סעיף 266 של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), שעניינו בישראל 'דמי קבורה בארץ', קובע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי קבורה לכל גוף קבורה המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, אשר טיפל בקבורה. דמי הקבורה משולמים עבור עלויות הליך הקבורה עצמו להבדיל מעלויות הרכישה של הקרקע והפיתוח של בית העלמין.

שיעור דמי הקבורה קבוע בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) תשל"ו-1976 (להלן - תקנות דמי קבורה).

הסמכות להתקין את תקנות דמי קבורה, ולתקן תקנות אלה, נתונה בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר היוועצות עם השר לשירותי דת, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

תקנה 5 לתקנות דמי קבורה קובעת כי "דמי הקבורה שישולמו לחברה" (היינו הגוף שעסק בהבאת הנפטר לקבר ישראל) "יהיו בשיעורים שצוינו בלוח א' לתוספת, בהתאם לסיווג החברה וגיל הנפטר".

אפליית ההתיישבות הכפרית

ההיגיון והשכל הישר מחייבים כי תעריף הקבורה לכל נפטר יהא זהה; שהרי אף אם ניתן להעלות על הדעת אפליה בין בני אדם חיים, אין להעלות על הדעת אפליה בין בני אדם שאינם בין החיים.

הדיפרנציאציה הרלבנטית בתקציב עשויה להיגזר, לכל היותר, מנתונים טכניים דוגמת סוג הקרקע בה נערכת הקבורה.

למרבה הפליאה, הסתבר כי לוח א' לתקנות דמי קבורה קובע תעריף דיפרנציאלי המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור כל קבורת נפטר, באופן הבא -

ככל שגוף הקבורה פועל בישוב גדול יותר (לפי חמש קטגוריות כדלקמן (מהדרגה הנחותה ביותר לדרגה הגבוהה ביותר): ישוב במועצה אזורית; מועצה מקומית; עיר עד 50 אלף תושבים; עיר ובה מעל 50 אלף תושבים; שלוש הערים הגדולות, כך שהתקציב לכל נפטר ונפטר הוא גבוה יותר.

זהו כמובן, אבסורד גמור, שהרי, אם משקללים פרמטר זה (גודל הישוב בו הובא למנוחות הנפטר), הרי שמן הראוי לפי עקרונות כלכליים אלמנטרים, (עקרון יתרון לגודל (ה-(((economies of scale) כי דווקא גוף קבורה הפועל בישוב קטן, יתוקצב באופן גבוה יותר עבור כל נפטר.

הסתבר, כי הפער בתקציב המוקצה מכוח חוק הביטוח הלאומי ותקנות דמי קבורה לכל נפטר בין הקטגוריה המועדפת ביותר (שלוש הערים הגדולות) עלה עד כדי למעלה מ-80%! אל מול הישובים בהתיישבות הכפרית.

העתירה לבג"צ על ידי עו"ד רון רוגין

על רקע זה הוגשה עוד בשלהי שנת 2004 עתירה לבג"צ, אשר קראה תיגר על חוקיות האפליה המעוגנת בלוח א' לתקנות דמי הקבורה. העתירה הוגשה ע"י עו"ד רון רוגין. בדיון הראשון בעתירה (ביום ה-13 באפריל 2005) הוציא בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ - הרכב בראשות כבוד הנשיאה ד' ביניש - צו על תנאי בעתירה המורה לשר ולמוסד לביטוח לאומי להסביר מדוע לא ייקבע תקציב קבורה אחיד ושיוויוני; ראוי, בפירוט, חוזר 12/2006 "אפליית קיבוצים ומושבים בתשלום דמי קבורה – עדכון" וחוזר 57/2007 "בג"צ האפליה בדמי קבורה – עדכון".

התיקון בתקנות דמי הקבורה

לאחר דחיות רבות ועיכובים רבים מצד המוסד לביטוח לאומי בעתירה זו (כולל פרסום מכרז מטעם המוסד לביטוח לאומי לבדיקה כלכלית של עלויות הקבורה ביום ה-5 בספטמבר 2005), ובלחץ בית המשפט העליון, הסכימו השר והמוסד לביטוח לאומי - בחודש מאי 2009 - לתקן את לוח א' לתקנות דמי הקבורה.

אלו הן תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראה שעה) תשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט 6786 (24.6.2009) 1029); להלן - התיקון לתקנות דמי קבורה.

התיקון נועד להיות קצוב בזמן מכיוון שנקבע בו כי יש להעלות את דמי הקבורה של ישובי ההתיישבות הכפרית לתקציב שנקבע בבדיקה הכלכלית של עלויות קבורה, (תעריף בסיסי של 3,500 ₪ לכל נפטר במונחי שנת 2005) אולם זאת מבלי להפחית - לעת הזאת - את התקציב המגיע לגופי הקבורה הפועלים במגזר העירוני (ובייחוד בשלוש הערים הגדולות).

תחולת התיקון בתקנות ממועד הוצאת הצו על תנאי

השאלה שנותרה במחלוקת במסגרת העתירה הינה האם ישובי ההתיישבות הכפרית זכאים לקבל את ההעלאה בתעריף דמי הקבורה ממועד כניסת התיקון של התקנות לתוקף או שמא ממועד הוצאת הצו על תנאי.

בהמלצת בג"צ קיבל המוסד לביטוח לאומי את עמדת הישובים הכפריים (בעיקר, ישובי המשק המשפחתי (מושב עובדים, כפרים שיתופיים) והמשק השיתופי (קיבוצים, מושבים שיתופיים)), כפי שנותחה ע"י עו"ד רון רוגין), ועל פיה ההגדלה בתעריף הקבורה תיעשה למפרע החל ממועד הוצאת הצו על תנאי, קרי - החל מה-1 באפריל 2005; ראו חוזר 43/2009 "ביטול אפליית בתי עלמין בישובים חקלאיים".

כאמור, התיקון לתקנות דמי הקבורה נועד לתקן את המעוות אל מול ישובי ההתיישבות הכפרית עד להסדר קבע אשר יכלול 'יישור קו' ותקציב קבורה אחיד לכל אדם בישראל. לכן נקבע בו כי תוקף התיקון יעמוד עד ה-1 ביולי 2010.

הארכת מועד וחידוש המאבק לביטול האפליה

עם התקרב המועד לפקיעת התיקון לתקנות דמי קבורה (ה-1 ביולי 2010) נערכה פנייה על ידי משרדנו לצורך הארכת תוקף תיקון זה, ואכן, תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) תשע"א-2011 (ק"ת תשע"א 6928 (15.9.2010) 22) חזרו על ההסדר שנקבע בתיקון תקנות דמי קבורה והאריכו את ההגדלה בתעריף הקבורה לתקופה שהחל מה-1 ביולי 2010 ועד ה-1 ביולי 2011.

אף הפעם, עם התקרב התקופה לפקיעת הארכת ההסדר שעוגן בתיקון לתקנות דמי קבורה, משרדנו הפנה את תשומת לב המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לצורך בהארכת ההסדר, שמהותו היא הגדלת דמי הקבורה בישובי ההתיישבות הכפרית למסקנות הבדיקה הכלכלית של עלויות הקבורה (בסיס של 3,500 ₪ במונחי שנת 2005).

למיטב הידיעה, הכוונה של השר והמוסד לביטוח לאומי הייתה לגבש הסדר קבוע בעניין תקציב דמי הקבורה, אשר ישקף את המסקנות של הבדיקה הכלכלית של עלויות הקבורה.

יש להניח כי גופי הקבורה המרכזיים והמובילים במגזר העירוני, אשר מתוקצבים תקציבים-יתר (אל מול ממצאי הבדיקה הכלכלית), יתנגדו לכוונה זו.

כתוצאה מכך, וחרף הבנה מוקדמת כי תוכן התיקון לתקנות דמי קבורה יוארך בשנה נוספת (לאחר ה-1 ביולי 2011), טרם הוארך תוקף התיקון לתקנות דמי קבורה, (היינו, לא הוארך תוקף ההסדר שעוגן בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) תשע"א-2011).

בנסיבות אלו, לא נותר מנוס למשרדנו אלא לשוב ולפנות לעו"ד רון רוגין על מנת שיחודש המאבק לשוויון בתקנות הקבורה ובינתיים - מבלי לגרוע בטיעון הסופי על פיו יש לבטל את האפליה באופן מלא ומוחלט - יוארך ההסדר שעוגן בתיקון לתקנות דמי קבורה, תוך תשלום ההפרשים החל ממועד פקיעת ההסדר החקוק (היינו, החל מה-1 ביולי 2011).

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.