הנדון: אישור ועד המושב כתנאי מתלה להעברת נחלה במשק חקלאי

בפס"ד שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי מפי השופטת הילה גרסטל, נקבע כי שליחת מועמדים לחברות במושב לביצוע מבחני התאמה במכון אבחון לצורך מתן אישור של ועד המושב, מהווה תנאי מתלה – אשר אי עמידה בו מבטלת את הסכם רכישת הנחלה. בנוסף, נקבע כי לאור הרציונל בשליחת המועמדים למכון אבחון – בחינת התאמתם לחיי קהילה, יש להתייחס לזוג נשוי כתא משפחתי אחד ולכן יש לבדוק את שניהם. (ה"פ 25841-03-12)

כחלק מהסכם גירושים בין בעלי נחלה במושב יגל, הוצעה נחלתם המשותפת למכירה בהליך כינוס נכסים. המבקשת, אשר זכתה במכרז, התקשרה בהסכם לרכישת הנחלה. ההסכם כלל מספר תנאים מתלים ובין היתר הותנה בקבלת אישור מועד מושב יגל.

כחלק מהליך קבלת האישור לעיל, הופנתה המבקשת ובעלה לביצוע מבחני התאמה במכון אבחון, כדי לבחון את מידת התאמתם להשתלבות בחיי הקהילה במושב.

לאחר שהתקבלו תוצאות המבחנים, קיבלה המבקשת תשובה לפיה היא ובעלה אינם מתאימים לחברות במושב. ומכאן התובענה.

עמדת המבקשת

לטענת המבקשת, אין לראות בדרישת ההסכם לאישור ועד המושב כתנאי מתלה, אלא כדרישה סתמית. לטענתה, משהופנתה לעריכת בדיקה במכון התאמה - הרי שקיבלה את אישור הועד שאישר את זהותה כרוכשת, ומשכך ההסכם בתוקף.

לחלופין טוענת המבקשת, כי גם אם ייקבע שחברות באגודה היא תנאי מתלה, לא היה מקום לדרוש קיום מבחני התאמה גם מבעלה, שאינו צד להסכם המכר, ולא היה מקום לפסול את קבלתה כחברה באגודה, שכן ע"פ מבחנה, היא מתאימה להשתלבות בחיי הקהילה במושב ולצביונם.

במסגרת טיעוניה אף ביקשה המבקשת לרכוש את הזכויות בנחלה, ללא קבלתה לחברות באגודה, וזאת במעמד של 'תושב', על אף שיש בכך ויתור על זכויות כלכליות מצידה. לפיכך, לטענתה, היה על האגודה להחיל קריטריונים אחרים, שונים ונפרדים, בכל האמור לרכישת הנחלה ללא חברות באגודה, אולם האגודה לא פעלה כך.

משדחתה האגודה את בקשתה לרכוש נחלה ללא חברות בה, טוענת המבקשת כי על רשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) - הוא בעל המקרקעין המעניק לאגודה מעמד של בר רשות בשטחי המושב - להפעיל את שיקול דעתו, תחת זה של האגודה, ולאפשר לה לרכוש זכויות בנחלה ללא חברות באגודה.

עמדת רמ"י

טענות רמ"י היו, בין היתר, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל העובדה שטענותיה של המבקשת כלל לא הועלו בפניו ולא הוגשה לו בקשה להעברת זכויות כדין, זאת על אף חובתה של המבקשת כבעלת דין, למצות את הליכיה מול הרשות בטרם תיפנה לבית המשפט.

בנוסף, לעניין דחיית בקשת המבקשת להתקבל לחברות באגודה טען רמ"י כי האגודה פעלה כדין.

כפי שנתמך בפסיקה, רמ"י מכיר באינטרס הלגיטימי של האגודה לוודא התאמת אישיותו של המועמד לאופיו של המושב ולצביון הקהילה.

הטעם העומד ביסוד ההחלטה לא לאפשר את העברת הזכויות למבקשת ולבעלה הוא אי התאמה חברתית, וככזה לא ניתן לומר עליו כי הוא חריג, בלתי סביר או לא ענייני.

עמדת ועד המושב

טענות ועד המושב היו, בין היתר, כי לא ניתן לעשות הפרדה בין שני בני הזוג, כפי שניסתה המבקשת לעשות, שכן שניהם אמורים לגור במושב ולהיות חלק מהקהילה, ויש להתייחס אליהם כתא משפחתי אחד.

בנוסף, התנגד המושב לבקשת המבקשת לרכוש את הזכויות בנחלה ולוותר על החברות באגודה, כיוון שגם תושבים במשקי עזר או בבתים מקצועיים, כמו חברים, נדרשים לעמוד בפרמטר משותף של התאמה לחיי הקהילה.

משמעות דחיית קבלתה של המבקשת ובעלה כחברים במושב כוללת בחובה אי הסכמה כי בני הזוג יתגוררו במושב, ואין זה משנה אם במעמד של חברים או של תושבים.

לגבי טענות המבקשת בעניין האצלת סמכות לרמ"י, נטען כי למושב יש זכות של בר רשות במקרקעי המשבצת, מאחר שהוא משלם דמי חכירה עבורם, ומכוח זכויותיו בקרקע מוקנית לו הזכות לאשר, או שלא לאשר, את זהות המתיישבים הפוטנציאליים.

הכרעת ביהמ"ש

ביהמ"ש מיקד את השאלה במחלוקת הטעונה הכרעה – מה משמעותו של התנאי המתלה והאם התקיים. אם לא התקיים- המסקנה תהיה שההסכם אינו בתוקף וממילא אינו בר-אכיפה.

ביהמ"ש קובע כי, "במקרה דנן, הצהירה המבקשת בהסכם המכר כי ידוע לה שתוקפו של ההסכם מותנה בקבלת "אישור ועד מושב יגל" וכי אם ההסכם לא יאושר על ידי מי מהגורמים המוסמכים יהא ההסכם בטל ומבוטל".

על כן אין ספק כי התקיים תנאי מתלה בהסכם המכר. תנאי זה מכוון לאישור ועד המושב לקבלת המבקשת לחברות במושב ולא לאישור ועד המושב סתם.

בנוסף, קיבל ביהמ"ש את טענת המושב כי הרציונל העומד מאחורי תהליך הקבלה לאגודה, הכולל שליחת המועמדים למכון אבחון, הוא בכדי לאבחן את מידת התאמתם לחיי קהילה, משכך, אין להפריד בין המבקשת לבעלה, מעצם היותם זוג נשוי, המהווים תא משפחתי אחד.

ביהמ"ש קבע כי הן תקנון האגודה והן הסכם המשבצת, אשר נחתם בין רמ"י לסוכנות המושב, אינם מבחינים בין העברת זכויות בנחלה לחבר אגודה ובין מי שאינו חבר אגודה. לכן, החלטת האגודה ורמ"י הייתה בהתאם לאמור בתקנון ובהסכם.

היות ולא התקיים התנאי המתלה, דחה ביהמ"ש את התובענה וקבע כי למבקשת אין כל זכויות במשק וכי ההסכם עליו חתמה - בטל ומבוטל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למשרדינו בתל אביב.