גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 090-2015

פטור מהיטל השבחה במגרש משותף למי שאינם קרובי משפחה

בפס"ד שניתן לאחרונה בבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים, "דיבון שלום ירושלים ואח' נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה" (רע"א 8907/13 ), מפי כבוד השופטים, אליקים רובינשטיין, ניל הנדל, צבי זילברטל נקבע בדעת רוב, כי אין לגבות היטל השבחה במחזיקים במשותף שאינם קרובי משפחה בהתאם לסעיף 19 (א)1 לחוק התכנון והבנייה. נקבע כי יש להעניק פטור לכל אחד מהשותפים בקרקע, עבור כל אחת מהדירות, פעולה שתגשים את מטרת הפטור להקל על בעלי הזכויות ולשפר את תנאי מגוריהם, מבלי שיישאו בנטל הכלכלי הנוסף של תשלום היטל ההשבחה.

רקע:

המבקשים הם 2 זוגות אשר החזיקו בחלקה מסיומת. על גבי החלקה הוקם בניין, כל זוג קיבל דירה אחת, ועבר להתגורר בה.

הועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה (להלן "המשיבה") הגישה דרישה לתשלום היטל השבחה עבור הדירות.

המבקשים טענו כי כל אחד זכאי לפטור מההיטל ההשבחה וזאת בהתאם לסעיף 19(א) (1) לחוק התכנון והבנייה:

"(1)בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר, עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבנייה או ההרחבה הנוספת.

(2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תוכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכריתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים..."

מנגד, סברה המשיבה כי אין להעניק שני פטורים לשתי דירות בגין אותה חלקה. לגישתה יש להעניק רק פטור אחד בגין החלקה.

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המבקשים וקבע כי כל זוג זכאי לפטור מהיטל השבחה.

על כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר שינה את עמדת בית משפט השלום וקבע כי יינתן רק פטור אחד לחלקה.

ביום 31/12/2013 הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט העליון, שכן לטענתם הם עומדים בכללים שנקבעו בסעיף 19 (א)1 והם זכאים לפטור מתשלום היטל השבחה.

כמו כן טענו המבקשים כי מטרת הפטור היא לא סייע לאזרח לשפר את תנאי מגוריו, ומאחר שהם אינם משפחה גרעינית אחת, וכל זוג מבקש לבנות לעצמו דירת מגורים- יהיה זה הגון לתת לכל אחד מהם פטור.

החלטת בית משפט העליון:

המחלוקת העיקרית העומדת היא פרשנות סעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
דעת המיעוט היא של כבוד השופט ניל הנדל, שהחליט לקבל את עמדת המשיבים וקבע כי יש לנקוט בפרשנות מצומצמת של מתן פטורים וזאת בהתאם לתכלית החוק.

"הדגש הוא, אם כן, על כך שאין לאמץ פרשנות מרחיבה של מרכיבי הפטור, באופן שיותיר רווחים כפולים אצל מחזיקי המקרקעין על חשבון הציבור. אף המחוקק קבע תנאים מצומצמים לתחולת הפטור: רק מי שמחזיק במקרקעין, ומעוניין להקים דירה שתשמש למגורים שלו או של קרוב משפחתו, ובתנאי ששטח הדירה לא יעלה על 140 מ"ר. זו, אפוא "קראת הכיוון" של המחוקק: פטור צר-ממדים לקבוצה מצומצמת. הכלל הוא חובת תשלום: פטור מתשלום הוא בגדר חריג ויוצא דופן, שיש לפרשו בצמצום בהתאם לתכליות החוק".

בהחלטתו כבוד השופט ניל הנדל נעזר בפסיקה שנקבעה בעניין ע"א 7417/01, "צרי נגד הוועדה המקומית לתכנון מבוא עמקים (להלן "פסקת צרי")", בה הייתה סוגיה דומה למדי של "ריבוי מחזיקים" במקרקעין ונפסק כי סעיף 19 (ג)(1) אינו מאפשר לייתן לכל אחד פטור בגין דירתו.

מנגד, דעת הרוב, של השופטים, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופט צבי זילברטל, קבעו כי יש להעניק פטור לכל אחד מהשותפים בקרקע, עבור כל אחת מהדירות- פעולה שתגשים את מטרת הפטור להקל על בעלי הזכויות ולשפר את תנאי מגוריהם, מבלי שיישאו בנטל הכלכלי הנוסף של תשלום היטל ההשבחה.

השופט צבי זילברטל, התייחס גם הוא לפסיקת צרי וקבע כי פסיקת בית המשפט בפסק דין זה נועדה למנוע מצב בו בעלים ומחזיק במקרקעין שהושבחו "יחלק" דירות רבות לקרוביו בפטור מהיטל השבחה, בשונה מהמקרה דנן, בו המבקשים הן שני זוגות, שאינם בני משפחה, שלכל זוג זכויות בלתי מסוימות בקרקע.

עוד הוסיף: "העולה מן האמור, כי נוכח תכליות החוק והעיקרון השיוון החל על דיני המס יש לאמץ את הפרשנות לפיה מקום בו מספר בעלי זכויות בקרקע שהושבחה, שהם גם המחזיקים במקרקעין, בונים דירות מגורים לשימושם האישי, יש להעניק פטור לכל אחד מהם עבור כל אחת מהדירות(בכפוף למילוי יתר תנאי הפטור). יודגש, כי שאף תואר בהרחבה לעיל, כי אין בעמדה זו כדי "להפוך" את הלכת צרי על פניה. עם זאת, לאחר התעמקות בהיסטוריה הפסיקתית של הלכת צרי, נראה כי יש לפרש אותה בצמצום ובהתחשב בנסיבות בהן ניתנה"

כבוד המשנה לנשיאה, א' רובנישטיין, הוסיף כי המחוקק התבקש בעבר להסביר ולהבהיר את משמעות סעיף 19 (ג) לחוק התכנון והבנייה שיוצר התדיינויות רבות סביב זה ועדין לא פעל בנושא.

"בטרם אומר מילים ספורות על הנושא הקונקרטי אציין, ריבוי התדיינויות בנושאי הפרשנות לסעיף 19 (ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 מצדיק בלא צל צילו של ספק, כי המחוקק- המעוניין בודאי ב"צדק חלוקתי" כלפי כולי עלמא במתן הפטורים, וגם בהסדר הגיוני שאינו טלאי על גבי טלאי, יציר הפסיקה מאונס-יידרש לכך בהקדם".

נציין כי לפס"ד השלכות ביחס להיטל השבחה על מימוש זכויות ליחידות מגורים נוספות בחלקת המגורים בנחלה במושב.

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.