מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון מס' 199 לפקודת מס הכנסה התשע"ד – 2013, שהגישה הממשלה. הצעת החוק באה לפתור את העיוות הקיים כאשר בני זוג שעבדו בעסק משותף שילמו מיסים בהיקף משמעותי העולה על המס ששילמו בני זוג שעבדו בעסקים נפרדים.

לתיקון השפעה משמעותית מאוד על מיסוי הקיבוצים.

כידוע בהתאם להוראות סע' 57 לצורך חישוב המס של הקיבוץ הכנסתו החייבת מחולקת בין חבריו בחלקים שווים. כתוצאה מכך למשפחה מיוחסת הכנסה כפולה מלבודד.

בשנת 2013 למיסוי בני זוג בקיבוצים היו 2 חלופות:

חישוב נפרד –

בני זוג שעבדו – שניהם – לפחות 36 שעות בשבוע במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר באותה שנת מס בעבודה בענף המניב לקיבוץ במישרין או בעקיפין הכנסה מעסק או מעבודה (הכנסה ממקורות סע' 2(1) ו – 2(2) לפקודת מס הכנסה (בעבודה במתן אספקת מחיה במישרין או בעקיפין לחברי הקיבוץ נשלל יישומו של מסלול זה) (להלן – "עבודה מזכה") – היו זכאים לחישוב מס נפרד.

עם זאת מסלול זה חל על הכנסה עד לסכום של 49,680 ש"ח בלבד לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ (לעבודה בשנה מלאה) מעבודה או מעסק. הקיבוץ נדרש לערוך רישום מדויק לגבי עבודתם של כל חברי הקיבוץ, הן בקיבוץ והן מחוצה לו ונדרש להודיע לפקיד השומה חודש מראש לפחות לפני תחילת התקופה בעדה נדרש החישוב הנפרד.

חישוב מאוחד –

על בני זוג שלא עמדו בתנאים אלו חל מסלול חישוב מס מאוחד. במסלול זה חושב המס למשפחות על כפל הכנסתו של בודד אולם מדרגות המס היו זהות לבודד ולא כפולות. בנוסף, המשפחות לא היו זכאיות לנקודות זיכוי בגין ילדים, לרבות נקודות זיכוי שניתנו ע"פ המלצות ועדת טרכטנברג למשפחות עם ילדים צעירים (תיקון 187 לפקודה בתחולה מ – 1/1/2012).

הוראות אלו גררו עמם תשלומי מס בהיקף משמעותי ביותר למשפחות שלא עמדו בתנאי החישוב הנפרד בהשוואה למשפחות שעמדו בתנאיו. גם משפחות שעמדו בתנאי החישוב הנפרד נדרשו בתשלומי מס גבוהים בהשוואה ל – 2 יחידים.

כך לדוגמא גבר ואשה בקיבוץ ללא ילדים אשר אינם בגיל פרישה שיוחסה לכל אחד מהם הכנסה שנתית של 100 אלפי ש"ח המס שחושב בגינם בחישוב מאוחד היה כ – 22.5 אלפי ש"ח (ללא הטבות בגין הפרשות לקופ"ג, קה"ל וכו') בעוד שבחישוב נפרד הוא היה כ – 14 אלפי ש"ח בלבד.

בשל הפרוגרסיביות במדרגות המס הטבת המס עולה משמעותית עם העלייה בהכנסה החייבת.

הצעת החוק שאושרה סופית קובעת כי החל משנת 2014 יחולו הכללים הבאים:

1. בוטל התנאי של 36 שעות ונקבע התנאי כי עיקר עבודתם של שני בני הזוג חברי הקיבוץ היא בעבודה מזכה.

2. עבודתו של כל אחד מבני הזוג נדרשת ביצור ההכנסה לקיבוץ.

סעיף 66(ד)(1)(ב) לפקודה חל על בני זוג להם מקור הכנסה משותף (מקור הכנסה של בן זוג התלוי במקור הכנסתו של בן הזוג השני).

בסעיף זה נקבע תנאי לפיו כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור משותף אשר עומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה.

הוראה זו אינה חלה במיסוי בני הזוג בקיבוץ מאחר ובהתאם להוראות סע' 57 לפקודת מס הכנסה ההכנסה מחולקת בין בני הזוג בחלקים שווים.

בישום הוראה מקלה זו סכום המס שיוטל על הקיבוץ בשל חלקם של בני הזוג שתוארו בדוגמא הקודמת יהיה כ – 10 אלפי ש"ח בלבד.

בגין זוגות עם ילדים, ביחוד ילדים צעירים, חסכון המס גבוה אף יותר.

הקטנה משמעותית זו בתשלומי המס מהווה תמריץ לכך שעיקר עבודתו של כל אחד מבני הזוג בקיבוץ תהיה במגזר היצרני.

מאחר והתנאי של רישום מדויק לגבי עבודתם של כל חברי הקיבוץ, הן בקיבוץ והן מחוצה לו, נותר בעינו, התמריץ לעמידה בו גדל ומומלץ לפעול בהתאם.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדנו בתל אביב.