"חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע ומים) - 1967" (להלן: החוק) הינו חוק שבא להסדיר את השימושים המותרים בקרקע חקלאית ,מים ושאר אמצעי הייצור שהוקצו ע"י המדינה.

החוק חל על קרקע חקלאית, כמשמעותה בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, המוחכרת לשימושים חקלאיים.

החוק מבקש לקדם את ערך העיבוד העצמי המעוגן בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל: על מקבל הקרקע והקצאת המים ממדינת ישראל לצורך שימוש חקלאי, לעבד את הקרקע ולעשות שימוש במכסת המים בעצמו, ולא להעבירם לשימושם של אחרים.

החוק מחייב עיבוד עצמי, אולם המציאות החקלאית והכלכלית שונה מנוקשות החוק, מאחר ובחקלאות המודרנית ישנה שחיקה גדולה ברווחיות ועיבוד עצמי כמעט איננו אפשרי כלכלית.

כדי להתמודד עם בעיה זו חוכרים השכילו להתייעל בדרך של יתרונות לגודל. אולם יתרון זה אינו עומד בהלימה להגדרת החוק של עיבוד עצמי.

על מנת להתמודד עם מציאות זו, משרד החקלאות הקים צוות לגיבוש המלצות מדיניות לעניין יישום החוק. הקו המנחה של של הצוות הוא שקיים צורך לגבש מדיניות שתביא להתייעלות, בדרך של "הפנמת יתרונות לגודל" תוך שמירה על הצורך לשמור על אינטרסים כגון שימור האפשרות של המשקהמשפחתי להתקיים כמשק יצרני, פריסת ההתיישבות, שמירת הצביון החקלאי של הכפר ועוד.

מסקנות הוועדה היו שיש לשקול בחיוב התרת שותפויות בין חקלאים ובין אגודות חקלאיות וכיו"ב.

להלן עיקרי הוראות נוהל חוק ההתיישבות
"שימוש חורג- כמשמעותו בתוספת הראשונה לחוק: שימוש חורג הינו אחת או יותר מהפעולות -כדלקמן: העברה או הקנייה או שיעבוד של זכויות שיש למחזיק בקרקע לגורם אחר, אולם, עיבוד הקרקע על ידי הקבלן על חשבון המחזיק או שותפות בין תושבי אותו ישוב, אינם שימוש חורג; יצירת - שותפות בקרקע או ביבול; הקניית זכות אריסות בקרקע ויבול; הקניית זכות רכישת יבול שדה (דמאן); שיעבוד היבול; הקניית זכות מגורים."

בקשה להיתר לשימוש חורג
כללי
שר החקלאות או מי שהשר הסמיך לכך, רשאי לתת היתרים לשימוש חורג. למרות שרשימת השימוש החורגים מונה 6 פעולות, לפי נתוני משרד החקלאות בפועל רוב מכריע של הבקשות להיתר לשימוש חורג מתייחסות ליצירת שותפות.

במסגרת בדיקת הבקשה להיתר לשימוש חורג, בודק הממונה האם ההתקשרות בין המחזיק לבין המתקשר הינה "שותפות אמת".

לפי פסיקת בתי המשפט, שותפות אמת הינה שותפות שבה כל הצדדים להתקשרות נושאים בסיכון להפסדים ובסיכוי לרווחים.

ההכרעה באשר לאישור בקשה לשותפות תיעשה לאחר בחינת נשיאת השותפים בסיכון ובסיכוי כאמור ובהתאם לאינדיקציות

שיקולים בבחינת בקשה להיתר לשימוש חורג ע"י הממונה:

אינדיקציות לקיומה של "שותפות אמת"

א. חלוקה בהשקעה וברווחים: חלקו של השותף המחזיק בקרקע בהשקעה וברווחים לא יפחת, ככלל, מ 26% . יובהר כי העמדת הקצאת המים והקרקע ע"י המחזיק בקרקע לטובת - השותפות, לא תיחשב לצורך חישוב השקעתו כאמור. יחד עם זאת, את התשלום שמשלם המחזיק בקרקע עבור השימוש במים, ניתן לקחת בחשבון בבחינת השקעותיו בשותפות, מאחר שעלויות אלו הן חלק מההשקעה במיזם ומעלות הייצור.

ב. הקצאת קרקע על ידי שני השותפים: שותפות שבה כל צד מקצה קרקע משלו לטובת המיזם המשותף, הנה אינדיקציה לשותפות אמת.

ג. תשלום מובטח: תשלומים מובטחים של המתקשר למחזיק ללא קשר לרווחי השותפות )"רנטה"(, ובמיוחד תשלומים כאמור שיינתנו בתחילת המיזם עוד בטרם שנשא המיזם פירות, מצביעים, ככלל, על הסכם לחכירת משנה ולא על שותפות אמת.
יובהר, כי מקום שבו יש פער לטובת המחזיק בין חלוקת החבות בהשקעה ו/או בהוצאות השוטפות לבין חלוקת הרווחים, הדבר ייחשב כאינדיקציה לפיה פער זה מסתיר מאחוריו "רנטה". לדוגמא במצב שבו בהסכם מצוין שהחלוקה בהשקעות 26% עבור המחזיק ו- 74% עבור המתקשר בעוד שהחלוקה ברווחים 50% למחזיק ו 50% למתקשר.

ד. אי נשיאה בהפסדים על ידי המחזיק מצביעה גם היא על הסכם לחכירת משנה ולא על - שותפות אמת. יובהר, כי מצב שבו ההסכם מאפשר למחזיק שלא לשאת בהפסדים, באמצעות דחייה אינסופית של מועד פירעון הלוואות או תשלומים אחרים והיעדר הצורך להחזיר חובות, עם סיום חיי המיזם המשותף, מצביע כי אין מדובר בשותפות אמת.

ה. הלוואה: התקשרות הכוללת הלוואה לפיה המחזיק בקרקע לא יהיה זכאי לרווחים בטרם יחזיר את מלוא ההלוואה שקיבל הינה אינדיקציה לשותפות אמת.

ו. קבלת החלטות: השתתפות של המחזיק בקבלת החלטות העוסקות בניהול הפעילות החקלאית והעסקית, שותפות בניהול הספרים ובקרה חשבונאית מעידים על שותפות אמת. היעדרם יהווה אינדיקציה שלילית לקיומה של שותפות כאמור.

ז. הנהלת החשבונות של השותפות מתקיימת אצל המחזיק בקרקע: זוהי אינדיקציה חיובית להיותה של השותפות שותפות אמת, ומחזקת את מעורבותו של המחזיק בקרקע בשותפות ובנעשה.

ח. מידת המעורבות בשטח ביחס להון המושקע: מידת ההשקעה של המחזיק בקרקע הינה אינדיקציה נוספת למעורבות. ככל שהמחזיק בקרקע השקיע בשותפות בשיעורים ניכרים יותר גבוה יותר, כך ניטה לראותו כשותף הנושא בנטל הסיכון. ככל שמידת ההון המושקע של המחזיק בקרקע נמוכה, כך נדרשת מעורבות גבוהה יותר שלו בנעשה בשטח.

ט. התייחסות ההסכם לפירוק השותפות: חלוקת נכסי וחובות השותפות בין השותפים ביחס ישר למידת השקעתם בשותפות, תהווה אינדיקציה לשותפות אמת.

י. היכרות המחזיק עם הנעשה בקרקע/במיזם: במיזם קיים, ככל שלמחזיק ישנה היכרות מהותית עם הנעשה בשטח, הדבר מעיד על שותפות אמת. היכרות ומעורבות ניתן לבדוק באמצעות האינדיקציות הבאות:

1. עובדים: היכרות עם העובדים בשטח ואת אופן עבודתם; האם העובדים הינם עובדי המחזיק או עובדי המתקשר או עובדי השותפות;

2. בקיאות בהסכם ההתקשרות: ידיעת פרטי ההתקשרות העסקית בין השותפים, לרבות סכומי השקעה במיזם, הלוואות שניטלו ע"י השותפות ועוד;

3. בקיאות בשטח השותפות: הכרה עם סוגי הגידולים, פעולות חקלאיות שבוצעו, מיקום השטחים החקלאיים ועוד;

4. השתתפות בעשייה ובתפעול השוטף של המיזם: לרבות שימוש בכלים חקלאיים של המחזיק.

עיבוד קרקע של אגודות חקלאיות שיתופיות על ידי אגודה חקלאית שיתופית בה הן חברות

(להלן: "אגודה מרכזית")

יובהר, כי לצורך נוהל זה, תוכר אגודה כאגודה מרכזית בהתקיים התנאים הבאים במצטבר:

א. מטרת הקמת האגודה לנהל במשותף את הקרקעות שכל אחת מהאגודות החברות בה "תרמה" לניהול המשותף.

ב. כל אגודה החברה באגודה המרכזית שותפה גם בניהול האגודה המרכזית, בהקצאת משאבי כוח אדם ובמשאבים נוספים.

ג. בקשה להיתר לשימוש חורג עבור התקשרות בין אגודות חקלאיות שיתופיות המחזיקות בזכויות בקרקע חקלאית לבין האגודה מרכזית בה הן חברות תיבחן, בין היתר לאור המאפיינים המעידים על אינדיקציות חיוביות לקיומה של "שותפות אמת" כפי שמפורט לעיל.

שעבוד יבול

בקשות למתן היתר לשימוש חורג המתייחסות לשעבוד יבול, יאושרו בכפוף לתנאים הבאים:

א. היתר כאמור יינתן רק לבקשה שהוגשה ע"י אגודה שיתופית ולא לבקשה שהוגשה ע"י יחיד.

ב. הצגה של כלל המסמכים הנוגעים להסכם שעבוד היבול, לרבות הסכמים נלווים כגון הסכם בלעדיות בשיווק והסכם למיזם משותף.

ג. מהות ההסכם, הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית, יש בה ללמד כי אין מדובר בהחכרת משנה האסורה על פי מדיניות משרד החקלאות, ואין בה העברת זכויות בקרקע או בחלק ממנה, מכל סוג שהוא.
שעבוד היבול האמור משמעו כי הוא מתייחס לתוצרת החקלאית בלבד ולא ביחס או בתוספת למרכיב הקרקע.

קבלן עיבוד
לעתים הגורם המעבד את השטח הינו קבלן עיבוד שהמחזיק התקשר אתו בהסכם קבלנות. נזכיר, כי לפי הוראות החוק, עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את - העיבוד בקבלנות ועל חשבון המחזיק, לא ייראו כשימוש חורג.
הרציונל שעומד מאחורי הוראה זו הינו הרצון לאפשר למחזיקים, אשר עובדים את אדמתם, להיעזר בעבודה שכירה או בעבודה קבלנית של ספק שירותים ספציפיים לצורך פעולות עיבוד.

אינדיקציות שיש לבדוק בהתקשרות עם קבלן עיבוד
לצורך בחינת הטענה כי מדובר בעבודה שכירה או קבלנית, על חשבון המחזיק, יש לבחון, בין השאר, את הפרמטרים המפורטים להלן. יצוין, כי בד"כ ההחלטה תתקבל על רקע מכלול הדברים ולא על יסוד פרמטר בודד זה או אחר.

א. מגוון הפעולות שקבלן העיבוד עושה בשטח: ככל שמגוון הפעולות רב (מהכנת הקרקע לגידול ועד שיווק התוצרת), יש בכך אינדיקציה כי לא מדובר בקבלן עיבוד, אלא בהעברת אחריות כוללת מהחוכר(או בר הרשות) לאחר.

ב. אופן תשלום השכר לקבלן העיבוד: ככל שקבלן העיבוד מקבל תשלום שוטף עבור פעולות שביצע, זו אינדיקציה המצביעה על כך שככל הנראה מדובר אכן בקבלן עיבוד.

ככל שהקבלן מקבל תשלום כנגזרת מהרווחים, ובמנותק מהפעולות אותן מבצע, יש בכך להצביע על ההתקשרות שטיבה שונה.

חכירת משנה - מקרים חריגים

על פי מדיניות משרד החקלאות היתרים לשימוש חורג ניתנים רק לבקשות שמהותן היא - שותפות אמת. עם זאת, מוצא המשרד, במקרים חריגים, כי ראוי ליתן היתר לחכירת משנה וזאת עפ"י קריטריונים ראויים ומוגדרים מראש. יודגש כי מתן היתר כאמור, יהיה קצוב בזמן, וניתן יהיה להאריכו מדי שנה, ובלבד שתקופת הזמן הכוללת למתן היתר זה, ככלל, לא תעלה על 3 שנים מיום מתן ההיתר לראשונה.

בנוסף יודגש כי תנאי להגשת בקשה הינה הנחת תשתית ראייתית על ידי המחזיק המעידה על - ניסיונותיו לעבד את הקרקע באמצעות שותפות ו/או חבר אגודה אחר או בכל דרך אחרת שאין משמעותה החכרת משנה. להלן יפורטו שני מצבים אותם ניתן יהיה להגדיר כמצבים בהם ניתן יהיה לשקול מתן היתר לשימוש חורג להתקשרות שמהותה היא החכרת משנה.

א. נבצרות זמנית של חקלאי יחיד לעבד את הקרקע - מתן היתר על בסיס סיבה, שבגינה מגיש הבקשה אינו יכול להפעיל את המשק בעצמו אם מטעמי בריאות; היעדרות מהמשק בגין שליחות בחו"ל; מצב כלכלי קשה ביותר; בעלי משק מבוגרים שנבצר מהם לעבד בעצמם את הקרקע וכד'.

ב. אגודות שנקלעו לקשיים כלכליים - אגודות חקלאיות שנקלעו למשבר כלכלי חמור, ואין באגודה חברים המסוגלים להפעיל עבור האגודה את ענף החקלאות, להחזיק ולעבד את השטחים בעצמם. המטרה היא לתת לאגודה פרק זמן מוגבל, שבמהלכו תיבנה תכנית הבראה בסיוע הנהלת המשרד והמחוז הרלבנטי, שתאפשר לאגודה לחזור בעתיד ולעבד בעצמה, או באמצעות שותפות אמת, את שטחיה המשותפים.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדנו בתל אביב.