ח"כ יצחק וקנין ואחרים הניחו ביום 25.6.2012 על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להשוות את ההטבות ותמריצי המס המוענקים בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות לאלו שבחוק לעידוד השקעות הון בתעשיה.
עיקרי דברי ההסבר להצעת החוק
"החקלאות מייצרת מזון, סיבים, נוף, איכות סביבה וערכים שבין אדם לאדמתו, לרבות, ערכי תרבות, מורשת וחינוך. לחקלאות תרומה משמעותית ביותר לחברה ולמשק הישראלי:
החקלאות מספקת ומייצרת מזון טרי, בריא, איכותי מגוון ובעלות סבירה בכל ימות השנה, לאוכלוסיה המקומית ולייצוא;
החקלאות תורמת לפיתוח מעגלים כלכליים נוספים של תשומות ועיבוד תוצרת; החקלאות תורמת להתיישבות ופיתוח הכפר, לחיזוק הפריפריה ולהטמעת ערכים שבין אדם לאדמתו. על פי תפיסה זו, החקלאים הינם נאמנים של הציבור לעניין ניהול משאב הקרקע שברשותם, המהווה בסיס לתועלות ציבוריות נרחבות, שמעבר לייצור החקלאי, החקלאות מהווה גורם מרכזי בפריסת ההתיישבות ובפרנסת התושבים בפריפריה;
החקלאות מייצרת ערכי נוף וסביבה ומשמרת את המקורות והאמצעים לדורות הבאים;
החקלאות שומרת על שטחים פתוחים, פועלת לשימור קרקע, לניצול מי קולחין ומים מליחים ולתפיסה ולשימור שטחים וכן תומכת בשימור המשק המשפחתי ובמורשת הכפר.
התפוקה החקלאית בישראל עומדת בחומש האחרון על כ-25 מיליארד שקלים חדשים בשנה כשמתוכם כ-4.5 מיליארד שקלים חדשים לייצוא. שיעור הגידול הכולל משנת 2003 ועד שנת 2009 הוא כ- 70%.
ביחס לתעסוקת עובדים – בתעסוקה הישירה והעקיפה בסך הכל מועסקות כ-240,000 משפחות בתחום החקלאות, מתוכם 10% הם עובדים זרים. כאשר בתעסוקה ישירה מועסקים בחקלאות כ- 70,000 עובדים, מתוכם כ-25,000 עובדים זרים.
התרומות הציבוריות של החקלאות מוערכות ב-73 דולר לדונם בשנה, סך של כ-260 מיליון דולר בשנה.
התרומות הציבוריות של החקלאות הן עצומות ומוערכות במאות מיליוני דולרים בשנה, ואולם, החקלאי מספק את התרומות הללו לציבור הרחב, אבל לא מקבל על כך תמורה.
תנאי הסחר בחקלאות, היינו יחס המחירים בין התפוקות לתשומות, הולכים ונהיים קשים לאורך העשורים האחרונים. כמו כן, חקלאות הייצוא בישראל מצויה בבעיה קשה של אשראי, ובחקלאות, שלא כמו בתעשייה, עיקר התשומה וההוצאה השנתית לכל העונה מתבצעת בתחילת העונה.
חקלאות שחיה ברובה מייצוא מצריכה נפחי אשראי גבוהים מאוד על מנת לשרוד את העונה. זאת ועוד, שההטבות והתמריצים הקיימים כיום בחקיקה הישראלית ביחס לתעשייה החקלאית נשחקו לאורך השנים ולא הותאמו לשינויים בחוקי המס ולמציאות הכלכלית.
החוקים העיקריים הקיימים כיום המתמרצים את התעשייה הם החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק לעידוד השקעות הון) – לגבי מפעלי תעשיה, ולגבי מפעלי חקלאות – החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק).
בשנת 2005 אושר תיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות הון ובשנת 2010 אושר תיקון חקיקה נוסף לחוק זה (תיקון מספר 68 לחוק) אשר התאים את מדיניות התמריצים לתחרות הבין לאומית על השקעות הון.
במסגרת תיקוני החקיקה כאמור, נעשה ניסיון לפשט את מנגנון ההטבות שהיה מעוגן בחוק וליצור וודאות אצל המשקיעים ביחס לשיעורי המס שיהיה עליהם לשלם בפועל. תיקונים אלו חלו אך ורק בחוק לעידוד השקעות הון ביחס לתעשייה ולא נעשה עדכון מקביל בתחום החקלאות. כתוצאה מכך בולט במיוחד אי השוויון וחוסר הסימטריה בין הטבות המס והמענקים הניתנים למפעלים תעשייתיים לעומת המפעלים החקלאיים.
לאור מגמה זו, עשוי להיווצר מצב שהחקלאות תצטמצם, ואיתה יאבדו התרומות הציבוריות שלה. לפיכך, צריכה להיות זאת מטרתה של המדינה ושל הציבור כולו להביא את החקלאות למצב של "חקלאות בת קיימא", לעיבוד של מירב הקרקע החקלאית בישראל לאורך זמן, כדי שהערכים הציבוריים והסביבתיים של החקלאות ישמרו לאורך ימים. בכדי להשיג זאת, יש להביא לכך שפרנסת החקלאי תתבסס לא רק על המוצרים הסחירים שהוא מייצר (מזון וסיבים) אלא גם על תמורה עבור מוצרים ציבוריים – נוף, איכות הסביבה וערכים שבין אדם ואדמתו. מדינות רבות בעולם, בעיקר בארצות המערב, נוהגות לתמוך בחקלאי לצורך שמירת הערכים החיצוניים של החקלאות, דוגמת סובסידיה ממשלתית וכדומה.
לפיכך, מוצע לערוך רפורמה מקיפה בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות על מנת ליצור הקבלה ושוויון בין ההטבות הניתנות לתעשייה לאלו הניתנות לחקלאות על ידי כך ששיעורי המס המופחתים ישתוו לשיעורי המס הקיימים בחוק לעידוד השקעות הון, וכן לאפשר הן קבלת הטבות מס והן קבלת מענקים והלוואות בתנאים נוחים. מוצע במסגרת הרפורמה להקצות משאבים תקציביים משמעותיים למענקים במסלולי ההטבות שיקבעו; לעודד מענקים לתמיכה בחקלאים כדי שיקדמו חקלאות בעלת תועלות אקולוגיות וחקלאות אשר מתאימה עצמה לדרישות הגנת הסביבה; להגדיל את נפחי האשראי לחקלאות הייצוא. הרפורמה המוצעת במסגרת הצעת חוק זו נשענת על ההסדרים הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה עד וכולל תיקון מס' 68.
תיקון מטרת החוק
"סעיפים 1 ו-2 - מוצע להרחיב את סעיף מטרת החוק על מנת להתאימו למציאות כפי שהיא היום וכן על מנת להעמיד את החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ככל הניתן בשורה אחת עם החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה עובר לרפורמה שנכנסה לתוקף בינואר 2011. הרחבת מטרת החוק נועדה להגשים את המציאות החקלאית כלכלית בת ימינו, תוך שימת דגש על מטרות של פיתוח כושר היצור ואספקת המזון הן בשוק המקומי והן בשווקים בינלאומיים; עידוד שיפור יכולתו של המשק החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה בינלאומית; פיתוח וקידום החקלאות ככלי שמייצר תועלות אקולוגיות וחקלאות אשר מתאימה עצמה לדרישות הגנת הסביבה; עידוד ופיתוח חקלאות המקדמת תיירות; עידוד חקלאות אשר עוטפת ושומרת על גבולות המדינה ובתוך כך על בטחונה של המדינה".
תיקון סמכויות הביצוע
"סעיף 3 - מוצע להעניק לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולשר האוצר סמכות לקבוע, כי לשם הגשמת מטרת חוק זה ייקבעו מסלולי הטבות לתעשיית החקלאות, בעניינים שייקבעו, בשיעורים ובאזורים שונים, בהתאם למקובל בתחום התעשייה ובעולם המערבי. הסיוע במסלולים אלה יינתן לפי תכניות שהמינהלה תאשר. המסלולים יכול שיכללו סיוע במתן הכשרה מקצועית לעובדים, קידום חקלאות המייצרת מוצרים ציבוריים כגון שמירה על אקולוגיה ואיכות סביבה, ביסוס חקלאות מתקדמת ובת קיימא ועוד".
הגדרת "מפעל חקלאי בר תחרות"
מוצע להוסיף את ההגדרה "מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". מטרת הוספת הגדרה זו היא לקבוע קריטריונים אובייקטיביים לגבי מסלול הטבות המס שיאפשרו להגשים את מטרות החוק כדי לעודד את המשק הישראלי להשתלב בתחרות הגלובלית ולהגדיל את הצמיחה.
מפעל חקלאי בר תחרות מוגדר כדלקמן:
""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: | |
(1) הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל החקלאי בשוק מסוים, במישרין או בעקיפין, אינה עולה על 75% מכלל הכנסותיו מהמפעל החקלאי באותה שנת מס; | |
(2) 25% או יותר מכלל הכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; | |
(3) 25% מהכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות של מחליפי יבוא מובהקים כהגדרתם בכללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו–1986[1]. | |
לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; | |
לענין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". |
הטבת מס למפעל חקלאי מועדף בר תחרות
"סעיף 19 - מוצע לקבוע הטבות מס עדכניות שיינתנו לחברה בעלת מפעל חקלאי מועדף בר תחרות. מפעל חקלאי כאמור, יהיה זכאי, מהכנסתו מהמפעל החקלאי, לשיעורי מס חברות הנמוכים מהשיעורים הקבועים בפקודה. במסגרת הסעיף מוצעות הטבות המס שיינתנו ליחיד ולחבר בני אדם וכן שיעורי המס שיחולו על צורת התאגדות שאיננה חברה לפי שקלול שיעור המס החל על חברה בשיעור המס על הדיבידנד, בהנחה שכל רווחי העסק מחולקים כדיבידנד (אף על פי שבפועל חלקם יושקעו בעסק)".
"המס על הכנסה החל על חברה ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות |
33. |
(א) על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה[2] (להלן – הפקודה), מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס חברות שלא יעלה על השיעורים כמפורט להלן: | ||||
(1) באזור פיתוח א' – 6%; | ||||||
(2) באזור פיתוח ב' – 9%; | ||||||
(3) בשאר הארץ – 12%. | ||||||
(ב) לגבי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות שהוא שותפות בין החברות השותפות בו ושבין חבריו יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, ולגבי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות שהוא אגודה שיתופית שחלות עליה הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ושבין חבריו יש חברה בבעלות ממשלתית – יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה כאמור המיוחס לחברות שאינן חברות בבעלות ממשלתית מלאה. | ||||||
המס על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה ממפעל חקלאי |
33א. |
על אף האמור בסעיף 125 לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה מהמפעל החקלאי יחול שיעור מס של 15%. | ||||
המס על הכנסה על מי שלא חל עליו סעיף 33, ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות |
33ב. |
(א) על אף האמור בסעיף 121 לפקודה, מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס הכנסה בשיעורים שלא יעלו על המפורט להלן: | ||||
(1) באזור פיתוח א' – 20%; | ||||||
(2) באזור פיתוח ב' – 22.5%; | ||||||
(3) בשאר הארץ – 25%. | ||||||
(ב) לעניין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד." |
הוראת מעבר להטבות המס
"סעיף 25 - במסגרת השינויים המוצעים הוצעה הוראת מעבר לגבי הטבות המס לשנים 2011-2014, על מנת להקביל לשינויים בהטבות המס שנקבעו בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה".
"הוראת מעבר |
25. |
(א) על אף האמור בסעיפים 121 ו-126(א) לפקודה, בשנות המס 2011 ו-2012, מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן: | ||
(1) לגבי מי שחלה לגביו הוראת סעיף 33: | ||||
(א) באזור פיתוח א' – 10%; | ||||
(ב) באזור פיתוח ב' – 12.5%; | ||||
(ג) בשאר הארץ – 15%; | ||||
(2) לגבי מי שחלה לגביו הוראת סעיף 33ב: | ||||
(א) באזור פיתוח א' – 23.5%; | ||||
(ב) באזור פיתוח ב' – 25.5%; | ||||
(ג) בשאר הארץ – 27.5%. | ||||
(ב) על אף האמור בסעיף 121 ו-126(א) לפקודה, בשנות המס 2013 ו-2014, מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן: | ||||
(1) לגבי מי שחלה לגביו הוראת סעיף 33 לחוק: | ||||
(א) באזור פיתוח א' – 7%; | ||||
(ב) באזור פיתוח ב' – 9.5%; | ||||
(ג) בשאר הארץ – 12.5%; | ||||
(2) לגבי מי שחלה לגביו הוראת סעיף 33ב לחוק: | ||||
(א) באזור פיתוח א' – 21%; | ||||
(ב) באזור פיתוח ב' – 23%; | ||||
(ג) בשאר הארץ – 26%." |
התייחסות לשיעור המס על רווחי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות ביחיד, בקיבוץ ובאגודה שיתופית חקלאית שחבריה יחידים ו/או קיבוצים הבוחרת בסעיף 62 לפקודת מס הכנסה:
א. בהצעת התיקון בסעיף 33 הוצע כי שיעורי המס על ההכנסה החלים על חברה ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות יהיו כדלקמן:
(1) באזור פיתוח א'- 6%
(2) באזור פיתוח ב'- 9%
(3) בשאר הארץ- 12%
ב. לעומת זאת בסעיף 33ב הוצע כי מי שלא חל עליו ס' 33א והינו מפעל חקלאי בר תחרות דהיינו יחיד, קיבוץ ואגודה שיתופית חקלאית שחבריה הם יחידים ו/או קיבוצים הבוחרת בסעיף 62 לפקודה, זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס בשיעורים הבאים:
(1) באזור פיתוח א'- 20%.
(2) באזור פיתוח ב'- 22.5%.
(3) בשאר הארץ- 25%.
ג. שיעורים אלו יוצאים מתוך המקרה הגבולי היוצא מן הכלל לפיו כל רווחי המפעל המועדף נמשכים על ידי בעליו.
זו הנחה קיצונית ובלתי סבירה כלכלית במיוחד במשק חקלאי העומד בתנאי היצוא.
שיעורי המס דלעיל משקפים מס על רווחים לרבות מס על הדיבידנד בגין יתרת הרווח לאחר המס כדלקמן:
מיקום |
אופן החישוב |
באזור פיתוח א': |
6% + (1-0.06) x 15% = 20% |
באזור פיתוח ב': |
9% + (1-0.09) x 15% = 22.5% |
בשאר הארץ: |
12% + (1-0.12) x 15% = 25% |
ד. על פי העיקרון שנקבע בסעיף 33ג בחוק הנוכחי הקובע ליחיד ולקיבוץ שיעור מס של 30%, מחצית מרווחי המפעל המועדף נשארים בעסק.
על פי עקרון זה שיעורי המס ע"פ סעיף 33ב צריכים להיות כדלקמן:
מיקום |
אופן החישוב |
באזור פיתוח א': |
6% + (1-0.06) / 2 x 15% = 13% |
באזור פיתוח ב': |
9% + (1-0.09) / 2 x 15% = 16% |
בשאר הארץ: |
12% + (1-0.12) / 2 x 15% = 18.6% |
ה. נבהיר כי באותה הדרך יש לקבוע את שיעורי המס בהוראות השעה בתקופת המעבר.
ו. יודגש כי משק חקלאי מודרני חייב להשקיע מדי שנה חלק גבוה מרווחיו כדי לשמור על המשך קיומו ולפתח צמיחה. מדובר במאות אלפי שקלים מדי שנה במשק המשפחתי.
ז. לחלופין ניתן לאמץ את מדיניות מיסוי הרווחים הלא מחולקים אצל יחיד וקיבוץ שנקבעה בסעיף 47 (ג) (4) לחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט - 1959.
בסעיף הנ"ל נקבע מנגנון למיסוי על רווחים לא מחולקים הקובע שיש למסות בשיעור מס מופחת את "אותו חלק מההכנסה החייבת של המפעל המאושר השווה לסכום שבו עודפת ההשקעה בנכסים הקבועים על התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס".
על דרך זו, יש למסות בענייננו, את הרווחים הלא מחולקים בשיעור מס מופחת ועל היתרה יחול שיעור המס על רווחים מחולקים דלעיל.
נדגיש כי חלופה זו הינה אומדן מוטה כלפי מטה ביחס לאחוז מהרווח הנקי הנשאר בעסק.
להשוואת הטבות המס ותנאי העידוד הנוכחיים בין החוק לעידוד השקעות בתעשיה לחקלאות ראו חוזרנו 70/2011 "חוק לעידוד השקעות הון בתעשיה לעומת חקלאות".
לנוסחה המלא של הצעת החוק ראו באתר הכנסת http://www.knesset.gov.il/privatelaw/Plaw_display.asp?lawtp=1
לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדנו בתל אביב.