הנדון: מבני מגורים ארעיים להלנת פועלים זרים - עדכון

בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה") מס' 1279, שעניינה "מבני מגורים ארעיים להלנת פועלים זרים בחלקה א' בנחלה ובשטח המחנה בקיבוץ". הורחבו סוגי שטחי משבצת הנחלות עליהם ניתן להקים מבני מגורים כאמור.

עיקר השינוי הוא הוספת סעיף (סעיף 3 להחלטה), הקובע:

"בנוסף לאמור לעיל ניתן לאשר הצבת מבנים כאמור שלא בתחום חלקה א' של הנחלה אם גודל החלקה עד

1.5 דונם, בקרקע חקלאית שהוקצתה למפוני גוש קטיף למטרת עיבוד לתקופה ארוכה, ובחוות חקלאיות

שהוקצו בהתאם לחוזה חכירה לתקופה ארוכה, בשטח הבנוי של החווה לבד".

הסעיף מרחיב את ההיתר להצבת מבני מגורים ארעיים (קראוונים) למגורי פועלים זרים בחלקה א' של הנחלה במושב ובשטח המחנה המיועד למגורים בקיבוץ.

ע"פ דברי ההסבר שצורפו להצעת ההחלטה:

"החלטת מועצה זו (החלטה 1150) מיושמת כ -5 שנים, במהלך תקופה זו התקבלו בקשות להצבת מבנים מחוץ לחלקה א' של הנחלה עקב גודלה הקטן שלא מאפשרת הצבת מבנים כאמור בנוסף למבני המגורים של בעל הנחלה ודור ההמשך. כמו כן התקבלו בקשות של מפוני גוש קטיף אשר להם חוזים שלא בתנאי נחלה (חוזה מטעים) לאפשר גם להם להציב מבני מגורים לעובדים זרים בשטח ההקצאה והכל בכפוף לאישור מוסדות התכנון. לטענתם בעבר החזיקו נחלות בהן היה מותר להציב מבנים כנ"ל אבל כאשר פונו מגוש קטיף קיבלו קרקע חקלאית שלא בתנאי נחלה.

לגבי חוות חקלאיות, מדובר בהיקפי קרקע גדולים של אלפי דונמים להן יש אזור בנוי לצרכי ניהול החווה באישור המינהל והחוזה החתום איתם. חברות אלה נזקקות לעזרת פועלים זרים וממילא יש אזור בנוי בחווה לכן סברה הנהלת הרשות כי אין מניעה לאשר בקשות אלו.

הנהלת המינהל סבורה כי במקרים מיוחדים אלה ניתן לאשר הבקשות."

בעניין זה ראו גם חוזרנו מס' 37/2008 - "מבני מגורים ארעיים בחלקת המגורים"

לפרטים, להבהרות ניתן לפנות למשרדנו בתל אביב.