גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 042-2015

התישנות חובות ביטוח לאומי –פס"ד

ביום 1 באפריל 2015, פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי דיני ההתיישנות האזרחית ( התיישנות חוב לאחר 7 שנים) אינם חלים על גביית חובות דמי ביטוח וגביית תשלומים ביתר ששילם המוסד לביטוח לאומי עליהם חלים כללי השיהוי המנהלי.

כללי השיהוי המנהלי מבוססים על חובתה של הרשות לפעול במהירות הראויה בדרישתה מן האזרח לקיים את חובותיו.

את טענת השיהוי המנהלי יש לבחון בכל מקרה לגופו, על פי מכלול נסיבותיו, ותוך עריכת איזון בין האינטרסים של המבוטח לבין האינטרסים של הציבור.

להלן נימוקי בית הדין:

1. חוב דמי ביטוח וגמלת יתר, לרבות חוב שהעילה לתשלומו קמה שבע שנים לפני שנדרש החוב על ידי המוסד; אינו יכול להיחשב קונצפטואלית, על פי הוראות החוק ותכליתו הסוציאלית, כחוב שניתן להחיל עליו את חוק ההתיישנות, כאילו מדובר בתביעת חוב רגילה.

2. החלת חוק ההתיישנות על חוק הביטוח הלאומי, הינה אנטי סוציאלית ומנוגדת לעקרונות החוק הקושרים ישירות בין החבות בדמי ביטוח והזכאות האישית לגמלה.

3. בחוק הביטוח הלאומי אין הוראת התיישנות חוב.

4. למבוטח קיימת זכות לתבוע גמלאות קיום ארוכות טווח כגון קצבת זקנה גם לאחר 7 שנים ממועד העילה לקבלת הגמלה. העובדה כי התשלום למפרע הוגבל לשנה בלבד אינה משנה דבר.

5. סעיף 354(ב) לחוק, למשל, שעניינו "זקיפת תשלומים" קובע, כי כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר בין חובות דמי הביטוח של החייב. הייחוס החוקי של התשלום לחוב דמי הביטוח הישן ביותר אינו מוגבל בסד הזמן של שבע השנים מאז נוצר אותו חוב דמי ביטוח, כך שאין מניעה ליחסו לחוב ישן יותר.

6. תשלום דמי ביטוח לתקופה העולה על 10 שנים, מקנה הקלות בהפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור בתשלום דמי ביטוח.

7. תקופת האכשרה (תשלום דמי ביטוח) לקצבת זקנה נבדקת לאחור על פני תקופה העולה על 7 שנים.

8. "תוספת ותק" לקצבת זקנה משולמת למי שהיה מבוטח כעובד יותר מעשר שנים לפני היום בו הגיע לו לראשונה קצבת הזקנה. לכן לא יתכן שמצד אחד תקופת הביטוח העולה על עשר שנים תקנה זכאות לתוספת ותק לקצבת זקנה, שעה שחוב דמי הביטוח עבור אותה תקופה ייבטל מחמת התיישנות, כך שתקום זכאות לאותה תוספת לקצבה ללא תשלום דמי ביטוח; דהיינו - זכאות ביטוחית ללא דמי ביטוח.

9. בתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) תשל"ה-1975, קיים הסדר ביחס לחובות דמי ביטוח, ובכלל זה חובות מעל שבע שנים, עם סמכויות ושיקול דעת המוסד כיצד לפעול לגביהם לגבי מתן הגמלה; משכך אין לכפות באופן מלאכותי את הסדר חוק ההתיישנות, על ההסדר שבחוק.

10. עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה, רשאי על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח, ריבית וקנס. אם יחולו דיני ההתיישנות האזרחית על חוק הביטוח הלאומי הסמכה זו של פקיד גביה תאבד ממשמעותה ביחס לתקופה מעל שבע שנים.

11. בסעיף 362(ב) לחוק, נקבע שהמוסד רשאי לקזז מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר דמי ביטוח, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. זכות הקיזוז כידוע אינה מוגבלת ל-7 שנים גם על פי חוק ההתיישנות ואיזכורה המפורש בחוק הביטוח הלאומי לגבי דמי ביטוח משתלב בהסדר הכולל של החוק באשר לאי החלת חוק ההתיישנות לגביו.

12. בסעיף 312(ב) (1) לחוק נקבע לעניין דמי ביטוח, כי המוסד רשאי לקזז כנגד גמלאות כסף המגיעים מהמוסד לזכאי את דמי הביטוח שהוא חב. גם זכות קיזוז זו אינה מוגבלת לשבע שנים, אלא שוב הינה חלק מהסדר הכולל המקיף על פי החוק שאין להכניס לו גורם מתערב זר של הסדר חוק ההתיישנות לגבי חוב אזרחי.

13. נוכח הסמכות שהוקנתה למוסד לביטוח לאומי בדין, הוקמה במוסד ועדה לביטול והפחתה של חובות גמלה ששולמה שלא כדין. לאותה ועדה כללים כיצד לנהוג לגבי ביטול או הפחתת חוב גמלה. נוכח ההסדר הפנימי האמור שבחוק, אין מקום להחיל עליו את ההסדר החיצוני של חוק ההתיישנות.

14. החסר הכספי והמשמעות התקציבית – בהתאם לחישובי המוסד לביטוח לאומי נכון לשנת 2010 אילו היו חלות הוראות חוק ההתיישנות, היה נוצר חסר של מיליארד שש מאות אלף ש"ח, לשנים 1999 עד שנת 2003. גם אם הסכום אינו מדויק, לא יכול להיות ספק שזהו סדר גודל החסר שייגרם למוסד ומבוטחיו אם יחול חוק ההתיישנות.

15. החלת חוק ההתיישנות תביא לחוסר במקורות כספיים למימון גמלאות דבר שיחייב או את הקשחת התנאים לקבלת הגמלאות או את העלאת דמי הביטוח.

16. החלת החוק ההתיישנות והפיכת החובות למוסד לחוב אזרחי רגיל נוגדת לעקרונות שוויון וצדק מהטעמים הבאים:

א. העדפה שלא כדין בתשלום דמי ביטוח את מי שאינו משלם דמי ביטוח ביחס למשלם דמי ביטוח כסדרם וכדין, לגבי אותה תקופת חבות בדמי ביטוח של מעל שבע שנים.

ב. העדפה שלא כדין במתן גמלאות, חרף חוב דמי ביטוח למוסד או חוב גמלת יתר לחבים מעל שבע שנים מאז נוצרה עילת החוב, בין מי ששילם דמי ביטוח כסדרם וכדין וככזה קמה לו הזכאות לגמלה, לבין מי שלא רק שלא שילם חוב דמי ביטוח שהוא היה חב בתשלומם, אלא שהוא עוד מבקש שתקופה זו תחשב כתקופת ביטוח המקנה זכויות לגמלה.

ג. הפרת האיזון בין גביית דמי הביטוח עבור גמלה מסוימת ותשלומה, באופן המערער את עצם היסודות עליהן מושתת החוק.


ד. פגיעה בכלל ציבור המבוטחים ששילם כדין ובמועד את דמי הביטוח לגבי אותה ענף; ופגיעה בזכות פרטיו של אותו ציבור לקיום מינימלי בכבוד ולקיום בכבוד כעובדים.

17. הליך גביית חובות דמי ביטוח והליך גביית חובות גמלה ששולמה ביתר מסווגים כהליכים מנהליים ולא כהליכים אזרחיים ולכן יחולו דיני השיהוי המנהלי ולא תחול התיישנות.

18. דמי הביטוח אינם בגדר "מס" ואין להחיל עליהם את הפסיקה בעניין גביית מסים, וכפועל יוצא מכך אין תחולה להוראות חוק ההתיישנות על גביית דמי ביטוח.

 

למרות האמור, במקרים בהם חל תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי יבוטל חוב דמי הביטוח אך לא חוב גמלה ראו חוזרנו מס' 111/2014 " עדכוני ביטוח לאומי לשנת 2014".

 

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה.

אפליית בתי העלמין במגזר הכפרי – עדכון