיבוץ המתחדש, אשר נוצרו מיום 1 בינואר 2017 ואילך, כאילו היו הכנסתם החייבת והפסדיהם של חבריו, בהתאם לחלקם בזכויות לרווחי הקיבוץ. כמו כן לקבוע הסדר חיוב דומה במוסד, של חברי הקיבוץ המתחדש כפי שהוגדר בסעיף 345 לחוק.

16. לתקן את החוק והפקודה ככל הנדרש ולקבוע כי המוסד לביטוח לאומי יקבל באופן מקוון את

שומות חברי הקיבוץ, כפי שנהוג כיום לגבי שומות עצמאיים בדומה למידע המועבר כיום בנוגע לשומות מעסיקים.

17. לתקן את סעיף 371(ב) לחוק כך שייקבע הכנסתם של חברי הקיבוץ כתוצאה מחלוקת רווחי

הקיבוץ תסווג כהכנסה שלא מעבודה ותחויב בדמי ביטוח בהתאם. עוד יובהר כי חבר הקיבוץ המתחדש יחויב בהכנסה שאינה מעבודה אף אם אינו עובד ואינו עצמאי.

18. לתקן את החוק והתקנות שהותקנו מכוחו כך, שלעניין גמלאות מכוח החוק יראו בחבר הקיבוץ

המתחדש, כעובד, עובד עצמאי או מי שאינו עובד ואינו עצמאי, בהתאמה למעמדו, כפי שנקבע לעניין החיוב בתשלום דמי ביטוח. יובהר כי חברי הקיבוץ המתחדש יהיה זכאי לקצבת אבטלה, להן הוא אינו זכאי כיום, וכי האמור לעיל לא יחול לעניין חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א-1980.

19. לקבוע כי אם לא התקבלו מלוא הפרטים בהצהרה כאמור בסעיף 15 לעיל. לגבי חברי הקיבוץ

המתחדש כאמור באותו סעיף קטן, יהיה חייב הקיבוץ המתחדש במס בשיעור המס המרבי לפי סעיפים 121 ו- 121ב' לפקודה.

20. לקבוע כי רשות המסים תעביר למוסד לביטוח לאומי את ההכנסה המיוחסת לחבר, כאמור בסעיף

15 לעיל, בהתאם להוראות הקיימות היום בחוק ובפקודה.

21. להבהיר כי בהתאם לקבוע בסעיף 61 לפקודה, כל השינויים האמורים לעיל יחולו גם לגבי המושב

השיתופי. באשר לחוק לא יחול שינוי במעמד חברי המושב השיתופי בדומה לקיבוץ השיתופי.

22. לבצע שינויים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו ככל שיידרש על מנת ליישם את העקרונות האמורים בהחלטה זו.

23. לקבוע כי רשות המסים והמוסד לביטוח הלאומי יעבירו את המידע בנוגע להחלטה זו ביניהם

באופן שוטף ומקוון לצורך יישום החלטה זו באופן מלא בהתאם להוראות הקיימות היום בחוק ובפקודה.

דברי הסבר

רקע כללי

הנוף ההתיישבותי בישראל כולל סוגים שונים של יישובים, כשבין המיוחדים שבהם הקיבוץ והמושב השיתופי. יישובים אלה, שהקמתם החלה עוד לפני קום המדינה, התבססו על מאפיינים שונים וחריגים מאלו של יישוב עירוני רגיל, ובהם השיתופיות והשוויון הן בצריכה והן בבעלות של הכלל בקניין וכן, בתחומי ההתיישבות והעבודה.

ייחודם של יישובים אלה הצדיק את קיומה של מערכת כללי מיסוי המתאימה להם בלבד, וכך נקבעה ההתייחסות המיוחדת בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה) הקבועה בסעיפים 58א - 54 לפקודה, לגבי שומת הקיבוץ. לגבי המושב השיתופי נקבע סעיף 61 לפקודה אשר מעניק לנציב סמכות להחיל את כללי המס השמורים לקיבוצים גם על מושבים שיתופיים, אשר הוכיחו שלאופיים זיקה חזקה לזו של הקיבוץ.

גם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995 (להלן - החוק או חוק הביטוח הלאומי) נקבעו כללים והסדרים שונים לגבי מעמדו של הקיבוץ הן בתחום גביית דמי הביטוח והן בזכאות לגמלאות.

המשברים אשר פקדו את הקיבוצים והמושבים השיתופיים במהלך שנות ה- 80 וה- 90, הטביעו את חותמם בצורה משמעותית על אופיים של הקיבוצים והמושבים השיתופיים והסיטו את חלקם ממסלולם מהכיוון השוויוני למסלול של אי שוויון בשיטת תגמול החברים. כיום ניתן למצוא קיבוצים לא מעטים בהם חבר הקיבוץ מקבל לכיסו את מלוא ההכנסה (בניכוי המס החל עליה) המופקת על ידיו ממקורות שונים, כך שנוצר חוסר שוויוניות ניכר בין חברי הקיבוץ השונים.

בשנת 2002, לאור השינויים האמורים קיבלה ממשלת ישראל החלטה בדבר הקמת ועדה ציבורית -ועדת בן רפאל (להלן - ועדת בן רפאל), אשר תבחן מחדש את ההגדרה של מהות הקיבוץ. המלצות הוועדה אומצו על-ידי הממשלה ביום 28.3.2004, ובהחלטת הממשלה מס' 1736 מיום 28 במרץ 2004שעניינה השינויים המבניים בקיבוצים - דו״ח הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים, הוטל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפעול ליישומן, ובכלל זה, לתקן את תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו-1995 (להלן - תקנות האגודות השיתופיות), ואת הגדרת ה״קיבוץ״ המופיעה בהן.

בעקבות המלצות הועדה הותקנו על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, מכוח סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות, שש תקנות חדשות ובניהן תיקון תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות. במסגרת תקנות אלה ניתנה הגדרה מחודשת למונח קיבוץ והוגדרו מספר סוגים של קיבוצים, וביניהם: ״הקיבוץ השיתופי״ - קיבוץ מסורתי, המקיים את כל עקרונות השיתוף בבעלות הכלל על הקניין ועל שוויון ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור; ״קיבוץ מתחדש״ - המקיים את עקרון שיתוף הכלל בקניין, ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור, ומקיים ערבות הדדית עבור החברים, ואשר קיבל החלטה לשנות את תקנונו באחד או יותר מהנושאים: שיוך דירות המגורים, הקצבת שכר דיפרנציאלי ושיוך נכסים לחברים;

על אף שעל פי תקנות האגודות השיתופיות כל אחד מהשלושה נחשב כ״קיבוץ״ עמדת רשות המיסים היא שאין מקום להחיל את ההגדרה הקיימת כיום בסעיף 54 לפקודה (וכפועל יוצא - את כללי המיסוי הקבועים בסעיפים 58א-54 לפקודה) על הקיבוץ המתחדש. עמדה זו הובעה עוד במהלך דיוני ועדת בן רפאל וכן ב״חוזר מס הכנסה מסי - 6/2003 תכנון ומדיניות״ בנושא מיסוי קיבוצים מסורתיים.

שיטת המס לגבי שומת הקיבוץ השיתופי קבועה כאמור בסעיפים 58א-54 לפקודה. שיטת חישוב המס מבוססת על שני שלבים: שלב 1- בו מחושבת ההכנסה החייבת של הקיבוץ כישות עצמאית ככל חבר בני- אדם אחר. הכנסה זו כוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים הקיימים בקיבוץ, לרבות הכנסות חברים העובדים מחוץ למשק ובצירוף כהוצאה בדוח רווח והפסד שוויה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים, לאחר שזו נדרשה. שלב 2 - ההכנסה החייבת של הקיבוץ מחולקת באופן רעיוני בין חברי הקיבוץ ועל כל חלק של הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס, זיכויים וניכויים אישיים החלים על יחידים. חובת תשלום המס מוטלת על הקיבוץ עצמו, שהינו הנישום החייב במס.

שיטת החיוב בדמי ביטוח לאומי מבוססת על חלוקת הוצאות המחייה ושוויין של שאר ההטבות שנתן הקיבוץ לחבריו במספר חברי הקיבוץ.

כפועל יוצא משיטות החיוב השונות, כאשר רשות המסים גובה בהתאם להכנסות ואילו המוסד לביטוח לאומי גובה בהתאם להוצאות, נוצרה חוסר אחידות בשתי המערכות האמורות.

החלת הסדרי המיסוי של הקיבוץ השיתופי על קיבוץ מתחדש, גרמה לעיוותים ,והפחתת מס בהיקפים גדולים שלא בצדק - שכן במקום בו חלוקת ההכנסות מושפעת מתרומתם של החברים, יש לחייב במס על פי הכנסת החבר, בדומה להסדר המיסוי החל על נישום רגיל במשק. בנסיבות אלה, קיימות כיום מחלוקות רבות בין הקיבוצים לרשות המיסים ולמוסד לביטוח לאומי בדבר אופן המיסוי הנכון של הכנסות הקיבוץ וחבריו, דבר אשר משליך גם על תשלום גמלאות מטעם המוסד.

לאור האמור לעיל, מוצע לתקן את אופן המיסוי של הקיבוץ, כך שתעשה הבחנה בין הקיבוץ השיתופי לבין הקיבוץ המתחדש. מקום שקיים פער בין הכנסות החברים יקבע כי אופן המיסוי יהיה בדומה לנישומים רגילים. בהתאם יקבע כי הכנסות החברים בקיבוץ המתחדש יחשבו לעניין שיעור המס המתחייב, כהכנסות החבר לכל דבר ועניין ואילו הכנסות הקיבוץ מהנכסים המשותפים יחויבו במס בהתאם לשיעורי המס החלים על חבריו, כאשר לעניין זה מיוחסים הנכסים לכל אחד מהחברים, בהתאם לזכויותיהם ברווחים, זאת בדומה לשותפות , כאמור בסעיף 63 לפקודה.

לעניין המוסד לביטוח לאומי - התיקון המוצע אינו משנה ממעמדם של חברי הקיבוץ השיתופי לרבות המושב השיתופי, ואילו חברי הקיבוץ המתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם ועיסוקם (שכיר, עצמאי ולא עובד) הן באשר לגביית דמי ביטוח והן באשר לזכאותם לגמלאות. זאת, למעט גמלת הבטחת הכנסה.

נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה

כמפורט בדברי ההסבר.

תקציב

הגדלת הכנסות המדינה ממסים בסך של כ- 300 מיליוני ש״ח.

הגדלת הכנסות המוסד לביטוח לאומי בסך של כ- 200 מיליוני ש״ח.

השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם

אין

החלטות קודמות של הממשלה בנושא

אין".

לקבלת עדכונים מקצועיים שוטפים בנושא זה ובנושאים אחרים לחץ כאן