בפס"ד שניתן לאחרונה בביהמ"ש השלום ברמלה (מפי כב' השופטת רבקה גלט) נדונה תביעתה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה עמק לוד (להלן- "התובעת") כנגד הנתבעים: בעל משק במושב יגל וחברת לשיווק תוצרת חקלאית (להלן- "הנתבעים"), אשר לטענת התובעת, עשו שימוש חורג במקרקעין, בכך שהשתמשו בשטח של כ-160 מ"ר בקרקע חקלאית מוכרזת, כמחסן. בית המשפט בוחן את השימוש לפי שני המבחנים שנקבעו בפסיקה וקובע כי השימוש שנעשה איננו שימוש אינטגרטיבי הדרוש במישרין לייצור החקלאי. (תו"ב 43231-12-10 ועדה מקומית לתכנון ובניה עמק לוד נ' י.ל.ת. - שווק בע"מ ואח').

רקע

המחלוקת בין הצדדים הינה האם השימוש שמבצעים הנתבעים בקרקע חקלאית במושב יגל, הוא שימוש חקלאי. השאלה העיקרית לבירור המחלוקת הייתה האם השימוש המבוצע על ידי הנאשמים עונה להגדרה של "מחסן", או שמא מדובר ב"בית אריזה", כטענת הנתבעים.

לטענת התובעת המקום תיפקד כעסק לכל דבר, כולל הימצאותם של משרדים, קלסרים, מחשבים ומטבחון לעובדים במקום.

מנגד, טענו הנתבעים, כי שיטות החקלאות המודרניות הכוללות צורך במיון אריזה קירור ושיווק, מחייבות ניהול מסוים, ואין בכך כדי להפוך את השימוש לעסק של אחסנה, מעבר לקיומו של בית אריזה.

הכרעת ביהמ"ש

ביהמ"ש מקבל את טענת הנתבעים לפיה גם בית אריזה מצריך ניהול ואספקת תנאי עבודה סבירים לעובדים ועל כן, אין להסיק כי מדובר במחסן מעצם קיומם של מחשבים, מטבחון, קלסרים וכו'.

עם זאת, קובע בית המשפט: "כפי שאראה להלן, העובדה שהשימוש במבנה (המצוי בקרקע חקלאית), הוא למטרה של "בית אריזה", איננה מלמדת בהכרח שהמדובר ב"שימוש חקלאי", כפי שפורש על פי ההלכה הנוהגת."

ביהמ"ש בוחן את השימוש המבוצע במקרקעין לאור שני המבחנים (המצטברים) שנקבעו ע"י כב' השופטת רובינשטיין בפס"ד עת"מ 2827/08 תנובה נ' רשות הרישוי פ"ת: "ראשית, יש להעמיד את השימוש במבחן האינטגרטיביות של השימוש עם השימוש החקלאי; במידה שמתקיים המבחן הראשון, יש להעמידו במבחן ההכרחיות של השימוש המדובר, בקרקע החקלאית דווקא".

לאור מבחנים אלו, בוחן בית המשפט את השימוש שמבצעים הנתבעים בקרקע וקובע כי, בשטח הסמוך לבית האריזה לא קיימים גידולי ירק מן הסוג המטופל בבית האריזה, לכן השימוש המבוצע איננו אינטגרטיבי עם הייצור החקלאי במקום.

בנוסף, נקבע כי אין הכרחיות בקיומו של בית האריזה דווקא על קרקע החקלאית. על פי הממצאים, הסחורה שנארזה בבית האריזה הגיעה משקים במושבים אחרים ואין מדובר בגידולים שנקטפו בשטח החקלאי הסמוך. באותו אופן יכול היה בית האריזה להיות מוקם בקרקע שאינה חקלאית.

"התוצאה היא כי בין אם מתנהל במקרקעין מחסן, ובין אם זהו בית אריזה, בכל מקרה אין השימושים הנזכרים בכתב האישום עונים להגדרת "שימוש חקלאי". לפיכך, יש להרשיע את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום."

בעניין שימוש חקלאי במקרקעי ישראל ראו התייחסות נוספת והבהרות בחוזרינו:

מס' 2/2014 "שינוי מדיניות מקרקעין במגזר החקלאי"; מס' 127/2013 "השכרת מבני משק לפעילות לא חקלאית"; מס' 103/2013 "הפעלת משתלה וחוות ליטוף במשק חקלאי במושב"; מס' 90/2013 "שימוש לא חקלאי במקרקעי משבצת הנחלות"; מס' 50/2013 "תחולת השימוש החקלאי במקרקעי המדינה".