תצ(מרכז) 27962-06-12, רו"ח שמחה פרקש נ' רשות המיסים

הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא הליך מקדמי בו נדרש ביהמ"ש להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהוגשה במסגרת ההליך של תובענה ייצוגית. לצורך ההכרעה – בוחן ביהמ"ש התקיימותם של מספר תנאים.

תמצית הבקשה:

הבקשה לתובענה ייצוגית הוגשה ע"י רו"ח שמחה פרקש, אשר היתה לו גם זכות תביעה אישית, וזו תמציתה:

"כאשר ניתנת ארכה לנישום לשלם מס (מס הכנסה, מס רווחי הון, מס שבח מקרקעין או מס רכישה), שסכומו אינו שנוי במחלוקת, אם בתשלום נדחה אחד ואם במספר תשלומים (להלן: "הארכה" או "הסדר התשלום"), הוא חייב בהפרשי הצמדה וריבית. ...
במקרה של הסדר תשלומים או מתן אורכה לתשלום המס, קובעת המשיבה את שיעור הפרשי ההצמדה הצפויים להערכתה בתקופת הסדר התשלום, בהתחשב בתקופת ההסדר ובמספר התשלומים. המשיבה מחייבת את הנישום בסכום הצפוי האמור של הפרשי הצמדה (להלן: "חיוב על דרך ההערכה"). סכומם הסופי של הפרשי ההצמדה יכול להיקבע רק לאחר פירעון התשלומים ועם סיום ההסדר.

המשיבה אינה עורכת בסיום תקופת הסדר התשלום חישוב של הפרשי ההצמדה בפועל, לאור שיעורי המדד שהתבררו עם הזמן. עם תום התקופה נוצרת לרוב לנישומים יתרת זכות בהפרש שבין החיוב על דרך ההערכה להפרשי ההצמדה בפועל. המשיבה אינה מיידעת את הנישומים בדבר יתרות זכות אלה, ואינה שולחת להם כל הודעה בעניין. המשיבה אף יוצרת מצג כלפי הנישומים, בכיתוב שעל דרישות התשלום, כי ההצמדה והריבית שבדרישות התשלום של המשיבה הם סופיים.

רק נישומים שפונים למשיבה בבקשה לבדוק אם קיימות להם יתרות זכות זוכים לקבלן חזרה. מרבית הנישומים אינם פונים כלל."

הסעד המבוקש:

השבה של כספים שנגבו שלא כדין, כאמור, לתובע ולקבוצת נישומים שרשות המיסים לא השיבה להם יתרות זכות בתום התקופה, במהלך 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה (שהוגשה ביום 17/6/2012) ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית (12/3/2015).

השבה של ההפרש, שבין הפרשי ההצמדה שנגבו בחיוב על דרך ההערכה לבין הפרשי ההצמדה שהגיעו מאת הנישומים בפועל.

תגובת רשות המיסים:

רשות המיסים טענה כי עסקינן במנגנון גבייה והחזר ממוחשב ומוסדר וכי יתכן כי מדובר בכשל נקודתי בשל עומס עבודה על הגורם שאמור לאשר את ההחזר:
"במערכת המחשוב של המשיבה (להלן: "מערכת שע"מ") קיים מנגנון מוסדר לטיפול בהחזר הפרשי הצמדה ששולמו ביתר על ידי נישומים, כתוצאה מהערכה ביתר של המשיבה את הפרשי ההצמדה הצפויים לתקופת תשלום המס הנדרש. סכומי הפרשי ההצמדה ששילם נישום ביתר – מוחזרים לנישומים באופן שוטף, ואינם תלויים ביוזמה של הנישום."

... "כשל נקודתי עשוי להתרחש מחמת שהגורם המוסמך שנדרש לאשר את ביצועו של ההחזר התעכב קמעה במתן האישור ואין בו להקים עילה לתובענה ייצוגית."

אישור ביהמ"ש:

ביהמ"ש בחן את העובדות שהובאו בפניו וקבע כי עפ"י הנסיבות שהוצגו בפניו, מתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 :

המבקש עמד בתנאי הראשון והרים את הנטל המוטל עליו בשלב זה, להוכיח כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של עובדה המשותפת לכלל חברי הקבוצה: האם רשות המיסים גבתה הפרשי הצמדה ביתר מבלי להשיב את העודף? כמו כן, קבע ביהמ"ש, יש אפשרות סבירה להכרעה בתובענה לטובת הקבוצה לאור הראיות הלכאוריות שפורטו.

ביהמ"ש סבור כי המבקש עמד גם בתנאי השני לפיו "התובענה שלפניי היא אכן הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. מדובר במחלוקת עובדתית אשר תוצאותיה רלבנטיות לכל ציבור הנישומים שביקשו אורכה לשלם את חוב המס ואשר ככל שתתקבל התובענה הייצוגית יהיו זכאים לכאורה להשבה."

אשר לתנאים השלישי והרביעי גם הם מתקיימים לדעת ביהמ"ש: "אני סבורה כי המבקש ובא כוחו עומדים בתנאים אלו וכי לא ניתן לומר שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך שאינה הולמת או בחוסר תום לב."

סוף דבר:

כאמור, ביהמ"ש אישר הגשתה של תובענה ייצוגית, כאשר הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא "נישומים שנעשה להם הסדר תשלומים או שניתנה להם ארכה לתשלום מס הכנסה, מס רווחי הון, מס

רכישה ומס שבח מקרקעין אשר המשיבה גבתה מהם כספים שלא כדין, בדרך של חיוב יתר על דרך ההערכה בהפרשי הצמדה, ולא השיבה להם יתרות זכות בתום התקופה, במהלך 24 החודשים שקדמו להגשת בקשה זו ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית."
"בהתאם לסעיף 11 בחוק תובענות ייצוגיות כל חבר קבוצה רשאי להודיע לביהמ"ש בתוך 45 יום מיום פרסום החלטה זו על רצונו שלא להיכלל בקבוצה".

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בתל אביב.