הנדון: השלכות שינוי הדירוג החברתי כלכלי של המועצות האזוריות

בתאריך 3/4/2013 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח אודות אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2008.

ממצאי הדו"ח התקבלו ממחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה" המבוסס על נתוני מפקד האוכלוסין 2008.

המחקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת משרד הפנים, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות.

משרד הפנים ישתמש במדד החברתי-כלכלי החדש ובמדדים הנוספים לצורך הקצאת המשאבים לרשויות החל משנת 2014, וזאת כדי לאפשר לרשויות המקומיות להיערך בהתאם.

מניתוח הממצאים עולה כי מתוך 53 מועצות אזוריות, 20 לא שינו אשכול (בהשוואה לאשכול 2006), 9 ירדו באשכול אחד, 12 עלו באשכול אחד ומועצה אזורית אחת עלתה בשלוש אשכולות.

ראו טבלת השוואת דירוג האשכולות בנספח לחוזר.

אין דירוג פרטני של יישובים בתוך מועצות אזוריות

נערך אפיון של 920 יישובים השייכים ל-53 המועצות האזוריות. רוב היישובים קטנים מכדי לאפשר אומדנים מהימנים של מאפיינים חברתיים-כלכליים, לכן התוצאות ברמת היישוב לא מתפרסמות. על מנת לתת ביטוי לשוני בין יישובים בתוך מועצה אזורית, חושבו אומדני פיזור של ערכי מדד היישובים בתוך כל מועצה.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים הבאים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור).

משמעויות שינוי הדירוג החברתי כלכלי

מגבלת ההנחה בדמי חכירה מהוונים

בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1273 מיום 26/12/2012 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע" הוגבל גובה ההנחה דמי החכירה המהוונים לישובים המשתייכים למועצות אזוריות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8-10, ההנחה הוגבלה ל-50,000 ₪ ליחידת דיור (לפני מע"מ).

מגבלה זו לא חלה על ישובים חדשים וישובים סמוכי גבול.

ראו חוזרנו 134/2012 – "מתן תוקף לשינויים במדיניות ההנחות בקרקע".

נציין כי אך ורק ישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל השתייכו לקבוצה זו ורק עליהם חלה מגבלת ההנחה ל-50,000 ש"ח.

עם פרסום דירוג החברתי הכלכלי החדש עולה כי המועצה האזורית עמק יזרעאל ירדה מדירוג 8 ל-7. לכן הגבלת גובה ההנחה ל-50,000 אינו חל כעת על אף אחד מהישובים במועצות האזוריות.

כמו כן נציין כי לביטול מגבלת ההנחה השלכות על שיעור דמי הרכישה בהיוון זכויות חלקת המגורים באזורי עדיפות: 12.87% - באזור עדיפות א' ו- 18.67% באזור עדיפות ב'.

חלף היטל השבחה

הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע - 2010 ("רפורמת המרפסות") הצפויה לעלות מחדש על שולחן הכנסת, אמורה להביא לשינוי משמעותי בכל הקשור לנושא היטל השבחה, במיוחד בישובים חקלאיים.

בסעיף 453(ב) להצעת החוק נקבע כי "מכרה רשות מקרקעי ישראל זכויות בקרקע שהיא קרקע עירונית, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, על פי הסכם, תעביר לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה כלולה אותה קרקע 12% מהתקבולים שקיבלה בגין אותה קרקע".

הוועדה אשר דנה בהצעת החוק קבעה שיעורים אחרים ביחס לשיעור חלף היטל השבחה מהתקבולים, לפיה יועברו שיעורים גבוהים יותר (14%-18%) לפי אשכולות הדירוג החברתי הכלכלי כדלקמן:

"נכללה הקרקע ברשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בדירוג החברתי כלכלי כהגדרתו בסעיף 448(ד) – 18% מהתקבולים שקיבלה בעת אותה קרקע, וברשות מקומית המשויכת לאשכולות 5 ו-6 לדירוג החברתי-כלכלי – 14% מהתקבולים כאמור."

תמיכות משרד השיכון

בקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון לסיווגם של ישובים הכפריים לאזורי עדיפות לאומית לשיכון בין המשקולות לקביעה לאיזו קטגוריה (א1, א2, ב) יש לשבץ ישובים הוא דירוג חברתי-כלכלי.

בהתאם לסיווגים של הישובים נקבע גובה הסבסוד בהוצאות הפיתוח שמשרד הבינוי והשיכון יסבסד לבנייה חדשה המבוצעת ביוזמת המדינה החלוקה הזו:

קבוצה א1: יינתן סבסוד פיתוח של עד 70% מאומדן הוצאות הפיתוח.
קבוצה א2: יינתן סבסוד פיתוח של עד 50% מאומדן הוצאות הפיתוח.
קבוצה ב: יינתן סבסוד פיתוח של עד 20%.

יש צורך לבדוק האם בעקבות השינויים שחלו בדירוג חברתי-כלכלי יש צורך לעדכן את סיווגם של ישובים על מנת שיקבלו סבסוד ממשרד הבינוי והשיכון בהתאם למצבם החדש.

לפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדינו בתל אביב.