הנדון: עלות עדר בקר לחלב ליום 31.12.2012
להלן הסכומים הנורמטיביים להערכת עדר בקר לחלב שפורסמו ע"י מר מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות ברשות המיסים.
סכומים נורמטיביים להערכת עלות עדר הבקר לחלב
700 ש"ח |
נקודה שנוספה בשנת המס | ||
שווי יחידה |
שווי נקודה |
נקודות ליחידה |
נקודות יציאה מתוך העדר לתחילת שנת המס: |
ש"ח |
ש"ח |
||
600 |
600 |
1 |
עגלות קטנות |
1,800 |
600 |
3 |
עגלות גדולות |
3,600 |
600 |
6 |
מבכירות |
3,600 |
600 |
6 |
פרות |
א. במידה ועלות יתרת הנקודות בעדר לאחר הפחתת נקודות היציאה למבכירות ועגלות עולה על 600 ש"ח לנקודה יוערכו נקודות היציאה לפרות לפי העלות בספרים.
ב. את ההפרש בין מחיר קניית פרות ומבכירות לעדר לבין ערכם הנורמטיבי יש להוסיף רק לגבי אותם מספר ראשים העולה על 10% מסך הפרות והמבכירות בעדר.
ההתייחסות לעדר בקר לחלב כרכוש קבוע
עמדתנו מקדמת דנן, היא שיש לראות בעדר הבקר לחלב "רכוש קבוע" לכל דבר ומשמעותה המעשית היא שאין "עליית ערך" באם מספר הנקודות המייצגות את גודל העדר לא משתנה.
באם מספר הנקודות גדל, תהיה תוספת ריאלית לעלות העדר וכאשר מספר הנקודות קטן יערך
חישוב רווח הון לרבות תאום אינפלציוני בדומה לכל נכס הון אחר.
מקרים בהם נוצרים עיוותי מס מיישום ההוראות הנורמטיביות
החקלאים ומיצגיהם חייבים להכיר במגבלות השיטה הנורמטיבית כיוון שהיא מתייחס לרפת ממוצעת שיש בה תחלופה פנימית של 30%.
בכל מקרה שיש ירידה במספר הנקודות ברפת או קניית פרות ומבכירות בתחלופה מעבר ל - 10% ממספר הפרות בעדר כאשר מספר הנקודות בעדר איננו משתנה או תחלופה העולה על 30%, ישלם החקלאי מס עודף ולעיתים בסכומים גבוהים מאד.
על כן יש לפנות במקרים אלו למדור החקלאי ברשות המיסים לקבלת הנחיות מתאימות ובאם ולא תינתן תשובה מספקת רצוי לשקול הינתקות מהשיטה הנורמטיבית.
יישום הגישה הנורמטיבית להערכת עלות עדר הבקר לחלב
להלן דוגמא ליישום הגישה הנורמטיבית להערכת עלות עדר בקר לחלב:
נתונים:
31/12/12 |
יציאות |
31/12/11 |
||||
מס' נקודות |
ראשים |
מס' נקודות |
ראשים |
מס' נקודות |
ראשים |
|
300 |
50 |
84 |
14 |
276 |
46 |
פרות |
96 |
16 |
36 |
6 |
102 |
17 |
מבכירות |
36 |
12 |
6 |
2 |
45 |
15 |
עגלות גדולות |
6 |
6 |
1 |
1 |
9 |
9 |
עגלות קטנות |
------ |
---- |
------ |
||||
438 |
127 |
432 |
עלות העדר ליום 31/12/11 – 260,000 ש"ח.
נקנו במהלך השנה 2 מבכירות בסכום כולל של 22,000 ש"ח (ראה ביאור 2).
הערה: יש למנות נקודות היציאה רק לגבי ראשים שהיו במלאי ב- 31/12/11 ולפי גילם באותו
מועד.
חישוב עלות העדר ליום 31/12/12 :
חישובים |
ש"ח |
באורים |
|
260,000 |
עלות העדר 31/12/11 | ||
-------- |
|||
הוסף: | |||
36 X (700-600) |
3,600 |
תחלופה מיציאת מבכירות | |
7 X (700-600) |
7,000 |
תחלופה מיציאת עגלות | |
84 X (700-602) |
8,232 |
(1) |
תחלופה מיציאת פרות |
------- |
|||
18,832 |
תוספת בגין תחלופה | ||
700 X (438-432) |
4,200 |
תוספת נקודות בעדר | |
------- ===== |
|||
283,032 |
(2) |
עלות העדר 31/12/12 | |
===== |
באור (1) : בדיקת עלות נקודה בעדר לתחילת שנה לאחר יציאת מבכירות ועגלות:
חישובים |
ש"ח |
|
260,000 |
עלות העדר 31/12/11 | |
הורד: | ||
600 X 36 |
(21,600) |
מבכירות שיצאו |
600 X 7 |
(4,200) |
עגלות שיצאו |
-------- |
||
234,200 |
עלות יתרת העדר לאחר יציאת מבכירות ועגלות | |
432 |
מספר נקודות בעדר 31/12/11 | |
הורד: | ||
43 |
מספר נקודות יציאה מבכירות ועגלות | |
389 === |
יתרת הנקודות לאחר יציאת מבכירות ועגלות | |
=234,200/389 |
602 === |
עלות נקודה בעדר לאחר יציאת מבכירות ועגלות |
לפיכך נקודת יציאה לפרות בעדר תהיה 602 ש"ח (גבוה מערך נקודת תחלופה נורמטיבי 600 ש"ח).
באור (2): ההתייחסות לראשים קנויים
לפי ההוראות אין להוסיף לעלות העדר הפרש בין שווי קניית ראשים לערכם הנורמטיבי באם מספר ראשים הקנויים נמוך מ - 10% ממספר הפרות והמבכירות בעדר.
לפיכך לנתון בדבר עלות קניית המבכירות אין משמעות במקרה זה לעניין חישוב עלות העדר.
נציין כי לדעתנו כל עוד לא משתנה מספר נקודות העדר בין תחילת השנה לסופה אין להוסיף ההפרש גם כשאחוז הראשים הקנויים עולה על 10%, כיוון שביסוד בשיטה הנורמטיבית עומדת ההנחה שסכום ההפרש בין עלות הגידול של הפרה בפועל לסכום הנורמטיבי שנקבע, נועד להתקזז מול ההפרש שבין תמורת מכירת פרה שיצאה מהעדר לבין הערך הנורמטיבי בספרים.
מיסוי חיסול עדר בקר לחלב
העיקרון העומד בבסיס השיטה הנורמטיבית הוא קיזוז התמורה ממכירת פרה שיצאה מהעדר מעלות גידול הפרה החליפית בעדר.
בעת חיסול העדר, וכאשר חלה ירידה חד פעמית וקבועה במספר הראשים בעדר נוצרת הכנסה חד פעמית גבוהה.
על פי הנחיות רשות המסים יש לפנות במקרים אלו למר מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות לקבלת הנחיות. לדעתנו, לא תמיד ניתנים פתרונות מספקים ויוצא שחקלאי שהחזיק במשך עשרות שנים רפת נתבע ע"י שלטונות המס להעביר חלק נכבד מערכה בעת החיסול כתשלומי מס בלתי מוצדקים.
קיימת דעה כי על מכירת עדר הבקר לחלב ומכסת החלב יחול מס רווח הון בשיעור מופחת לפי המועד בו החל ייצור החלב במשק. לפי דעה אחרת יחול על מכסת החלב מס רווח הון בשיעור הנמוך מ- 5% כיוון שערכה הראלי של מכסת החלב נשחק ממועד קבלתה על ידי החקלאי ועד היום.
מיסוי מכירת מכסות חלב
בסעיף 10 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א - 2011 הנושא הכותרת "מס על העברת מכסה" נקבע כדלקמן:
"10. על תמורה המתקבלת אצל יצרן שהעביר את מכסתו, במלואה, ליצרן אחר, בהתאם
להיתר לפי סעיף 7(ו), עד לסכום שיקבע השר, יחול מס בשיעור של 10 אחוזים."
ההוצאות לרכישת מכסות החלב יותרו בניכוי בהתאם להנחיות רשות המיסים מיום 30.8.2000 כדלקמן:
(א) התשלום בגין רכישת מכסות חלב יופחת בעשרה חלקים נומינליים שנתיים שווים ויותר
כהוצאה שוטפת.
(ב) נקבעו התנאים הבאים:
כי כל תמורה או פיצוי בגין המכסה (שנדרשה כהוצאה שוטפת) שיתקבל בעתיד תהיה חייבת במס, מחיר המכסה יקבע ע"י מנהל המכסות,ספרי הנישום יהיו קבילים.