בעקבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין הזורע (עב"ל 726-07), ביטל המוסד לביטוח לאומי את זכאותם לקצבת שאירים של עשרות אלמנים חברי קיבוץ ומושב שיתופי שהכנסתם (לשיטת המוסד לביטוח לאומי) עלתה על התקרה הקבועה בחוק.
לאחר ביטול הזכאות לקצבת שאירים, דרש המוסד לביטוח לאומי מהקיבוצים, מהמושבים השיתופיים, מהאלמנים ומשאירי אלמנים שנפטרו, להשיב למפרע את קצבאות השאירים ששולמו להם בהיקף של עשרות אלפי ש"ח לכל אלמן.
כנגד דרישת המוסד לביטוח לאומי להשיב את כספי קצבת השאירים, ללא מתן זכות טיעון, הגישו עשרות אלמנים וקיבוצים, באמצעות עו"ד רון רוגין, תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה בכל רחבי הארץ.
לאחר הגשת התביעות לבתי הדין לעבודה, ניהל עו"ד רון רוגין בייעוץ ובגיבוי מקצועי של משרדנו, משא ומתן ממושך עם הנהלת המוסד לביטוח לאומי. המשא ומתן הגיע לסיומו בימים אלו בגיבוש הסדר מוסכם אשר קיבל תוקף של פסקי דין כדלהלן:
- חובות קצבת השאירים יבוטלו.
- כל ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי ימחקו.
- המוסד לביטוח לאומי לא יחזיר לאלמנים כספים שנגבו מהם כנגד חוב קצבת השאירים (קיזוז מקצבת הזקנה, משיכת מלוא החוב מחשבון הבנק של הקיבוץ/האלמן).
- מבחן ההכנסה לקצבת שאירים יערך בצורה פשוטה שתקל על אלמנים חברי קיבוץ ומושב שיתופי לממש את זכאותם לקצבת שאירים.
להלן מבחן ההכנסה בהסדר:
אלמן עובד
1. אלמן העובד בקיבוץ בלבד - החישוב יבוצע בהתאם למבחן שעות העבודה (עד 24 שעות עבודה בשבוע יזכו את האלמן בקצבת שאירים, עבודה מעבר ל-24 שעות תשלול זכאות לקצבת שאירים).
2. אלמן העובד כשכיר/עצמאי ואינו עובד במשק - הכנסתו תיבחן בהתאם להכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי. לא תיוחס לו הכנסה בגין היותו חבר קיבוץ.
3. אלמן העובד במשק ובנוסף עובד כשכיר/עצמאי - עד 24 שעות עבודה במשק, לא תיוחס לו כל הכנסה בגין עבודתו בקיבוץ וזכאותו תבחן על סמך הכנסתו כשכיר/עצמאי. מעבר ל-24 שעות עבודה, האלמן לא יהיה זכאי לקצבת שאירים ללא בדיקת גובה הכנסתו כשכיר/עצמאי. במידה והאלמן עובד עד 24 שעות בשבוע אך הכנסתו כשכיר/עצמאי עולה על התקרה הקבועה בחוק, תישלל זכאותו לקצבת שאירים.
אלמן שאינו עובד
לאלמן שאינו עובד כלל, תיוחס הכנסה בהתאם להכנסתו המבוטחת לצורך גמלאות ביטוח לאומי. לדוגמה לאלמן בגיל העבודה (שאינו מקבל קצבת זקנה) תיוחס הכנסה בגובה מלוא בסיס המשק לביטוח לאומי (סוג ביטוח 01), לאלמן מקבל קצבת זקנה תיוחס הכנסה בגובה מחצית הבסיס (ביטוח בסוג 02), לאלמן סיעודי לא תיוחס כלל הכנסה (ביטוח בסוג 22).
יחוס הכנסות נוספות (פנסיה, רנטה, קצבת נכי רדיפות נאצים וכו')
1. במידה וההכנסות מועברות לקיבוץ ונרשמות בספרי הקיבוץ, לא ילקחו הכנסות אלו כחלק ממבחן ההכנסה לקצבת שאירים (יש להגיש אישור רואה חשבון על כך שההכנסה נרשמת בספרי הקיבוץ).
2. במידה וההכנסות מועברות לאלמן ואינן נרשמות בספרי הקיבוץ, ההכנסה תילקח בחשבון במבחן ההכנסה לקצבת שאירים. זכאות האלמן לקצבת שאירים תיבחן בהתאם לסכום הכנסתו בניכוי הכנסות שאינן מובאות בחשבון.
תחולת ההסדר
ההסדר יחול החל מ- 1 בינואר 2012.
ההליכים המשפטיים שקדמו להסדר
זכאות אלמן לקצבת שאירים מותנית בכך שהכנסתו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק (5,032 ₪ נכון לשנת 2013) . תקנה 5א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), התשל"ז – 1976 (להלן – התקנות), קבעה כי יראו את הכנסתו של אלמן חבר קיבוץ או מושב שיתופי כהכנסה העולה על התקרה ללא קשר להיקף עבודתו ולהכנסותיו. כנגד קביעה בלתי חוקית זו, הוגשה בשנת 2003, באמצעות עו"ד רון רוגין, עתירה לבג"צ.
בעקבות העתירה בוטלה תקנה 5א והמוסד לביטוח לאומי החל לשלם קצבאות שאירים לאלמנים (בקיבוצים ובמושבים שיתופיים) שעמדו במבחן הכנסה כפול (מבחן שעות עבודה ומבחן הכנסה). בהתאם למבחן הנ"ל, רק אלמן שעבד עד 24 שעות בשבוע והכנסתו החודשית (רנטה, פנסיה נכי רדיפות נאצים וכו') לא עלתה על 57% מהשכר הממוצע במשק, הוכר כזכאי לקצבת שאירים.
מאחר וע"פ התקנות מבחן ההכנסה לאלמן חבר קיבוץ הוא מבחן שעות העבודה בלבד, הוגשה באמצעות עו"ד רון רוגין בספטמבר 2004, תביעה כנגד הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.
בפסק דין מנובמבר 2007, קיבל בית הדין האזורי לעבודה את התביעה במלואה ופסק כי אלמן, חבר קיבוץ או מושב שיתופי העובד עד 24 שעות שבועיות או שאינו עובד כלל (0 שעות), יחשב כמי שהכנסתו אינה עולה על התקרה הקבועה בחוק ללא תלות בגובה הכנסותיו.
כנגד פסיקה זו הגיש הביטוח הלאומי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין מאוגוסט 2010, קבע כי מבחן ההכנסות לאלמן, חבר קיבוץ או מושב שיתופי, שאינו עובד כחלק מסידור העבודה של הקיבוץ, לא יבוצע בהתאם למבחן שעות העבודה (פחות מ-24 שעות עבודה בשבוע זיכו בקצבה) אלא עפ"י הכנסות האלמן (רנטה, פנסיה, פנסיית שאירים, קצבת הורה שכול וכו'). בית הדין לא קבע מפורשות כיצד יערך מבחן ההכנסה לאלמן עובד אך ניתן היה להסיק מדבריו כי מבחן ההכנסה לאלמן עובד יבוצע רק לפי מבחן שעות העבודה כקבוע בתקנות.
לאחר פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ביטל המוסד לביטוח לאומי את זכאותם לקצבת שאירים של עשרות אלמנים חברי קיבוץ ומושב שיתופי שהכנסתם עלתה על התקרה הקבועה בחוק (בין אם כלל לא עבדו ובין אם עבדו עד 24 שעות בשבוע), ודרש מהקיבוצים, מהאלמנים ומשאירי אלמנים שנפטרו, להשיב למפרע את קצבאות השאירים ששולמו להם בהיקף של עשרות אלפי ש"ח לכל אלמן.
כנגד דרישת המוסד לביטוח לאומי להשיב את כספי קצבת השאירים, ללא מתן זכות טיעון, הגישו עשרות אלמנים וקיבוצים, באמצעות עו"ד רון רוגין, תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה בכל רחבי הארץ.
לאחר משא ומתן ממושך שניהל עו"ד רון רוגין עם המוסד לביטוח לאומי בליווי מקצועי ובגיבוי של משרדינו, גובשה פשרה בכתב שקיבלה תוקף של פסק דין, על פיה הדרישות כלפי האלמנים יבוטלו, התביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי ימחקו, והחל משנת 2012, מבחן הכנסה לאלמן חבר קיבוץ לא יכלול הכנסות המתקבלות בגין האלמן ונרשמות בספרי הקיבוץ. לעומת זאת, אלמן חבר הקיבוץ, שהוא שכיר (יחסי עובד – מעביד), ייבחן ככל אלמן בעיר.
משרדנו, שהתנגד לאופן עריכת בדיקת הזכאות המחודשת (דרישת נתוני תקציב, תדפיסי חשבון בנק, הכללת הכנסות פטורות ממס ומדמי ביטוח, מילוי טופס 485) ליווה מקצועית את כל מהלכי המו"מ וגיבש עם עו"ד רון רוגין את המתווה להסדר שייתר את הצורך בהמשך ההליכים המשפטיים ואשר בסופו של דבר קיבל תוקף של פסקי דין.
בעניין המחלוקות עם המוסד לביטוח לאומי ראו חוזרנו 125/2011 "מבחני הכנסה לקצבאות זקנה ושאירים".