בישיבת הממשלה מיום 30.1.2011 הוחלט על שורה של פעולות להתמודדות עם משבר משק המים על מנת להבטיח המשך הספקת מים סדירה לתושבי המדינה תוך שמירה על מקורות המים.

להלן חלק מהחלטות שהתקבלו המתייחסות ליישובים חקלאיים.

- להנחות את מועצת רשות המים לקבוע כללי אסדרה למתן רישיונות למפיקי מים שיכנסו לתוקף לא יאוחר מיום 1.1.2012.

- להנחות את שר הבינוי והשיכון, מתוקף תפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, להביא לדיון במועצת מקרקעי ישראל בתוך ארבעה חודשים ממועד קבלת החלטה זו, הצעה לתיקון החלטה 1157 של המועצה באופן שיאפשר הקמת מאגרים לאיגום מי קולחין במיזם משותף למספר ישובים חקלאיים לשימוש עצמי, מבלי ששטח המאגרים ייכלל במניין שטחי התעסוקה המותרים ליישוב. זאת, במטרה לאפשר הקלה בהקמת מאגרים שישמרו להשבת קולחין לחקלאות.

- בתוך חודש ימים יוצגו צעדים נוספים להתמודדות עם מצב משק המים.

להלן עיקרי דברי ההסבר שהונחו לפני הממשלה בקבלת ההחלטה דלעיל:

"בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה בהיצע המים הטבעיים בישראל. מגמה זו נובעת הן מירידה בכמות המשקעים והן משינוי משמעותי בהתפרסות אירועי הגשם ועוצמתם.

בפועל, היצע המים הטבעיים במערכת הארצית ירד ב- 18 השנים האחרונות מממוצע של כ- 1,350 מליון מטר מעוקב (מלמ"ק) לכ-1,175 מלמ"ק בלבד.

בנוסף, בכל אחד מהחורפים, החל מחורף 2004/5, אנו חווים, בצורות חריפות אשר דרדרו את מצבו של משק המים והעצימו את משבר המים לכדי משבר חריף ומוחשי. בסוף חורף 2003/4 עמדה כמות המים במאגרי המים התפעוליים של מדינת ישראל על כ- 1.3 מיליארד מ"ק מעל ה"קווים האדומים".

שלוש השנים שבאו אחר כך היו דלות משקעים וחייבו כרייה מוגברת מהאוגר.

כתוצאה מכך נוצלה כל הכמות שהצטברה באוגר עד לאותו מועד.

חורף 2007/8 שבא בעקבותיהן היה חורף שחון באופן קיצוני (62% בלבד מממוצע השנים האחרונות) שהביא לירידה של כחצי מיליארד מ"ק נוספים בשנה אחת.

חורפים 2008/9 ו - 2009/10 הביאו לשיקום קל בלבד של האוגר (הודות לירידה חדה בצריכת המים ולתוספת התפלה ממתקן ההתפלה בחדרה ומהרחבות המתקנים הקיימים). התחזיות לחורף 2010/11 מראות חורף שחון באופן קיצוני.

בתרחיש הצפוי, כמויות הגשמים שירדו צפויות להיות דומות לכמויות שירדו בחורף 2007/8.

המשימה המיידית של ממשלת ישראל באמצעות רשות המים היא להבטיח אספקת מים סדירה למגזרים השונים תוך מניעת נזק בלתי הפיך למקורות המים השונים.

על מנת למנוע נזק כאמור יש להבטיח, ככל הניתן, שלא תהיה ירידה באף אחד ממקורות המים מתחת ל"קווים השחורים".

ה"קווים השחורים" הינם מפלסים אותם קבע השירות ההידרולוגי ברשות המים, אשר ירידה אל מתחת אליהם מביאה לפגיעה ודאית במקור המים, דהיינו, לפגיעה בלתי הפיכה במאגר המים, כולו או חלקו, או לאובדן כושר השאיבה ממנו. יש לזכור כי גם כעת, להימצאותנו תחת "הקווים האדומים" השלכות מהותיות על תפקודם של מקורות המים שלנו כמקור מים זמין בעתיד.

"הקווים האדומים" הינם מפלסים שאמורים להוות סף תחתון וירידה אל מתחת להם עלולה לגרום לנזקים למקור המים. בניהול נכון של משק המים בראייה רב שנתית ובת קיימא יש להימצא מעל קווים אלה בכל עת.

על מנת להבטיח ככל הניתן את אי ירידת משק המים מתחת לקווים השחורים כאמור, יש לבצע פעולות דחופות להגדלת היצע המים וכן במידת הצורך פעולות נוספות לריסון הביקוש למים. על כן, מחליטה הממשלה לבצע פעולות שונות הן בתחום התפלת מי הים והן בתחומים נוספים לצורך הבטחת אספקת מים סדירה לצרכני המים למרות המשבר החמור, תוך שמירה על מקורות המים."

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בת"א.