בחוזר זה נעמוד על הוראות המס השונות ונפרט היבטי מס בפעילות הוועד במקומי.
סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח – 1958 קובע כי ישוב יתנהל ע"י ועד מקומי.
הועד המקומי הינו גוף עצמאי סטטוטורי בתחום המשפט הציבורי מינהלי שמוקם ופועל על פי פקודת המועצות המקומיות ומעמדו כמעמד של רשות מקומית.
עקב כך, הוראות המס המעניקות הקלות ופטורים לרשות המקומיות, חלות כולן גם על הוועד המקומי כמפורט בחוזר זה.
פקודת מס הכנסה
בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (החבק), בהגדרת רשות מקומית, נקבע כי קיימים ארבעה סוגים של גופים שונים, שלעניין הפקודה יש לראותם כרשות מקומית. אחד מן הגופים המפורטים בחבק הינו:
"רשות אחרת שנתכוננה לפי חוק כרשות מקומית והממלאת פונקציות של רשות מקומית (למשל ועד מקומי על פי סעיף 3 לפקודות המועצות המקומיות)"
מהאמור לעיל עולה כי לוועד המקומי מעמד של רשות מקומית. מעמד זה מעניק פטור והקלות מס לוועד המקומי בדיוק כפי שניתן לכל רשות מקומית אחרת.
הועד המקומי אל מול רשויות המס
סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי וועד מקומי חייב בהגשת דוח שנתי לרשויות המס.
על הוועד המקומי לפתוח תיק במשרדי מע"מ ויסווג כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). לאחר מכן יש לפנות למשרד מס הכנסה המטפל במוסדות ציבור באזור הגיאוגרפי הרלוונטי. ניתן לבדוק את משרד מס הכנסה באתר האינטרנט של רשות המיסים, בנושא "שיוך ישובים למשרד אזורי".
בנוסף, על הועד המקומי לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי.
אם הועד המקומי אינו מעסיק עובדים עליו להצהיר שאינו מעסיק עובדים ובמידה ויעסיק יפתח תיק ניכויים באזור בו מתנהל הועד המקומי.
פטור ממס הכנסה
סעיף 9 לפקודת מס הכנסה (להלן "הפקודה") קובע מהם ההכנסות הפטורות ממס.
בסעיף 9(2)(א) נקבע לעניין רשות מקומית כי תהיה פטורה ממס:
"הכנסתם של רשות מקומית... במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו, או מדיבידנד או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר בני אדם שבשליטתם העוסק בעסק... אך שר האוצר רשאי בצו, לפטור הכנסה שהושגה על ידי רשות מקומית... למשך תקופה ובתנאים שיקבע, אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור"
דהיינו, הכנסתו של ועד מקומי ככל אשר היא נובעת מפעילותו שאינה מעסק קרי גביית מיסים, אגרות, וכדומה פטורה ממס הכנסה.
בנוסף, שר האוצר השתמש בסמכותו מכוח הסעיף וקבע בצו מס הכנסה (פטור של רשויות מקומיות), התשט"ו-1955, כי תהיה פטורה ממס גם הכנסתו של וועד מקומי שהינה מעסק המופעל על ידו.
הצו קובע כי ההכנסות הבאות יהיו פטורות ממס:
הספקת מים, הספקת גז, הספקת חשמל, הובלה ציבורית, הספקת שירותים חיוניים בנוגע לשווקים, לסניטציה, לפיתוח דרכים או לפיתוח הבניה.
עוד נקבע בצו כי גם הכנסה מדיבידנד המשתלם ע"י אוצר השלטון המקומי בע"מ תהיה פטורה ממס.
פטור ממס שבח ומס רכישה מופחת
סעיף 72 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כי מכירת זכות במקרקעין על ידי רשות מקומית תהיה פטורה ממס שבח.
בנוסף, נקבע פטור לפי סעיף 60 לחוק לפיו מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה לרשות מקומית תהיה פטורה גם כן ממס שבח.
לעניין מס הרכישה, נקבע בסעיף 8(א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 כי רשות מקומית תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% בלבד (במקום 5% כחוק) לגבי מכירת זכות במקרקעין שבהם שוכנע המנהל שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.
ניכוי מס במקור
סעיף 164 לפקודה קובע את חובת הניכוי במקור:
"כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה... או של הכנסה אחרת ששר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת קבעה לכך בצו, ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס באופן ובשיעורים שנקבעו..."
מכוח סעיף זו הותקנו צווים רבים המגדירים את סוגי המשלמים החייבים בניכוי מס במקור.
הצו הכללי אשר קובע את החובה לניכוי מס במקור הינו צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977. הצו מגדיר "תשלומים בעד שירותים או נכסים":
"סכומים המשתלמים על ידי המדינה, רשות מקומית..."
ועד מקומי נכלל בהגדרת רשות מקומית בפקודת מס הכנסה, ובהתאם הועד המקומי חייב בניכוי מס במקור מתשלומים אותם הוא משלם. כלומר ועד מקומי חייב בניכוי מס במקור משירותים ונכסים, ללא תלות במבחן ההכנסה ולפיכך חייב בפתיחת תיק ניכויים ובדיווח בהתאם.
על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים) התשל"ז-1977, תקבולים אותם מקבל הועד המקומי פטורים מניכוי מס במקור.
מס שכר ומס ערך מוסף
ועד מקומי נכלל בהגדרת "מוסד ללא כוונת רווח" על פי סעיף ההגדרות לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. סעיף 4 לחוק מע"מ קובע כי:
"על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת רווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת"
דהיינו, ועד מקומי חייב בתשלום מס שכר בשיעור 7.5% על תשלומי השכר אותם הוא משלם.
בסעיף 4 לתקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ"רים) התשל"ו-1976 נקבעו הכללים בדבר סכום הרצפה לתשלום שכר המחייב בתשלום מס השכר כדלקמן:
"4(א) בכפוף לאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), מלכ"ר שסך כל השכר החדשי ששילם לעובדיו היה לפחות בסכום של 14,158 ש"ח ישלם את המס לאותו חודש.
(ב) אם מסך כל השכר ששילם מלכ"ר בחודש מסויים ביחד עם סך כל השכר ששילם באותה שנת מס לפני אותו חודש, מתקבל שכר חדשי ממוצע בסכום של 14,158 ש"ח או יותר, ישלם לאותו חודש את המס על כל השכר ששילם החל מתחילת שנת המס ועד לתום אותו חודש, בניכוי מס שכר ששילם לאותה שנת מס.
(ג) מלכ"ר ששילם לשנת מס מסוימת מס שכר והתברר שסך כל השכר ששילם לעובדיו באותה שנת מס אינו עולה על 169,897 ש"ח, יוחזר המס ששילם לאותה שנת מס, ובלבד שהגיש כדין את כל הדו"חות התקופתיים לאותה שנה; המס כאמור יוחזר תוך 60 יום מיום הגשת הדו"ח התקופתי האחרון לאותה שנה."
כלומר הוועד המקומי חייב בתשלום מס שכר על שכר המשולם לעובדיו, אלא אם סך השכר השנתי אשר משלם הוועד המקומי לעובדיו אינו עולה על סכום הרצפה הנ"ל. שכר לעניין זה הוא שכר ברוטו.
במקרה בו סך תשלומי השכר נמוכים מהסכום שצוין, יוחזר המס ששולם בתום שנת המס ולאחר הגשת הדו"חות.
ועד מקומי מוגדר כמלכ"ר. בהתאם לכך, פטורים תקבוליו ממע"מ אך מאידך אינו רשאי לקזז מע"מ מתשלומים אותם ביצע.
לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדנו בת"א