א. פסיקת בג"צ

הויכוח הנמשך כבר קרוב לעשור בענין זכויות הסוכנות היהודית במשבצת הישובים יועבר ככל הנראה לדיון פרטני בבית משפט מחוזי ביחס לכל ישוב שהסוכנות תתבע ממנו את המגיע לה, לטענתה.

זאת בעקבות פסיקת כבוד השופט מצא בדיון בבג"צ ביניים בו אימץ את עמדת עו"ד שאול ראובני (בא כח מושב בית נחמיה) לפיה המינהל ייתן לסוכנות הודעה על כוונה להתקשר עם הישוב בהסכם "דו צדדי" ולסוכנות תינתן שהות לפנות בתביעה לבית משפט אזרחי למיצוי זכויותיה.

ב. השתלשלות העניינים עם הסוכנות

1. בהתאם להחלטה מספר 14 של מועצת מקרקעי ישראל חתמו הישובים שנמצאו בטיפולה של הסוכנות על "הסכם משולש" (שהצדדים לו הם המינהל הסוכנות והישוב) – על מנת שבגמר הליכי הביסוס של הישוב, הוא יחתום עם המנהל על הסכם משבצת – ישיר – "דו צדדי".

   לאורך שנים, נתנה הסוכנות את הסכמתה למעבר הישובים שהסדירו את חובותיהם למתכונת של הסכם "דו צדדי", ואף כללה "בחוזה ההתיישבות" שנחתם בינה לישובים, במסגרת הליך הביסוס, התחייבות של הישוב לחתום על חוזה ישיר עם המינהל.

2. בתחילת שנות ה – 90, בעקבות החלטות מועצת מקרקעי ישראל שזיכו את הישובים בזכויות ופיצויים בעת שינוי יעוד וסירובה של המדינה לשתף את הסוכנות בתמורות המתקבלות בעת שינוי יעוד, שינתה הסוכנות את מדיניותה וסירבה ל"שחרר" את הישובים, גם אלה שפרעו לה את מלוא החוב, מה"הסכם המשולש".

3. עקב הקשיים שהערימה הסוכנות, הביא המינהל בפני מועצת מקרקעי ישראל, בשלהי שנת 1998, הצעת החלטה להעברת הישובים להתקשרות "דו צדדית", גם ללא הסכמת הסוכנות. לאחר שנכשלו מגעים לגיבוש החלטה מוסכמת, עתרה הסוכנות לבג"צ כנגד המדינה, המינהל והתנועות ההתיישבות למניעת "הוצאתה" מה"חוזה המשולש" (בג"צ 738/99).

4. ביום 2/2/99 עם הגשת העתירה, ניתן צו ביניים על ידי בג"צ האוסר על המדינה לקבל החלטות חדשות ו/או לשנות את המצב הקיים. צו ביניים ראשון זה בוטל ביום 23.5.00 (תוך שמירת זכותה של הסוכנות לעתור בשנית) והסכסוך הועבר למגשר – השר לשעבר משה ניסים. הליכי הגישור עדיין תולייים ועומדים ,בלא שהושגה במסגרתם כל הסכמה.

5. בחודש אפריל 2002, בעקבות הגשת עתירה לבג"צ בידי קיבוץ מגל ובעקבות התרעה על כוונה לנקוט הליכים כנגד המינהל והנהלתו מצד מושב בית נחמיה, שלח מנהל המינהל הודעות לסוכנות, לפיהן המינהל מתכוון לחתום על הסכמים "דו צדדיים", עם שני ישובים אלה. עקב כך, פנתה הסוכנות בשנית לבג"צ, ובחודש יוני 2002 ניתן במעמד צד אחד בלבד צו ביניים חדש האוסר על המינהל להתקשר בהסכמים "דו צדדיים" עם שני הישובים.

   בפועל, מטעמי מדיניות, החיל המינהל את צו הביניים השני על כלל הישובים שביקשו לעבור למתכונת הסכם "דו צדדי".

6. מעת שניתן צו הביניים השני, דרשו הישובים והתנועות לקיים דיון בבקשתן לבטל את צו הביניים, אך הסוכנות גרמה לדחיית מועדי הדיון שנקבעו – בטענה כי יש לאפשר את מיצוי הליכי הגישור.

   במהלך תקופה זו המשיכה הסוכנות לעשות שימוש ב"הסכם המשולש" כאמצעי לקבלת כספים בגין הסכמתה לביצוע פעולות במקרקעי המשבצת (כגון: הרחבות, הקצאת מגרשים מבונים ועסקאות שינוי ייעוד), ולאחרונה אף החלה בהגשת תביעות לקבלת פיצויים בגין "השקעותיה" עקב שינוי יעוד והפקעות מקרקעי משבצת.

7. ביום 21/9/03 התקיים דיון בבג"צ בצו הביניים השני, וכבר בפתח הדיון הבהיר ראש ההרכב, כבוד השופט מצא, כי יש למצוא הסדר שיאפשר את מעבר הישובים להסכם "דו צדדי" באופן שלא ימנע מהסוכנות לתבוע את המגיע לה, לטענתה.

   לאחר טיעון ממושך של באי כוח כל הצדדים, אימץ בג"צ את הצעת בא כוח מושב בית נחמיה, עו"ד שאול ראובני, לפיה המינהל ייתן לסוכנות הודעה על כוונה להתקשר עם הישוב בהסכם "דו צדדי" ולסוכנות תינתן שהות לפנות בתביעה לבית משפט אזרחי למיצוי זכויותיה.

8. ב"כ הסוכנות התנגד בתוקף להסדר זה, שכן הוא יחייב את הסוכנות לקיים דיון בבית משפט אזרחי בכל מקרה ומקרה בנפרד ולהסתכן בקביעות שאינן נוחות לה, לגופו של עניין אשר עלולות לשמוט את הקרקע תחת דרישותיה בעתירה ובהליכי הגישור.

   רק משהובהר לנציגי הסוכנות כי בדעת בג"צ לבטל את צו הביניים ורק לאחר שכבוד השופט מצא גם מתח ביקורת על טענות הסוכנות בעתירה לגופן, הסכים ב"כ הסוכנות להצעת בג"צ וההצעה קיבלה תוקף של החלטה.

9. להלן נוסח ההסדר כפי שנקבע בהחלטת בג"צ:

   "לאחר שמיעת טענות הפרקליטים, ובעצת בית המשפט, הגיעו העותרת והמשיבים 1-6 לכלל הסדר מוסכם, שעיקריו מקובלים גם על יתר המשיבים. על פי ההסדר קיבל המשיב 1 על עצמו להודיע לעותרת בכתב על כל מקרה שבו החליט לכרות חוזה דו צדדי עם אגודה חקלאית (קיבוץ או מושב) הקשורה או שהיתה קשורה בחוזה תלת צדדי שהעותרת היא צד לו. במשך תשעים ימים ממועד קבלת הודעת המשיב 1 על כוונתו לכרות חוזה דו צדדי, כאמור, תודיע העותרת את עמדתה ביחס לכריתת החוזה למשיב 1 וכן לאגודה הנוגעת בדבר. בהיעדר הסכמה לכריתת החוזה, תהא העותרת רשאית לפנות בתובענה מתאימה לבית המשפט המוסמך ולעתור במסגרתה לקבלת סעד זמני. אם העותרת לא תגיב על הודעת המשיב 1 במשך תשעים ימים ממועד קבלתה, יהיה המשיב 1 רשאי לכרות חוזה דו צדדי עם האגודה החקלאית הנוגעת בדבר.

   לנוכח המוסכם לעיל הננו מבטלים את צו הביניים הארעי, שניתן על ידי כבוד השופט חשין (במעמד צד אחד) נגד המשיבים 19 (המושב בית נחמיה) ו- 20 (קיבוץ מגל); ולגבי שני משיבים אלה יימנה מועד תשעים הימים החל מהיום. לנוכח ההסדר מהייתרות בקשות ההצטרפות של המושב מצליח ושל הקיבוץ זיקים, והן נדחות.

   תוך שישים ימים מהיום יואילו פרקליטי העותרת והמשיבים 1-6 להודיענו אם הליך הגישור הסתיים ואם לנוכח תוצאותיו העתירה עודנה טעונה בירור".

10. לנוכח החלטת בג"צ, מוצע לכל הישובים שהסדירו את חובותיהם לסוכנות ואשר הסכם המשבצת המשולש שלהם הסתיים, או עומד להסתיים בקרוב, לפנות מייד למינהל בדרישה להתקשר עמו בהסכם משבצת "דו צדדי".

    ככל שהדבר נוגע לישובים שטרם הסדירו את חובותיהם לסוכנות, יש מקום לקיים התייעצות בדבר המעבר להסכמים "דו צדדיים", בהתחשב בזכותה של הסוכנות, על פי החלטה 14 של מועצת מקרקעי ישראל ועל פי "חוזה ההתיישבות", לרשום משכנתא לטובתה על מקרקעי משבצת היישוב להבטחת פירעון חובות הישוב לה.

לפרטים והבהרות נוספות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.