הכנסות ניצולי שואה שאינן באות בחשבון במבחן הכנסה לגמלת סיעוד
אחד התנאים לקבלת גמלת סיעוד היא עמידת המבוטח במבחן הכנסה. להלן נתוני ההכנסות ושיעורי הגמלה הנגזרים מהן:
שיעור הגמלה |
מבוטח שאין עמו בן זוג |
מבוטח שיש עמו בן זוג |
גמלה מלאה |
עד 9,098 ₪ לחודש |
עד 13,634 ₪ לחודש |
מחצית גמלה |
מ-9,090 ₪ עד 13,634 ₪ לחודש |
מ-13,635 ₪ עד 20,451 ₪ לחודש |
לגבי ניצולי שואה נקבע כי ההכנסות הבאות לא ילקחו בחשבון במבחן ההכנסה:
1. קצבה חודשית המשולמת על ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בשל רדיפות הנאצים, בהתאם לחוק הפדראלי לפיצויים (BEG);
2. קצבה חודשית על פי הסכם עם גרמניה (קרן סעיף 2) המשולמת אחת לשלושה חודשים בסך 873 ארו;
3. קצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם;
4. רנטה בגין עבודה בגטו המשולמת על ידי ממשלת גרמניה
5. קצבה ליוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר בסך 1,850 ₪ לחודש ומענק הטבות לניצולי שואה נזקקים ממשרד האוצר בסך 4,000 ₪ לשנה.
6. סיוע לניצולים נזקקים מהחברה להשבת נכסי נספי שואה הניתן אחת לשלושה חודשים בסך כ-6,000 ₪ לשנה.
לעניין חברי קיבוץ ומושב שיתופי נקבע כי ההכנסה שתיוחס להם היא בגובה מחצית בסיס המשק לביטוח לאומי בצירוף הכנסות שאינן נרשמות בספרי הקיבוץ (מההכנסות שאינן נרשמות במאזן הקיבוץ מנוכות ההכנסות שאינן נלקחות בחשבון).
הערה: אם לחבר התובע גמלת סיעוד יש בן/בת זוג שעדיין לא הגיע לגיל פרישה, תיוחס לבן/בת הזוג הכנסה בגובה מלוא הבסיס בצרוף הכנסות שאינן נרשמות בספרי הקיבוץ.
תוספת לקצבת נכות של נכים הסובלים מהפרעות נפשיות ו/או פיגור שיכלי
עד כה שולמה קצבה חודשית נוספת לנכים בעלי דרגת אי–כושר בשיעור של 75% ויותר, שאינם שוהים במוסד, רק אם אחוז נכותם הרפואית הוא 50% ויותר.
על פי תיקון 150 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995 (להלן – "החוק"), החל ב-1 במרס 2014 תשולם קצבה חודשית נוספת לנכים בעלי דרגת אי-כושר בשיעור של 75% ומעלה, שנקבעו להם אחוזי נכות נפשית ו/או שכלית בשיעור של 40% עד 49%. סכום התוספת לבעלי מוגבלות שכלית ו/או נפשית בשיעור של 40% - 49% הוא 252 שקלים לחודש.
התוספת עבור חודש מרץ 2014 שולמה לזכאים באופן חד פעמי בתאריך 7 באפריל 2014. התוספת עבור חודש אפריל 2014 ואילך תשולם יחד עם קצבת הנכות ב-28 בכל חודש.
מחיקת חוב דמי ביטוח – תיקון 151 לחוק הביטוח הלאומי
סעיף 363 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – החוק) קובע כי בנסיבות שבהן נפטר מבוטח בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) זכאי לגבות חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
הניסיון הרב שנצבר במוסד ביישום הוראות הסעיף האמור, מלמד כי גם בנסיבות שבהן נפטר מבוטח וקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, יש מקום לא לגבות חוב של דמי ביטוח. כך למשל בנסיבות שבהן זכאי יתום לקצבת שאירים או תלויים מכוח הנפטר או בנסיבות שבהן לשאיר או לתלוי משתלמת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או גמלת נכות כללית לפי החוק.
לאור האמור, תוקן סעיף 363 לחוק כך שיתאפשר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, להפעיל שיקול דעת ולהחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח גם כאשר קיימת מכוח הנפטר זכאות לגמלת שאירים או תלויים.
תחילתו של התיקון לעיל היא החל מ- 1 במרץ 2014, והוא יחול גם על חוב דמי ביטוח שנוצר לפני יום התחילה.
לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחרבמשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.