בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי צווי מניעה ועיקולים שהוטלו על נכסיה של אגודה שיתופית אינם חלים על זכויות חברי האגודה בחלקות א' בנחלות במשקם החקלאי וכי אין בעיקול הרובץ על זכויות האגודה בחלקות ב' ג' כדי להגביל את המתיישבים מלעשות כל פעולה משפטית או דיספוזיציה בזכויותיהם בנחלות, או למנוע מהאגודה מליתן להם אישור והסכמה לעשות כן. (הפ (ת"א) 1262-04 דוד יוגב ו – 25 אח' נ' מינהל מקרקעי ישראל)

נסיבות פסק הדין

חברי אגודת כפר רות – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן – "האגודה") הגישו תובענה למתן צו הצהרתי שלפיו צו מניעה ועיקול שהוטל על נכסיה אגודה לטובת נושה של האגודה (להלן: "נופי רות"), אינו חל על זכויות חברי האגודה בנחלותיהם.

בית המשפט התבקש להחריג את שטחי הנחלות מצו המניעה והעיקול שכן הצו נרשם באופן גורף על כל מקרקעי הישוב, ובהם נחלות החברים.

המחלוקת היא בעיקרה בשאלה אם לאגודה זכויות בנחלות. ואם כן, האם הצו חל על זכויות אלה.

בית המשפט קבע כי צו העיקול אינו חל על זכויות חברי האגודה בחלקות א' של נחלותיהם מהנימוקים שלהלן:

לאור חוזה המשבצת והחלטות 823 ו-949 של מועצת מקרקעי ישראל, הן לאגודה והן למתיישבים קיימות זכויות בנחלות. קיימת היררכיה בין זכויות אלה בחלקיה השונים של כל נחלה (חלקה א' המיועדת למגורים. חלקה ב' – המיועדת לעיבוד חקלאי וחלקה ג' שהיא חטיבת קרקע בלתי מחולקת שנועדה בין לעיבוד משותף של כלל חברי האגודה ובין לשטחים הציבוריים, כשלכל בעל נחלה יש חלק יחסי בה.

הזכות לקבל ממינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י) חוזה חכירה לדורות יוצרת זיקה מעין קניינית בין המתיישבים לבין חלקה א' של הנחלות.

לעניין זכות הקניין בנחלות מבחין ביהמ"ש בין חלקה א' של הנחלה (הצמודה לחלקת המגורים והתעסוקה) לבין חלקות ב' וג' שלה.

לפי ביהמ"ש "מעמדן המעין קנייני של זכויות המתיישבים בחלקות א' של הנחלות גובר על זכות הרשות של האגודה בחלקות אלה, שכן מעמדה של זכות הרשות הוא חוזי בלבד".

לגבי חלקות ב' ו-ג' של הנחלות המצב הוא הפוך: "הזכות לקבל מן המינהל חכירה לדורות יוצרת זיקה מעין קניינית בין האגודה לבין חלקות ב' ו-ג' של הנחלות, ועל כן זכויותיה של האגודה בחלקות אלה בעלות מעמד נורמטיבי עדיף מזכויותיהן החוזיות של המתיישבים"

בית המשפט ער לכך שעל פי מדיניות החלטות מועצת מקרקעי ישראל על פיהן פועל ממ"י, לא ניתן למכור ולהעביר זכויות בחלק מן הנחלה ולאור המסקנה כי למתיישבים זכויות מעין קנייניות בחלקה א' של הנחלה הרי שנופי רות אינה רשאית לפגוע בזכויותיהם של החברים בחלקות א'. לכן קובע בית המשפט כי כל עוד שלא בוצעה פרצלציה של הנחלה, יש לאפשר לבעל הנחלה לבצע דיספוזיציה בזכויותיו בנחלה על כל חלקיה. לפיכך התוצאה היא שצו המניעה דינו להתבטל באשר הוא פוגע בזכויותיהם המעין קנייניות של המתיישבים ואינו מאפשר להם לממשן.

לדעת בית המשפט "מעמדה המעין קנייני של האגודה בחלקות ב' ו-ג' של הנחלות, בצירוף עם החלטה 949 – מאפשרות לאגודה לגרוע מזכויותיהם של המתיישבים בחלקות ב' ו-ג' של הנחלות, ולעשות בהן לעצמה.

מכאן ש"זכויותיהם החוזיות של המתיישבים בחלקות ב' ו-ג' כפופות לזכותה של האגודה "לכרסם" בחלקות אלה ולעשות בהן שימוש מסחרי, הכול בכפוף להוראות הדין, החלטות המועצה ומדיניות ניהול המקרקעין של המינהל. משכך, צו העיקול – אשר אין כאמור מחלוקת כי הוא חל על זכויות האגודה בנחלות – חל גם על הזכויות הנתונות לה כאמור בנוגע לחלקות ב' ו-ג'. לעומת זאת, זכויותיהם המעין קנייניות של המתיישבים בחלקות א' אינן כפופות לזכויות האגודה או לסמכות כלשהי להפקיע חלקים מחלקות אלה – ובמצב דברים זה אין תחולה לצו העיקול על חלקות א' של הנחלות".

לפיכך נפסק כי צו המניעה מבוטל. צו העיקול חל על זכויות האגודה בלבד במקרקעי האגודה.

"מאחר שאין ולא יכול להיות חולק כי צו העיקול חל רק על זכויות האגודה בנחלות – ברור כי צו זה אינו גורע מאומה מזכויותיהם של המתיישבים בנחלות אלה. למען הסר ספק, אין בעיקול הרובץ על זכויות האגודה בחלקות ב' ו- ג' של הנחלות כדי להגביל את המתיישבים מלעשות כל פעולה משפטית או דיספוזיציה בזכויותיהם בנחלות, או למנוע מהאגודה מליתן להם אישור והסכמה לעשות כן". (הדגשה במקור – ב.מ)

בית המשפט ער לכך שנחלה מהווה יחידה משקית אחת ולכן יש בעיתיות מבחינת מינהל מקרקעי ישראל ביצירת ההבחנה הנ"ל בין חלקיה השונים של הנחלה:

"ועוד ייאמר, הגם שצו העיקול משתרע כאמור אך ורק על זכויותיה של האגודה בנחלות – אני ערה לכך שבהעדר הבחנה בין זכויות האגודה לזכויות המתיישבים במרשם הזכויות המתנהל במינהל, יתכן כי עצם רישומו של הצו למרות זאת יסב פגיעה כלשהי לערכן הכלכלי של זכויות המתיישבים בנחלות. ואולם, אופן הרישום כאמור של זכויות הצדדים בנחלות קשור בטבורו עם ההסדר המשפטי הייחודי שנוצר על ידי חוזה המשבצת, שכשלעצמו נראה כי אינו מעניק למתיישבים הגנה מניחה את הדעת לזכויותיהם בנחלות"

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.