ברצוננו להפנות תשומת הלב להנחיה שהוצאה לאחרונה ע"י מר גדי הילמן, רו"ח מנהל תחום חקלאות ברשות המיסים בעניין מיסוי קצבאות חברי קיבוצים.

להלן ההנחיה:

"1. במידה והקיבוץ הינו מתחדש והקיבוץ שינה את אורחות חייו ותקציב החבר תלוי בהכנסת החבר הן משכר ממעסיק החיצוני או שהתקציב נקבע בהתאם לתמחור המשרה בקיבוץ. ככל שבמקרה כאמור, הקיבוץ ידווח למס הכנסה בשלב השומה העצמית על הכנסת כל חבר וחבר בנפרד יהיה ניתן להפיק את האישורים המבוקשים. קרי יהיה ניתן לתת פטורים אישיים בהתאם לפקודת מס הכנסה, על הכנסת כל חבר וחבר מיגיעתו האישית, בכפוף לזכאותו של כל חבר באופן פרטני.

2. במידה והקיבוץ לא שינה את אורחות חייו, ובהתאם, מדווח על הכנסת חברי הקיבוץ כהכנסה חייבת של הקיבוץ השיתופי. הרי שעל הקיבוץ השיתופי לכלול את כלל הכנסות החברים מיגיעתם האישית, כהכנסה חייבת הקיבוץ השיתופי המתחלקת בין כלל החברים בחלקים שווים ועל פי המקורות השונים שבסעיפים 2 ו-3 לפקודה. על חלקו היחסי של כל חבר בקיבוץ השיתופי בגין הכנסותיו מיגיעה אישית יהיה זכאי החבר לכל הפטורים על פי הפקודה.

3. בהתייחס לבקשה להגדיר את הפטור לכל אחד מחברי הקיבוץ השיתופי על הקצבה הרשומה על שמו ושייכת לקיבוץ השיתופי, הרי שסך הקצבאות המשולמות על ידי מעביד או קופת גמל מתחלקות באופן שווה בין כלל חברי הקיבוץ השיתופי. בהתאם כל חבר שהגיע לגיל הזכאות (להלן: "החבר הזכאי"), יהא זכאי לפטור הקבוע בסעיף 9א על חלקו בהכנסה מהקצבאות האמורות. ככל שהחבר הזכאי לא ביצע קיבוע זכויות, יהא החבר זכאי לפטור עד לגובה של 14% מתקרת הקצבה המזכה כהגדרתה בסעיף.

4. לאור החלוקה של כלל הקצבאות מקופת גמל או ממעביד בין כל החברים כאמור, לא ניתן לקבוע כי מובטחת לחבר קצבה מזערית כהגדרתה בסעיף 23 לחוק הפיקוח על קופות גמל, ולפיכך, הדרך היחידה למשוך כספים מקופת גמל הינה בדרך של קצבה בלבד.

5. על הקצבאות יש לנכות במקור מכוח סעיף 164 לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחו. פקיד השומה יקבע ניכוי במקור בשיעור המס של 5% על הכנסה זו.

6. עמדת רשות המיסים כפי שפורט במכתבי זה, כי ההכנסות מקצבה יכללו בהכנסתו החייבת של הקיבוץ השיתופי ויחולקו בין כל חברי הקיבוץ.

7. הקיבוץ יודיע מידית למס הכנסה אם מי החברים יפסיק להיות חבר מן המניין בקיבוץ."

הנחיה זו סותרת את אופן הדיווח מזה עשרות בשנים של הקיבוצים לרשויות המס ואף את עמדתה המפורשת של רשות המסים כפי שהובעה בדוח הועדה לבחינת שיטת מיסוי הקיבוצים שהוגש באוגוסט 2001 למר יהונתן קפלן, רו"ח נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין דאז בו נקבע בפרק הרביעי:

"לפיכך ממליצה הוועדה לעגן במפורש בחקיקה את שנהוג עשרות שנים שגם הכנסת חוץ של החברים תיחשב כהכנסת הקיבוץ, לעניין חיוב ההכנסה החייבת של הקיבוץ.
...
אופי ההכנסה המועברת לקיבוץ ישמר בעת המעבר וכך גם לגבי מקור ההכנסה. כך למשל, הכנסת חוץ שהיא שכר עבודה של חבר המועברת למשק תיחשב כהכנסת עבודה מיגיעה אישית בידי הקיבוץ, זאת על אף העדר קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ למעביד החיצוני המעסיק את חבר הקיבוץ כשכיר ומשלם את ההכנסה.
...
כך למשל יחול סעיף 9(7א) [פטור ממס לפיצויים – ב.מ.] על הכנסות המתקבלות עקב פרישת חבר קיבוץ אשר עבד אצל מעביד חיצוני או עקב פיטוריו, כך למשל יחולו סעיפים רלוונטיים בפקודת מס הכנסה לגבי הפקדות בקופות גמל וקרנות השתלמות בגין הכנסות החוץ וכיוב'."

שיטת החישוב הקבועה בהנחיה החדשה יוצרת אפליה משמעותית במיסוי הכנסתם של חברי הקיבוץ השיתופי מקצבה, בכך שלעולם, חלק מהקצבה שיכול להיות פטור ממס אצל כל תושב ישראל, יחויב במס כאשר מקבל הקצבה הוא חבר קיבוץ שיתופי.

על פי גישה חדשה (ומפלה) זו של רשות המיסים ראוי היה כי ההוראות הקבועות בסע' 9א או 9ב (פטור ממס לקצבאות) יחולו על התקציב המשולם על ידי הקיבוץ השיתופי לחבריו.

משרדנו ימשיך לדבוק בשיטת מיסוי הקיבוץ מקדמת דנן לרבות הפטור על הקצבאות בקיבוץ שיתופי.