בטיוטת הצעת "המחליטים" ביחס למדיניות הכלכלית לשנים הבאות מתגבשת הצעה בקשר ל"בחינת מדיניות המקרקעין ביחס לקרקע חקלאית".
להלן נוסח טיוטת ההצעה המתגבשת:
"להקים צוות בינמשרדי בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר ובהשתתפות: המשנה לנגיד בנק ישראל, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד החקלאות, השמאי הממשלתי הראשי והמשנה ליועמ"ש לממשלה (אזרחי).
הצוות יבחן את מדיניות המקרקעין ביחס לקרקע החקלאית במטרה להתאימה למציאות בת זמננו.
בין היתר יבחן הצוות את הנושאים הבאים:
- מדיניות הפיצוי בגין השבת קרקע חקלאית אשר שינתה את יעודה.
- זכות ייזום לחוכרי קרקע חקלאית.
- גובה דמי החכירה לקרקע ביעוד חקלאי והיקף הסובסידיה הגלומה בהם בתאום עם הצוות לייעול התמיכות במגזר החקלאי.
- היכולת לעשיית שימוש בקרקע חקלאית כבטוחה בנקאית ובחינת מנגנון לסחירות זכויות העיבוד בקרקע חקלאית.
- הקשר בין הקצאת קרקע למגורים ביישובים החקלאיים ובין הקצאת הקרקע החקלאית במסגרת משטר הנחלות.
- בחינת קביעת מכסות הקרקע לעיבוד חקלאי לאור יתרונות לגודל בענף".
בדברי ההסבר לנוסח טיוטת ההצעה נאמר כדלקמן:
"נוכח התמורות שחלו בהתיישבות החקלאית ובענפי החקלאות בעשורים האחרונים קיים צורך בעדכון מדיניות המקרקעין ביחס לקרקע חקלאית. במציאות של ימינו חלק ניכר מן התושבים המתגוררים ביישובים החקלאיים אינם עוסקים בחקלאות, תקני הנחלות ההיסטוריים אינם מספיקים עוד לפרנסת המשפחות ומתקיים "שוק שחור" להשכרת קרקע חקלאית. בנוסף מעמד החקלאי וחזקתו בקרקע החקלאית יוצרים חסרי אשראי וחיכוך רב בין המינהל לחוכרים החקלאיים.
כמו כן, נוכח שינויים שחלו בעשור האחרון במדיניות הפיצויים על השבת קרקע חקלאית, הפך היעדר היכולת לפדיון קרקע חקלאית לחסם מרכזי בפני מימוש תוכניות פיתוח. כך, ישנן כיום כ- 12 אלף יח"ד בתוכניות מאושרות על קרקע חקלאית ששינתה את ייעודה, אשר אינן משווקות בעקבות עיכובים וחסמים בהליכי פדיון הזכויות.
לאור האמור לעיל, מוצע להקים צוות שיבחן את מדיניות הקרקע החקלאית על כלל היבטיה ויתאימה למציאות בת זמננו".