בפס"ד שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בנצרת, מפי כב' השופט בנימין ארבל, נדחתה תביעתם של מתיישבי הרחבת קיבוץ מעיין ברוך להחזר כספים אשר שילמו לטענתם, שלא כדין, מכוח החלטות 737 ו-888 של מועצת מקרקעי ישראל. ביהמ"ש קבע כי ההחלטות לעיל חלות במקרה דנן וכי הקיבוץ לא גבה מהתובעים סכומים העולים על הסכומים שהותר להם לגבות. (ת"א 97-10 מאירה שם טוב ואח' נ' קיבוץ מעיין ברוך ואח').

רקע

בבג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות נקבע כי הקצאת מגרשים על פי התנאים שנקבעו בהחלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל, העוסקת בהרחבות למגורים באגודות ישובים חקלאיים, איננה מידתית ולכן אסורה.

יחד עם זאת, בהחלטה 972 של מועצת מקרקעי ישראל, נקבעו הוראות מעבר (כמתחייב אף מההוראות אופרטיביות שניתנו בבג"ץ 244/00) ולפיהן, החלטה 737 תמשיך ותעמוד בתוקפה ביחס לעסקאות המקיימות אחר תנאי הסף שנקבעו בהחלטה.

קיבוץ מעין ברוך (להלן- "הנתבע") הינו אחד הישובים עליהם חל חריג זה, מתוקף הגדרתו כ- "ישוב קו עימות".

החלטה 888, שעניינה "הרחבות למגורים על פי החלטה 737 בישובי קו העימות בגבול לבנון", עדכנה את ההחלטה 737 ואפשרה לאגודות ישובים המוגדרים כיישובי קו עימות לאפשר גביית כספים מהמועמדים להקצאת מגרשים בהרחבה, "אך ורק לצורך פירעון חובות האגודה ו/או לצורך חיזוק הישוב".

להרחבה בעניין זה ראו חוזרינו מס': 018/2001 "גבית כספים במכירת מגרשים ביישובי קו עימות צפון"; 042/2008 "תכנית חירום לעידוד ההתיישבות בנגב ובגליל";

השאלה שבבסיס התובענה היא האם נגבו מהתובעים, מתיישבים חדשים שביקשו להצטרף לפרויקט ההרחבה בקיבוץ מעיין ברוך, כספים שלא כדין ע"פ החלטות 737 ו-888 של מועצת מקרקעי ישראל,. בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ומבלי לקבל את אישור מינהל מקרקעי ישראל (כיום- רמ"י) לגבייתם ו/או מבלי לקזז כדין את כספי הסבסוד לפיתוח ההרחבה שהתקבלו ממשרד השיכון וממשרד הביטחון.

קביעת ביהמ"ש

ביהמ"ש בוחן את שקבע ביהמ"ש עליון בבג"ץ 244/00 לעניין הוראות המעבר, וקובע כי החלטה 737 עדיין חלה בתקופה הנדונה לגבי יישובי קו עימות, כל עוד לא הוחלט אחרת על ידי מועצת מקרקעי ישראל. או במילים אחרות, ביטולה של החלטה 737 על ידי בג"ץ הוחרג לגבי מקרים קונקרטיים, כגון המקרה דנן.

ביטוי לכך ניתן למצוא גם בהוראות המעבר שנקבעו בהחלטה 972, אשר אושרו בבג"ץ כפר עזה (10934/02 קיבוץ כפר עזה, אגודה להתיישבות חקלאית שיתופית נ' מינהל מקרקעי ישראל).

"יוצא אפוא, כי אכן נמצא לנו רצף זמנים בו ניתן היה לשווק את המגרשים שבתחומי ההרחבה בקיבוץ מעיין ברוך, אשר חל גם על המועדים הרלוונטיים, בין על פי הוראות בג"ץ ובין על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל וזאת על פי הוראות החלטה 737. על כן בדין שווקו המגרשים בהתאם להחלטת מועצה 737 ובדין פעל המנהל על פי החלטה 737."

לאחר שהכריע כי החלטה 737 אכן חלה על התובעים, ממשיך ביהמ"ש לבחינת השימושים המותרים בכספים שנגבו, בהתאם לתוקפה של החלטה 888, שעיקרה הרשאה ליישובי קו עימות לאפשר גביית כספים מהמועמדים להקצאת מגרשים בהרחבה, עד 30.4.2008.

"החלטה 888 קשורה בטבורה להחלטה 737. מהותה של החלטה 888 היא עדכון החלטה 737. מכאן צא ולמד כי כל עוד החלטה 737 חיה גבי עסקאות בישובי קו עימות, אף החלטה 888 חיה גבי עסקות אלו."

ביהמ"ש קובע כי המגרשים ששווקו במעין ברוך חוסים תחת החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 737 ו-888. ובנוסף קובע כי :

"התובעים כולם ידעו היטב את המצב המשפטי עליו מבוסס הליך ההרחבה ותנאיו כאשר לחילופין בחרו לעצום עיניהם באשר להליכים החלים על הקיבוץ. התובעים אינם זכאים להשבת מלוא הסכומים ששולמו לקיבוץ כפי הנדרש בתביעתם העיקרית. התובעים הסכימו להשתתף בהוצאות המשפטיות הנובעות מקידום פרויקט ההרחבה בקיבוץ ואין כל פגם בגביית כספים אלו."

החלטה 888 כמודל לסיוע לשיווק מגרשים ביישובי קו עימות

ישובים רבים אינם מסוגלים לפתח את התשתיות בתחומם בשל קשיי מימון הנובעים מההגבלה שמטילה רמ"י על גובה הכספים שניתן לגבות מהמתיישבים בהרחבות בגין עלויות הפיתוח. סכומים הניתנים לפיתוח מגרשי המגורים בהרחבות ישובים חקלאיים, הקבועים בהחלטת מועצה 1305 הקובעת את כללי ההרחבה, הנם בבחינת לעג לרש ואינם משקפים את עלויות הפיתוח הריאליות.

קליטת משפחות חדשות מחייבת הקמת מבני ציבור והתאמת התשתיות לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. לדעתנו, היות ופיתוח תשתיות הנלוות לקליטת אוכלוסייה חדשה בעיר מתוקצב ברשויות המקומיות ובעיריות, כך יש לנהוג גם ביחס להרחבות בישובים חקלאיים.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 888, במסגרתה התאפשר לישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית לגבות כספים ממתיישבים חדשים עבור חיזוק תשתיות, היוותה ניסיון מוצלח אשר הוביל לתנופת התיישבות ביישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.

הכספים הנגבים בשיווק המגרשים לחיזוק הישוב, נועדים בראש ובראשונה לתיקון העיוות הכלכלי בחוק התכנון והבניה, אשר אינו מאפשר גביית היטל השבחה על מגרשים אלו, בשל היותם מקרקעי המדינה (ראו הסעיף לעיל בעניין היטל השבחה). כספים אלו יושקעו בשדרוג תשתיות הישוב החקלאי ובניית מוסדות ציבור וכך יסירו חסם נוסף בדרך לפתרון בעיית הדיור.

נוכח הצלחתו של מודל החלטה 888 כאמור, מוצע להרחיבו ולהחילו על כל הישובים החקלאיים באזורי עדיפות לאומית.

הוראות ההחלטה יביאו להסרת חסמים ולשיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים בישובים חקלאיים בכלל ובאזורי עדיפות לאומית בפרט, תוך הגשמת מדיניות ההתיישבות של הממשלה באזורי עדיפות לאומית מחד ולהורדת רמת מחירי הקרקע הגואים מאידך.

הוראות שעה אשר ייקחו בחשבון הן את הצורך בשמירה על הקהילה הכפרית, יחד עם הקצאת משאבים לפיתוח תשתיות, שיפוץ מבנים ו/או הסבתם, יסייעו להתיישבות, שרובה ככולה נמצאת בפריפריה, להירתם ולסייע לצמצום מצוקת הדיור.