גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 013-2012

הקצאת קרקע למתקנים סולאריים - עדכון

ביום 30.1.2012 התקיימה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל במסגרתה התקבלה, בין היתר, החלטה שעניינה הקצאת קרקע למתקנים סולאריים (להלן: "ההחלטה").

ביום 30.1.2012 התקיימה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל במסגרתה התקבלה, בין היתר, החלטה שעניינה הקצאת קרקע למתקנים סולאריים (להלן: "ההחלטה").

לפני קיום הישיבה הועברה למועצת מקרקעי ישראל פנייה, בה רוכזו הערות נציגי תנועות ההתיישבות וגורמים מקצועיים ביחס להצעת החלטה. ההערות רוכזו על ידי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי ומרכז פורום מקרקעין.

עיקרי ההודעה שפורסמה על ידי דוברות ממ"י ביום 1.2.2012

"לא תותר הקמת מתקן סולארי על קרקע עליה נחתם חוזה למטרת מטעים או חוזה למטרת עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה.

הכללים

הנחייה קבועה

הוראות מעבר

השתתפות הישוב במיזם

לא תתאפשר השכרת משנה, אך ניתן להקים תאגיד שהישוב יהיה שותף בו לפחות ב 26% כך שהמיזם יהווה מקור תעסוקה עבור חברי הישוב

תותר החכרת משנה של מקרקעי הישוב ליזם

תשלום עבור הקרקע

תשלום מהוון בשיעור 91%

התשלום בגין הקרקע יהיה מהוון בשיעור של 91%

גודל המקסימאלי מתוך משבצת הישוב

תתאפשר הקצאת קרקע שלא תעלה על 250 דונם ליישוב בודד.

יותר לכל ישוב להקצות עד 250 דונם למיזם. בפרויקט משותף של מספר ישובים - עד 500 דונם לישוב המוביל, ולא יותר משני שלישים משטח המיזם (הקטן מביניהם). בחבל אילות תתאפשר הקצאה של קרקע בהיקף של עד 800 דונם

הנחת אזור

לא תינתן הנחת אזור

יזמים שהגישו בקשה מלאה למינהל ולהם תכנית מאושרת, יהיו זכאים להנחות אזור

זקיפה לתעסוקה

% 10 משטח הפרויקט יחושבו במסגרת שטחי התעסוקה המוקצים לישוב

% 10 מהמיזם או מהשטח המותר לתעסוקה, לפי הנמוך ביניהם, יחושבו כשטחי תעסוקה במסגרת השטחים שמוקצים לישוב

תנאי הסף לזכאות להוראות מעבר: יזם אשר הועדה המחוזית החליטה על הפקדת תוכניתו או החליטה על הפקדה בתנאים עד ליום 1.9.2012 - היום הקובע, והסכם עם ישוב חקלאי.

ישוב המקיים פרויקט אנרגיה יידרש להפסיק את החוזה לקרקע זמנית במידה ויש לו כזאת, בשטח כפול משטח הפרויקט. בפרויקטים ששטחם עד 125 דונם (ובעוטף עזה עד 250) - אין צורך בויתור.

לגבי פרויקטים משותפים - הישוב המוביל יידרש להשיב קרקע בהיקף דונמים זהה לגודל הפרויקט.

בתום תקופת החוזה והשימוש, השטח יושב לשימוש החקלאי ולא תותר בו פעילות לתעסוקה למעט אם הותרה/אושרה לפי החלטה 1226 (949)."

נוסח הצעת ההחלטה שהובא בישיבת מועצת מקרקעי ישראל

להלן נוסח הצעת ההחלטה כפי שהובא לישיבת מועצת מקרקעי ישראל

"בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש״ך - 1960 החליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום ... לקבוע כללים להקצאת קרקע למתקנים סולאריים בפטור ממכרז.


1. הגדרות

חוכר


מי שהינו צד לחוזה חכירה תקף למעט חוכר על פי חוזה חכירה למטרת מטעים או למטרת עיבוד חקלאי אחר שלא בתנאי נחלה.

 

ישוב חקלאי


אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין בתנאי נחלה או אגודה כאמור אשר מחזיקה במקרקעין בתנאי נחלה כבת רשות.

 

 

 

משבצת


קרקע אותה מחזיק ישוב חקלאי בחוזה חכירה לדורות או בהסכם שכירות (משבצת) אשר מתחדש מעת לעת, למעט שטחים עודפים לגביהם האגודה לא זכאית לחתום על חוזה חכירה לדורות.

 


פרויקט


מתקן לייצור חשמל, הממיר לרשת החשמל אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית כגון: טרמו סולארי, pv , cpv.



רישיון


רישיון שניתך על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל להקמת מתקן לייצור חשמל לרשת החשמל, הממיר אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית.



27.12.2011


היום הקובע


פרויקט משותף פרויקט המוקם על ידי מספר ישובים על שטח משבצת של אחד

מהישובים (להלן: ״הישוב המוביל״).

ישוב בתת אכלוס ישוב חקלאי מתוכנן שעלה לקרקע לפני 1985, ובאגודה החקלאית שלו פחות מארבעים משפחות או פחות משישים חברים, הקטן מביניהם.

2. כללי

2.1 בין המינהל לבין חוכר/ישוב חקלאי ייחתם חוזה חכירה למטרת הקמת מתקן סולארי. לא תותר הקמת מתקן סולארי על מקרקעין אשר לגביהם נחתם חוזה למטרת מטעים או חוזה למטרת כל עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה.

2.2 תקופת החכירה תהיה חופפת לתקופת הרישיון.

2.3 בגין ההקצאה ישולמו למינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע.

2.4 ההקצאה תבוצע עפ״י שומה אשר תיערך ע״י שמאי המינהל/השמאי הממשלתי או מי מטעמם. השומה תביא בחשבון את עלויות הפיתוח, ככל שהן דרושות לפרויקט, כפי שיאושרו ע״י המינהל.

2.5 על תשלומים בהתאם להחלטה זו לא יחולו הנחות אזור לרבות הנחות המוקנות לישובי קו עימות בהתאם להחלטות מועצה 1215 ו -1228.

2.6 החוכר/הישוב החקלאי לא יהיה רשאי לשנות יעוד קרקע הפרויקט ו/או לנצלה בייעוד אחר.

2.7 בתום תקופה החכירה יבוטל חוזה החכירה שייחתם והשטח יוחזר לשימושו הקודם.

2.8 הוצבו מתקנים לאנרגיה חלופית על גגות של מבנים קיימים שנבנו כדין, והצבת המתקנים קיבלה את אישור המינהל, לא יגבה המינהל עבור מתקנים אלה.

3. מתקו סולארי דו תכליתי

הכללים המפורטים בסעיף 2 לעיל יחולו על פרויקט סולארי המוקם כשימוש נוסף למטרת החכירה על פי חוזה החכירה/הסכם המשבצת התקף (להלן: ״מתקן דו תכליתי״), בשינויים הבאים:

3.1 שולמו דמי חכירה מהוונים מלאים בגין מטרת החכירה הקבועה בחוזה החכירה התקף, שיעור התשלום עבור הפרויקט הסולארי יעמוד על % 31 משווי קרקע למתקן סולארי. על תשלום זה לא יחולו הנחות אזור.

3.2 לא שולמו דמי חכירה מהוונים בעד השימוש במוחכר על פי חוזה החכירה התקף או שולמו דמי חכירה סמליים בלבד התשלום יהיה בשיעור מלא ללא הנחת אזור, בהתאם לשומה פרטנית.

3.3 במקרים בהם תקופת החכירה על פי החוזה התקף פחותה מהתקופה שנקבעה ברישיון, תותאם(תוארך) תקופת החכירה בהתאמה לתקופת הרישיון.

4. הקצאת קרקע למטרת הקמת מתקנים סולאריים – בתחום משבצת של ישוב חקלאי

בהקצאת קרקע למטרת הקמת מתקנים סולאריים בתחום משבצת של ישוב חקלאי יחולו, בנוסף לתנאי הקבועים בסעיף 2 לעיל, התנאים שלהלן:

4.1 הקצאת הקרקע למטרת הקמת פרויקט במשבצת ישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של הישוב והתחייבות הישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים במשבצת ותשלום חובות האגודה, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת ביצוע פעולות אלה.

4.2 שטח מירבי לפרויקט אשר יותר במשבצת ישוב בודד יהיה עד 250 דונם בלבד. מתקנים לאנרגיה סולארית על גגות, לא יכללו במניין זה.

4.3 בישובים בתת אכלוס שטח הפרויקט יהיה בהתאמה לאחוז האכלוס מהתקן (האחוז יחושב מתוך שטח מקסימלי של 250 דונם).

4.4 עסקה להקצאת קרקע להקמת מתקן סולארי תאושר עפ״י הכללים הקבועים בהחלטת מועצה 1226 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה זו.

4.5 במניין השטחים הקבוע בהחלטה 1226 יובא בחשבון 10% משטח הפרויקט בלבד.

4.6 לא תותר השכרת משנה.

4.7 מיצה הישוב את מכסת שטחי התעסוקה עפ״י החלטת מועצה 1226 או אם כתוצאה מהקמת מיזמים אלו עשוי הישוב לעבור את המכסה המותרת, מוסמכת ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה מהשטח המותר.

4.8 למעט בישובים המצויים בעוטף עזה ובקו עימות (כל עוד מוגדרים ככאלה), אישור פרויקט בשטח הגדול מ -125 דונם, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי הישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול (2:1) מהשטח המיועד לפרויקט הסולארי(החל מהדונם הראשון לפרויקט) והישוב לא יהיה זכאי לפיצוי עקב הצמצום.

5. הוראות מעבר להקצאת קרקע למתקנים סולאריים בתחום משבצת חקלאית

5.1 ישוב חקלאי אשר עד למועד הקובע חתם על הסכם עם יזם להקמת פרויקט בשטח המשבצת והוועדה המחוזית החליטה על הפקדה בתנאים של תוכנית למטרת מתקן הנדסי המאפשר הקמת מתקן סולארי או התקבלה החלטה של הועדה לתשתיות לאומיות להעביר תוכנית כאמור להערות הוועדות המחוזיות עד מועד זה, יחולו עליו הכללים הבאים:

5.1.1 ההקצאה תבוצע עפ״י שומה למתקן סולארי שתוכן ע״י השמאי הממשלתי הראשי, שמאי המינהל או מי מטעמם.

5.1.2 בגין ההקצאה ישולמו למינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%. על תשלום זה לא יחולו הנחות אזור.

5.1.3 שטח הפרויקט בישוב בודד לא יעלה על 250 דונם. בישובי חבל אילות, פרויקט בישוב בודד לא יעלה על - 800 דונם בכפוף לבחינת גודל תקן נחלה בישובים אלה.

5.1.4 אישור פרויקט בהיקף שטח הגדול מ - 125 דונם, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי הישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול(2:1) מהשטח המיועד לפרויקט הסולארי (החל מהדונם הראשון לפרויקט).בישובים המצויים בעוטף עזה, דרישה זו תחול רק כאשר מדובר בפרויקט בשטח העולה על 250 דמם.

5.1.5 על אף האמור בסעיף 5.1.3 לעיל, בפרויקט משותף כהגדרתו בסעיף 1 לעיל, יחולו הכללים שלהלן:

5.1.5.1 מגבלת השטח לישוב המוביל תעמוד על 500 דונם ולא יותר מ-50% משטח הפרויקט כולו.

5.1.5.2 בפרויקטים תרמו סולאריים ששטחם יעלה על 1,200 דונם והרשות לשירותים ציבוריים - חשמל אישרה כי היקף זה הכרחי לצורך הקמת הפרויקט, רשאית הנהלת המינהל, בכפוף להמלצת הרשויות המוסמכות לנושא זה ובתאום עם משרד החקלאות, לקבוע כללים לאשר לישוב המוביל שטח החורג מ -500 דונם, ובתנאי שלא יעלה על % 50 מהיקף שטח הפרויקט.

5.1.6 נחתמה עסקה בין אגודת הישוב לבין יזם, יהיה רשאי הישוב להעביר זכויותיו בדרך של חכירת משנה ליזם איתו התקשר בחוזה לצורך ההקמה וההפעלה לתקופה שלא תעלה על תקופת החכירה.

5.1.7 לעניין החלטה 1226, יובא בחשבון 10% משטח הפרויקט ולא יותר מ-10% מהשטח המותר לישוב לפי החלטה אותה החלטה.

5.1.8 על אף האמור בסעיף 5.1.2, אם במועד הקובע הייתה תוכנית תקפה להקמת מתקן סולארי והוגשה עד מועד זה בקשה מלאה למינהל לביצוע עסקה בהתאם להחלטת מועצה 1230, יהיה הישוב החקלאי זכאי לתחולת הנחת אזור בהתאם לקבוע בהחלטה 1230 . לעניין זה ״בקשה מלאה״ ־ בקשה הכוללת את כל המסמכים המהותיים הדרושים לצורך ביצוע העסקה, כפי שיקבעו על ידי המינהל, לרבות המלצת משרד התשתיות.

5.1.9 עסקה להקצאת קרקע להקמת מתקן סולארי תאושר עפ״י הכללים הקבועים בהחלטת מועצה 1226 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה אלא אם כך נקבע אחרת בהחלטה זו.

6. תוקף ותחולה

6.1 תוקף:

6.1.1 תוקפן של הוראות המעבר הקבועות בהחלטה זו החל מהמועד הקובע.

6.1.2 תוקפה של החלטה זו מיום אישורה כדין.

6.2 החלטה זו מבטלת את סעיף 2.2 בהחלטת מועצה מס׳ 1230 לענייך אנרגיה סולארית בלבד."

הערות תנועות ההתיישבות ע"י עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי

1. "ההחלטה אינה מאפשרת לחקלאי שאינו מוגדר כבעל זכות בנחלה ליהנות מיישומה. מדובר על חקלאים פרטיים המבקשים להשתלב בהחלטה. ההצעה גם מדירה אפשרות זו מהתיישבויות בודדים.

2. קביעת תשלום דמי חכירה בשיעור של 91% ממחיר הקרקע שיקבע ע"י השמאי הממשלתי אינו נכון, שכן המיזם הוא ל-20 שנה והתחשיב הנכון הוא של 62% מהמחיר המלא.

3. ההחלטה מבטלת מתן ההנחות לפי אזורים ובכך הנה מנוגדת להחלטת ממשלה (שמצורפת להצעת החלטה על מדיניות אחידה במתן הנחות), פוגעת במיזמים אלו בהתיישבות למול מיזמים אחרים, אינה נכונה מבחינת העידוד הלאומי למתן פתרונות אנרגיה. הנוסח הנוכחי פוגע באופן קיצוני באינטרס ההסתמכות של עשרות מיזמים (לעניין זה יובהר כי העתירה שהוגשה כעת כנגד הוראות המעבר מתעלמת לחלוטין ממקור הסמכות הראשוני של ההחלטה משנת 2006 ומכך שהפגיעה היא באינטרס מוקנה קיים ולא ביצירת הטבה חדשה יש מאין).

בעניין זה, הוראות ההחלטה אינן עולות בקנה אחד ואף נוגדות את החלטת מועצה 1230 (סעיף 2.1) אשר התקבלה ביום 30.5.2011 וקבעה, בין היתר, כי התשלום דמי חכירה ייגבה לפי אזורי עדיפות עם שריון והקפאה של התיקון ל-5 שנים, כלומר הדבר יצר הסתמכות לפחות ל-5 השנים הבאות. זאת ועוד, מועצת מקרקעי ישראל חורגת מסמכותה בקבלתה החלטה שהוראותיה, ביחס לביטול הנחות אזור בדמי חכירה, מנוגדות להוראות מפורשות של תיקון 39 לחוק יסודות התקציב (תשע"א-2011), לפיהן, יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה שנתיים למי שמחזיק כדין במקרקעי ישראל באזור קו עימות. מיותר לציין, כי מועצת מקרקעי ישראל כפופה להוראות חוק.

4. ביחס להוראה הקובעת כי חוכר לא יהיה רשאי לשנות את יעודה/ניצולה של הקרקע בפרויקט, יש לקחת בחשבון כי יתכן ולא תאושר כל בקשת האגודה, שכן הדבר תלוי ברגולטורים אחרים. כמו כן יש לקבוע מה קורה במצב שבו השימוש לא יהיה לכל התקופה מסיבות שלא ניתן לתכננם בשלב זה, קרי השבת תשלום.

5. ההחלטה קובעת כי עם סיום המיזם השטח יוחזר לייעודו הקודם. לעניין זה יש להוסיף כי השטח ישוב למשבצת הישוב.

6. יש להבהיר כי השומה צריכה להתייחס רק לתקופה של החוזה (בד"כ 20 שנים).

7. תנאי סף שנקבעו בהחלטה להקצאת קרקע למתקנים סולאריים כגון הסדרת חובות, הסדרת שימושים בכלל המשבצת, הנם תנאים שבמרבית המשבצות לא יאפשרו לאגודה לקדם מיזם ויש להסירם.

8. בישובים דלי אוכלוסין, השימוש במיזם כלכלי אמור לשמש מנוף כלכלי ומנוף לצמיחה דמוגראפית. אין זה מיותר לציין כי מרביתם המוחלטת של הישובים דלי האוכלוסין נמצאים בפריפריה. ישובים שהוכרזו ככאלה, מלווים בהליך מקצועי המחייבים לקלוט מתיישבים חדשים , שכן אחרת הם יפסיקו להיות ישוב מתוכנן. די בגוף אחד שפועל לשינוי מצבם ואין צורך בכמה. ראוי כי החלטה בישוב דל אוכלוסין יחייב קבלת המלצה של משרד החקלאות העוסק בצמיחה הדמוגראפית של ישובים אלו ודי בכך.

9. נקבע כי עסקה להקצאת קרקע למיזמי אנרגיה סולארית תאושר לפי החלטה 1226 "או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה". ניסוח זה יוצר אי וודאות ויש לקבוע כי ככל שנחתמה עסקה על החלטה מסוימת, היא זו הקובעת.

10. מבקשים להסיר סעיף הקובע גריעת קרקע זמנית/עודפת (כאשר גדול הפרויקט עולה על 125 דונם) ביחס של 2:1 לקרקע שתוקצה להקמת מתקנים סולאריים. לא יתכן שהדרישה מחד היא לתשלום מלא, תוך התחשבות שזה חלק ממה שמגיע לישוב בהחלטה העוסקת בתעסוקה (10%) ובנוסף גם לגרוע קרקע וגם ללא כל תמורה. מדובר בניסיון ציני של הרגולטור לפגוע בזכויות קנייניות.

11. יש לבטל את התנאי זכאות להוראות מעבר המתנה על "חתימה על הסכם עם יזם", שכן זה לא צריך להיות עניינו של רמ"י . די בקביעה כי הועדה המחוזית החליטה כי התוכנית תופקד במועד הקובע. יצוין, כי התייחסות זו התקבלה וההחלטה שונתה בהתאם.

12. בהצעת החלטה אין התייחסות לאפשרות כי תותר שותפות, שבה האגודה תהווה לא פחות מ-26% כפי שהדבר מקובל עד כה. יצוין, כי התייחסות זו התקבלה וההחלטה שונתה בהתאם.

13. בהוראות המעבר, לא ניתנה התייחסות לגבי מבנה דו תכליתי. מבנה דו תכליתי הנו מבנה המנוצל, בנוסף להיותו מתקן סולארי, לתכלית נוספת.

14. ההתייחסות למיזמים משותפים למספר ישובים מוקמה באופן שגוי בהוראות המעבר בעוד שאין חולק שכוונת המנסח הייתה להוראה חדשה המאפשרת מיזמים משותפים לא רק כחלק מהוראות המעבר. כמו כן בנוגע למיזמים משותפים לא ברור מה ייחשב כ- 26% אחזקות, האם במקרה של תאגידים משותפים למספר קיבוצים ניתן יהיה להותיר 26% אחזקות באופן יחסי לקרקע הנמסרת לתאגיד המשותף על ידי אותו קיבוץ?"

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.