ביום 28.10.12 הוגשה לבית הדין הגבוה לצדק על ידי עמותת אדמתי עתירה כנגד יו"ר מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה") ואח', באמצעות עו"ד רון רוגין ועו"ד גיל מרום, בה התבקש בג"ץ, בין היתר, לתת צו ביניים הדוחה את ישיבת המועצה, שתוכננה למחרת הגשת העתירה, למועד מאוחר יותר. העתירה הוגשה בשל העובדה, כי סדר יומה של הישיבה והצעות ההחלטה הצפויות להידון בה פורסמו ימים ספורים בלבד לפני מועד הישיבה.

על רקע העתירה הגיעו הצדדים לידי הסכמה כי דיון בארבעה נושאים, מתוך שבעה עשר הצפויים להידון, וביניהם נושא מדיניות הנחות בקרקע, ידחו למועד מאוחר יותר, כך שתינתן אפשרות להשיג השגות בפני המועצה.

העתירה

ביום רביעי, 24.10.12 בשעות הערב, פורסמו באתר מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") סדר יומה של ישיבת המועצה ליום 29.10.12 וכן הצעות החלטה לישיבה זו, כאשר הציבור נדרש למסור הערותיו עד ליום 28.10.12.

חלק משבע עשר הצעות ההחלטה שפורסמו על ידי ממ"י, הנן בעלות השלכות רחבות היקף על התיישבות כפרית-חקלאית, כגון החלטה בדבר מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע.

נוכח העובדה כי הזמן שניתן לציבור להתייחס להצעות ההחלטה הוא בלתי סביר, אינו מאפשר לימודן וניתוחן של ההחלטות ואף נוגד את הוראות החוק והחלטות מועצה, הוגשה על ידי עמותת אדמתי עתירה לבג"ץ (בג"צ 7797/12), בה התבקש, בין היתר, צו ביניים המכוון נגד יו"ר המועצה, השר אריאל אטיאס, המועצה וממ"י, בה התבקש לדחות את ישיבת המועצה לתקופה של 14 יום ממועד פרסום סדר יומה.

בעתירה טענו עו"ד רון רוגין וע"ד גיל מרום, כי ממ"י חורג מהוראות החוק, הדורשות קיום ישיבות מועצת מקרקעי ישראל אחת לשלושה חודשים או לפחות שש ישיבות בשנה.

חריגה זו גורמת להצטברות נושאים בלתי סבירה שאינה מאפשרת דיון מעמיק ומושכל בהם על ידי המועצה וכפועל יוצא מזה, ספק אם עולה בידי המועצה לקיים דיון מושכל, ביקורתי ונוקב בהצעות ההחלטה.

כמו כן, בעתירה נטען כי ממ"י אינו מקיים את הוראות החוק והחלטות המועצה, על פיהם סדר היום של ישיבות המועצה יועבר לחברי המועצה 14 ימים עובר למועד קיומה ויפורסם לציבור מיד לאחר מכן.

בעתירה אף נטען כי באי פרסום סדר היום כאמור, ממ"י ויו"ר המועצה פוגעים בקיומם של עקרונות ממשל ומינהל תקינים כגון עקרון שיתוף הציבור ועקרון השקיפות, פגיעה אשר בסופו של דבר מכרסמת באימון הציבור, באיכות החלטות המועצה ותחושת השותפות.

תוצאות העתירה

על רקע העתירה הסכים ממ"י (היועץ המשפטי הראשי, עו"ד י' קווינט), על דעת נציג המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (עו"ד א' קמיניץ) ובתיאום עם מנכ"ל ממ"י, לדחות את הדיון וההכרעה בכל אחד מהנושאים הבאים: "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע", "הקצאת קרקע למתקנים סולאריים", "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית" והחלטה בעניין משקי עזר.

בעקבות ההסכמות לעיל, הוגשה לבית המשפט הודעה מוסכמת, על פיה העתירה תמחק, בכפוף לדחיית הדיון בארבעת הנושאים לעיל, לתקופה של 14 ימים ממועד הפרסום המקורי, קרי מיום 25.10.2012, זאת על מנת "ליתן הזדמנות להשיג השגות מנומקות בפני מועצת מקרקעי ישראל".

בסיכומו של דבר, בית המשפט העליון לא הוציא צו ביניים היות והצדדים הגיעו להסדר מוסכם על פיו, הלכה למעשה, עמותת אדמתי קיבלה את מבוקשה המיידי, והעתירה נמחקה (ללא צו להוצאות).

מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע – עיקרי הצעת ההחלטה

בשל השלכותיה הנרחבות ביותר, להלן נסקור את עיקרי הצעת ההחלטה בענין מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע:

ההחלטה קובעת הסדרים וסיווגים חדשים ושונים מאלו שהיו נהוגים עד כה בנושא סיווג ישובים ואזורים כאזורי עדיפות לאומית. יצוין, כי לא חל שינוי בפטור המלא מתשלום דמי חכירה שמקבלים ישובי קוי העימות בגבול הצפון, רמת הגולן ועוטף עזה.

סיווג חדש לישובי עדיפות לאומית

הישובים הבאים יגדרו כישובי עדיפות לאומית א':

1. ישובים סמוכי גבול – ישובים המצויים בטווח שבין 7 ק"מ ל-9 ק"מ מהגבול הבינ"ל של מדינת ישראל.

2. ישובים חדשים: ישובים בנגב ובגליל המונים עד 400 משפחות או ישובים באזור אחר המונים עד 120 משפחות ובתנאי שטרם מלאו חמש שנים מיום שיווק מגרש ראשון או שהוצא היתר בניה לבית קבע ראשון, לפי המוקדם.

3. ישובים שהוגדרו כבעלי עדיפות לאומית ע"פ אמות מידה שנקבעו בהחלטה והמנויים בנספח להצעת ההחלטה.

הישובים הבאים יוגדרו כישובי עדיפות לאומית ב':

ישובים חדשים, כהגדרתם לעיל, שאינם בנגב ובגליל וכן ישובים המנויים כישובי אזור עדיפות לאומית ב' בנספח א' להצעת ההחלטה.

הקצאת קרקע למגורים

ההצעה משאירה את שיעורי ההנחה הניתנת להקצאת קרקע, המוקצית שלא במכרז פומבי כך שבאזור עדיפות לאומית א' ישולמו %31 מערך הקרקע (ערך זכויות הבעלות) ובאזור עדיפות לאומית ב' ישולמו %51 מערך הקרקע.

יחד עם זאת, ההצעה קובעת מחיר תקרה ליחידת דיור, שאינו כולל מע"מ, לאחר הפחתת עלויות פיתוח, כך שההנחה בגין דמי החכירה המהוונים תוגבל לתקרת מחיר של 350,000 ש"ח. כמו כן בישובים המצויים באזור עדיפות לאומית א' וב' שאינם ישובים סמוכי גבול כאמור ואינם ישובים חדשים, המשתייכים למועצות אזוריות בהן המדד הסוציו אקונומי ע"פ קביעת הלמ"ס הוא 8-10, תעמוד ההנחה המרבית על 50,000 ₪ בלבד ליח"ד.

הקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה

בהתאם להצעה, ההנחות בהקצאת קרקע לתעשייה ולמלאכה תעשה בהתאם למפת אזור עדיפות לאומית בתעשיה ע"י החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט -1959, כאשר באזור עדיפות לאומית א' ההקצאה תעשה ב-31% ובאזור עדיפות לאומית ב' ב-51%.

גם במקרה של הקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה הוגבלה תקרת השווי עליה תינתן הנחה עד לתקרה של 300 ₪ למ"ר, כלומר על הקצאת קרקע שערכה גבוה יותר מ-300 ₪ למ"ר ישולם מחיר מלא (%91) על יתרת השווי שעולה על התקרה לעיל.

הקצאת קרקע לתיירות

ההצעה קובעת, כי בהקצאת מקרקעין לתיירות ישולמו לממ"י דמי חכירה מופחתים בהתאם למפות אזורי עדיפות בתיירות למלונאות, מלוניות ואטרקציות עפ"י החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959, כפי שתעודכנה מעת לעת, כדלקמן: יישובי קו עימות - פטור מלא מתשלום דמי חכירה, שאר היישובים במפות תיירות בהתאם לחוק עידוד השקעות הון– 51% מערך הקרקע.

ישובים אשר אינם ישובי קו עימות הנמצאים במרחק של עד 1 ק"מ מרצועת החוף ישלמו מחיר מלא.

הקצאת קרקע למסחר

ההצעה קובעת כי על הקצאת קרקע למסחר יחולו הכללים החלים על הקצאת קרקע למגורים, יחד עם זאת נקבע כי ההנחה בדמי חכירה מהוונים תוגבל עד תקרת שווי של 250 ₪ למ"ר, לא כולל הוצאות פיתוח ומע"מ.

רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית

יצוין, כי ברשימת הישובים בנספח א' המצורף להצעת ההחלטה נפלו עשרות טעויות של השמטות ישובים זכאים מהרשימה.

עמדתנו

לטעמנו, הגבלת תקרת שווי המגרש למגורים הזכאי להנחות (עד 350,000 ₪) פוגעת בתכלית הגדרת הישובים והאזורים כבעלי עדיפות לאומית.

חשוב להדגיש, כי מחירי הקרקע נסקו בשנים האחרונות בעיקר כתוצאה מהיצע מוגבל של מגרשים, ואינם משקפים ביקוש גבוה, אלא שוק בתנאי מחסור ולכן ההנחה בבסיס ההצעה הקובעת כי המחיר מייצג ביקוש גבוה, ומייתרת הנחת העידוד, שגויה מיסודה.

הגבלה זו מסכלת את חיזוקם של ישובים עליהם תחול ההגבלה ופוגעת בהם על ידי איון כמעט מוחלט של העידוד לו היו זכאים בעבר. לפיכך, יש לבטל את תקרת העידוד.

הכפפת היקף ההנחה למדד סוציו אקונומי פוגעת בישובי הפריפריה, אשר ביססו עצמם בזכות עבודתם הקשה לאורך השנים. יש לבטל את המדד הסוציו אקונומי היות והוא פוגע בהתיישבות הכפרית אותה יש לעודד ולחזק, בעיקר באזורי הפריפריה.

יש לשנות את אופן קביעת אזורי עדיפות בתעשייה, לפחות בחפיפה לאלו שנקבעו למסחר, משום שכיום העידוד העיקרי ניתן דרך הטבות מס משמעותיות בכל רחבי הארץ.

הסיבה שמפת אזורי עדיפות לתיירות לא אבחנה בין אזור עדיפות א' לאזור עדיפות ב', אינה מהווה סיבה לפגוע באזורי עדיפות לאומית מובהקים ב 64.5% (מ31% ל-51%)!.

לפיכך מוצע, כי כל מקום אשר מוגדר כאזור עדיפות לאומית א' למסחר ולמגורים יהיה כזה גם למטרות תיירות.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדינו בת"א.