ההסכמות שהתגבשו בין הצדדים יתורגמו להחלטת מועצת מקרקעי ישראל אשר תדון בקרוב.
להחלטות צפויות השלכות מרחיקות לכת על הנושאים העיקריים בהם עוסק המגזר החקלאי והן יקבעו סדר יום חדש הדורש הערכות יסודית ומעמיקה.
על הנושאים העיקריים עמם מתמודדים הקיבוצים כגון: שיוך דירות, הפיכת קיבוץ למושב עובדים, הפרטות ותיאגוד יהיו השלכות מרחיקות לכת במציאות החדשה שתיווצר.
יש לשקול להשהות מיידית החלטות ו/או פעולות שתוצאותיהן בלתי הפיכות ועלולות לפגוע בזכויות הקיבוצים, המושבים וחבריהם.
להלן ההסכמות שהתגבשו:
- כללי:
1.1 2.5 דונם נטו מהנחלה יוגדרו כחלקת המגורים. לשאר הנחלה- חוזה חקלאי.
1.2 בחלקת המגורים ניתן יהיה להוון את הזכויות. לשאר הנחלה- חוזה ארוך טווח לא מהוון.
1.3 הזכויות בחלקת המגורים תהיינה- 375 מ"ר מבונה למגורים, ועוד 500 מ"ר מבונה לתעסוקה.
1.4 כל בעל נחלה יהיה זכאי ל- 2.5 דונם נטו כחלקת מגורים. השאיפה היא לרצף תכנוני בנחלה. בישובי ההר, בהם הדבר אינו ניתן תיכנונית, ישמר לפחות רצף תיכנוני בישוב.
- מגורים:
2.1 בקיבוץ:
160 מ"ר מבונה לבית אב (ולא יותר מ- 375 מ"ר לנחלה) יהוון ב- 3.75 (הכולל בתוכו היטל השבחה). ההיוון ייתר תשלום דמי הסכמה והיתר כלשהם בעתיד, בגין המטראז' שהוון.
בינוי נוסף, מעבר ל- 160 מ"ר הנ"ל יהוון ב- 31%.
כאשר עולה מספר בתי האב על מספר הנחלות שבתקן (375 מ"ר) יחולק סך המטראז' המתקבל מהכפלת מספר הנחלות שבתקן ב- 375 בין כל בתי האב באופן שכל בית אב יקבל חלק יחסי.
2.2 במושב:
375 מ"ר יהוונו ב- 3.75%.
בעת פיצול יחידת הבן הממשיך- השלמה ל- 11%.
בעת מכירת יחידת הבן הממשיך לאחר- השלמה ל- 31%.
בינוי נוסף מעבר ל- 375 מ"ר- 31%.
2.3 בניצול קיבולת בניה של 375 מ"ר לא תהיינה מגבלות של קיום רצף דורות ושל מגבלת גודל כל אחת מהיחידות.
2.4 נחלה אשר שולמו בגינה דמי הסכמה (ברכישה) תהוון ב- 3.75%- בעת פיצול יחידת הבן הממשיך השלמה ל- 7%, ובמכירה לאחר השלמה ל- 21%.
2.5 מי שהיוון חלק מזכויותיו (שילם דמי היתר עבור תוספת בניה) לא יצטרך להוון זכויות אלה שנית.
- תעסוקה:
3.1 החלטה 851 תופעל לגבי ה- 500 מ"ר תעסוקה, ככתבה וכלשונה:
מי ששילם דח"ר נמוכים (עד 40%) – יהא רשאי לשלם 22.75% מערך הקרקע (או 1.25% לשנה).
מי ששילם דח"ר גבוהים (מעל 40%) – יהא רשאי לשלם 13.6% מערך הקרקע (או 0.75% לשנה).
מי שלא שילם דח"ר- ישלם 31% (או 1.5% לשנה).
באזורי עדיפות יחושבו שיעורי התשלום הנ"ל מתוך שיעור התשלום הרגיל הנהוג באותו איזור.
3.2 מי שהיה צריך לשלם ולא שילם עד עתה לממ"י דמי חכירה או דמי שימוש, ישלם 5% לכל שנה של שימוש, ולא יותר מ- 20% נוספים בגין אי תשלום בעבר.
3.3 ענפי העזר (מוסך, מסגריה וכו') אשר משמשים גם לשימוש הישוב ותושביו ילקחו בחשבון- במכסת התעסוקה (500 מ"ר X תקן נחלות).
3.4 מפעלים אשר נחתם בגינם חוזה נפרד ישיר עם המינהל, לא יכללו במסגרת מכסת התעסוקה.
- התשלום השנתי:
4.1 למי שבוחר במסלול הלא- מהוון- יהיה תשלום דמי החכירה השנתיים לפי החלטה 828 (סעיף 2), החלטה שהיתה משלימה למבצע ההיוון, דהיינו:
סכום של 0.28% בשנה הראשונה, שיעלה מדי שנה ב- 0.02% (כלומר, בשנה השניה 0.3% וכו'), אך לא יותר מ- 1% מערך הקרקע.
4.2 למי שבוחר להישאר במצב הקיים (ללא חלקת מגורים בחוזה חכירה נפרד)- לא יהיה שינוי בשיטה הקיימת, למשך 7 שנים מיום קבלת ההחלטה. לאחר מכן- יהיה על החוכר לבחור בין חלופת דמי החכירה השנתיים.
- נושאים נוספים:
5.1 השומה במושב תהיה פרטנית או יישובית, על פי שיקול דעתו של המינהל. בשיקולי המינהל ילקחו בחשבון מספר הפונים לביצוע ההיוון וכן שיקולים של יעילות בביצוע השומות.
בקיבוץ- השומה תהיה יישובית.
5.2 בשומה לתעסוקה יכללו הזכויות לפי השימושים המותרים בתכנית תקפה, על פי תכנית שאושרה להפקדה ע"י ועדה מקומית לתכנון ובניה.
5.3 החוזה יחתם על פי התשריט הקיים, אך הרישום בטאבו יבוצע רק על פי תשריט מעודכן וסופי. תנאי לקיום סעיף זה- חתימת ועד האגודה על התשריט הקיים.
5.4 ניתן יהיה לרכוש זכויות עתידיות במסגרת המגבלות של 375 מ"ר למגורים + 500 מ"ר לתעסוקה. רכישת זכויות עתידיות תותנה בחתימת התחייבות הרוכש לפיה במידה ורשויות התכנון לא יאשרו בניה זאת בעתיד, כולה או מקצתה, לא תהיה החזרתה של הסכומים ששולמו למינהל, וכן לא תהיינה לחוכר תביעות או טענות או טענות כלשהן למינהל בגין זכויות אלה.
5.5 התנאים הנ"ל- הינם תנאי מבצע. השנתיים הראשונות מיום ההחלטה תיוחדנה להתארגנות המינהל והישובים, כפי שייקבע בהחלטה. שלוש השנים הבאות תיוחדנה ליישום ההחלטה.
בתום תקופת המבצע יחולו תנאי ההיוון שיהיו מקובלים אז במגזר העירוני.