סעיף 252 (ט) (1) לחוק הביטוח הלאומי קובע את עקרונות הזכאות לקבלת קצבת שאירים. על פי עקרונות אלו, נקבע כי אלמן או אלמנה שבני זוגם הלכו לעולמם זכאים לגמלה בשיעור 16% מהשכר הממוצע במשק (להלן: הגמלה המלאה) כאשר במקרים מסוימים שעור הגמלה הוא גבוה או נמוך מהגמלה המלאה .

לגבי אלמן נקבע כי זכאותו לקצבת שארים מותנית, בנוסף לתנאים המזכים אלמנה בגמלת שארים, גם במבחן הכנסה. ע"פ מבחן זה, במידה והכנסתו של אלמן גבוהה מ 57% מהשכר הממוצע במשק הוא אינו זכאי לקצבת שארים.

לגבי קיבוץ/מושב שיתופי נקבע עד שנת 1993, כי חישוב מבחן ההכנסה ייעשה על פי שעות העבודה של האלמן. במידה והאלמן עובד פחות מ 24 שעות בשבוע יראו אותו כעומד במבחן ההכנסה וכזכאי לקצבת שארים. במידה והאלמן עובד יותר מ-24שעות בשבוע הוא ייחשב כמי שאינו עומד במבחן ההכנסה ואינו זכאי לקצבת שאירים מלאה ואף לא לקצבת שאירים יחסית. התוצאה של המבחנים שלעיל היא קביעה גורפת כי חבר קיבוץ אינו זכאי לקצבת שארים.

מכל מקום קביעה שרירותית זו, עיוורת וגורפת, כי לעולם חבר קיבוץ עשיר או עני, הנמצא בקו עימות, בשולי הפריפריה או במרכז הארץ – יראה כבעל הכנסה העולה על התקרה – היא בלתי סבירה.

השינויים וההפרטות שחלים בשנים האחרונות בקיבוצים ובמושבים השיתופיים נותנים משנה תוקף לצורך בביטול תקנה 5א לתקנות.

עפ"י חוות דעת משפטית שקיבלנו מעו"ד חיים פרוכטר אנו פועלים למיצוי זכויות החברים בקיבוץ ומושב שיתופי לקבלת קצבאות השאירים.

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.