זכאות אלמן לקצבת שאירים מותנית בכך שהכנסתו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק (5,278 ש"ח נכון לשנת 2015). הכנסות האלמן שיש לקחת בחשבון, נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז -1976, והן כוללות הכנסות של ניצולי שואה ממדינות חוץ (רנטות) והכנסות ניצולי שואה ממדינת ישראל.

קצבאות שאירים לא מוענקות לרבים מניצולי שואה

הכנסת אלמן ניצול שואה, המשולמת לו עקב השואה כגון תגמול ע"פ חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957; קצבה חודשית המשולמת על ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בשל רדיפות הנאצים, בהתאם לחוק הפדראלי לפיצויים (BEG); קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו (ZRBGׂ) וקצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם, היא חלק ממבחן ההכנסה לקצבת שאירים וגורמת במקרים רבים לשלילת זכאותו של האלמן ניצול השואה לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי.

מקרים בהם לא ישללו הרנטות את קצבאות השאירים מניצולי שואה

בחוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז -2007 נקבע כי מענק שנתי לפי החוק וקצבה חודשית לפי ההסכם בין ממשלת גרמניה לבין ועדת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה, "לא ייחשבו כהכנסה" וזאת, בין היתר, "לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995".

בחוק הנכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו 2006 נקבע כי סיוע לניצול שואה מכוח החוק , לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית לא ייחשב כהכנסה לעניין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי .

הפגיעה בניצולי השואה

שלילת קצבאות שאירים מחלק מניצולי השואה, שהתאלמנו בזקנתם, וזאת מחמת זכאותם לקבלת פיצוי בגין זוועות ורדיפות ימי בחרותם נוגדת את היעד הסוציאלי וההומאני שביסוד דיני נפגעי רדיפות הנאצים.

על מנת למנוע את המשך האפליה בין אלמנים ניצולי שואה יש לתקן באופן מידי את החקיקה בנושא (כפי שנעשה בתיקונים 129 ו-154 לחוק הביטוח הלאומי לגבי מבחן ההכנסה של ניצולי שואה לגמלת סיעוד), כך שהכנסות ניצולי שואה, ממדינת ישראל וממדינות חוץ לא יהיו חלק ממבחן ההכנסה לקצבת שאירים.

פגיעה קשה זו בניצולי השואה הועלתה על ידי משרדנו מספר פעמים לגורמים הבכירים ביותר אך עד כה התיקון המתבקש בחוק לא בוצע.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אבנר עופר, במשרדנו בעפולה