במהלך טיפולנו בקיבוצים ובמושבים שיתופיים נוכחנו במצבים בהם חברי הקיבוצים מופלים לרעה לעומת אזרחי המדינה האחרים בקבלת קצבאות גמלאות, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה.
להלן סקירה של חלק מהעיוותים והפתרונות המוצעים להם:
א. מבחני הכנסה לקצבת זקנה
זכאות מבוטח לקצבת זקנה בין גיל הפרישה לגיל הזכאות מותנית בעמידה במבחן הכנסה. תקרת ההכנסה נכון לינואר 2010 היא 4,569 ₪ , 6,091 ₪ עם תלוי[1] אחד ו-561 ₪ בגין כל תלוי נוסף.
ביחס לחברי קיבוץ קבעה תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), תשל"ז-1976 את מבחן הזכאות לקצבת זקנה ושארים באופן הבא:
חבר קיבוץ או מושב שיתופי שהינו עובד כאמור בסעיף 3 לחוק (להלן - החבר) והמועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי –
1. לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע - ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) אינה עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט' לחוק[2];
2. יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע - ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט' לחוק בסכום שאינו מזכה אותו לקיצבת זיקנה מלאה ואף לא לקיצבת זיקנה יחסית.
התקנה הנ"ל גורמת לליקויים הבאים:
1. תמריץ שלילי לעבודה.
2. חוסר התחשבות במספר התלויים בחבר/ת קיבוץ.
3. שלילת הזכאות לקצבת זקנה יחסית.
מוצע לקבוע כי מבחן ההכנסה יבוצע באחת מהחלופות הבאות:
1. הכנסת חבר קיבוץ תחושב לפי הכנסתו בפועל תוך הפרדה בין הכנסה מעבודה להכנסה שלא מעבודה.
2. הכנסת חבר קיבוץ תחושב בהתאם לבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי כפול שעות העבודה החודשיות בפועל לחלק ל-186 שעות (משרה מלאה).
ב. נכות מעבודה
1. מענק מוגדל לנכה מעבודה
מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 21 שנים, והוא זכאי למענק נכות חד פעמי מעבודה, ישולם לו מענק בשיעור מוגדל, כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע. הסימוכין לאפליה זו נמצאים בסעיף 107(ב) לחוק ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.
מוצע – לבטל את החרגתו של בן קיבוץ בתקנה 41(ה)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז –1956.
2. קצבה מוגדלת לנכה מעבודה
מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 18 שנה , והוא זכאי לקצבת נכות חודשית מעבודה, תוגדל קצבתו במלאת לו 18 שנים, ותשוב ותוגדל במלאת לו 21 שנים.
במלאת לו 18 שנה תשולם לו קצבה מוגדלת כאילו הייתה הכנסתו החודשית 80% מן השכר הממוצע; במלאת לו 21 שנים תשולם לו קצבה מוגדלת כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע.
הסימוכין לאפליה זו נמצאים בסעיף 115 לחוק הביטוח הלאומי ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.
מוצע - למחוק מסעיף 115 את השורה "להוציא מבוטח לפי סעיף 3 שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו" ואת תקנה 41 (ה)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.
ג. גמלת סיעוד
בהתאם לסעיף 224(ד)(1) לחוק הביטוח הלאומי הזכאות לגמלת סיעוד מותנית בעמידה במבחן הכנסה. מבחני ההכנסה נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח - 1988.
להלן נוסח תקנה 3(ג) הקובעת את אופן חישוב ההכנסה של חבר קיבוץ "על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בחישוב ההכנסה של חבר קיבוץ תובא בחשבון ההכנסה שבמועד הגשת התביעה שימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח לפי האמור בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954, וכן הכנסות כאמור בתקנת משנה (א) שהיו לחבר הקיבוץ ולבן זוגו, שאינן רשומות במאזן הקיבוץ;לענין זה יראו כהכנסה שנרשמה במאזן הקיבוץ, הכנסה שנרשמה בדו"ח הכנסות והוצאות הקיבוץ, שנערך בהתאם להוראות תקנות האגודות השיתופיות (מאזנים, פנקסים ודו"חות), התשל"ו-1976.
כיום, במרבית הקיבוצים המתחדשים מקבלים הקשישים את הרנטות/קצבאות/פנסיות ישירות לידיהם ובנוסף תמיכה סמלית מהקיבוץ (כל קיבוץ כפי יכולתו).
למרות השינוי הנ"ל המוסד לביטוח לאומי מייחס לאותם קשישים הכנסה מהקיבוץ בגובה בסיס הקיבוץ לביטוח לאומי (בממוצע כ-4,000 ₪) אף שבפועל הם אינם עובדים ואינם מקבלים את ההכנסה הזו. במקרים רבים, תוספת ההכנסה הנ"ל מפחיתה או שוללת לחלוטין מהקשישים הסיעודיים בקיבוץ את הזכאות לגמלת סיעוד.
ד. נכות כללית
תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי (חוק לרון) עודד נכים לצאת ולעבוד . ע"פ התיקון נכה יוכל לצאת לעבוד ולהשתכר ועדיין לקבל קצבת נכות/קצבת עידוד כך שסך הכנסתו לאחר היציאה לעבודה תהיה גבוהה מקצבת הנכות שקיבל לפני היציאה לעבודה.
בתיקון לא נקבע מנגנון לטיפול בחברי קיבוץ. נכון להיום חבר קיבוץ הרוצה לעבוד מעבר ל-4 שעות ביום אינו זכאי כלל לקצבת נכות וגם לא לקצבת עידוד יציאה לעבודה.
ה. תוספת קצבת תלויים כאשר שני בני הזוג נכים
ע"פ סעיף 320(א)(2) לא תשולם תוספת קצבה לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.לאור האמור, כאשר שני בני הזוג נכים, ניתן לקבל תוספת תלויים עבור מקסימום שני ילדים רק בקצבה של אחד ההורים.
חשוב לציין כי כאשר נכה עם ילדים מתחתן עם נכה עם ילדים, שניהם יקבלו תוספת עבור ילדיהם (סה"כ תוספת מקסימאלית עבור 4 ילדים) בעוד זוג נכים שהביא ילדים לעולם במסגרת הנישואין יקבל תוספת בעד שני ילדים בלבד. (פס"ד טובה ושמעון אלול)
מוצע - לקבוע כי הסעיף לא יחול על מקבלי קצבת נכות. מאחר ולרוב יכולת הפרנסה של תא משפחתי בו אחד מבני הזוג נכה והשני עובד גבוהה בהרבה מתא משפחתי בו שני ההורים נכים.
הערה: הבעיה קיימת לכל אוכלוסיית הנכים ולא רק לנכים בקיבוצים.
ו. הבטחת הכנסה – בקיבוץ מתחדש
לגבי חברי קיבוץ נקבע במפורש בסעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה כי חבר קיבוץ אינו זכאי להבטחת/השלמת הכנסה על אף שבקיבוץ מתחדש האחריות לפרנסה מוטלת על החבר עצמו.
מוצע - לבטל את סעיף 3 לחוק בכל שהוא מתייחס לחבר בקיבוץ מתחדש כך שיתאפשר לאותם זכאים לקבל הבטחת הכנסה כשם שמקבל כל מבוטח אחר במצבם.
ז. צירוף נכויות מעבודה
סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות בהן ניתן לצרף נכות חדשה מעבודה לנכות קודמת מעבודה אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר ההשתכרות של נכה העבודה.
תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1965 – נסיבות לצירוף דרגת נכות - קובעת כי זכאות לצירוף נכויות תיבדק אם כתוצאה מכל הנכויות הכנסתו מעבודה של הנכה הצטמצמה ב -50% או יותר, ואם כתוצאה מכל הנכויות יהיה זכאי לקצבה במקום מענק, או להגדלת שיעור הנכות ל-100%.
המשמעות של צירוף נכויות מתבטאת בכמה מישורים:
1. אפשרות לעבור את סף הנכות המקנה מענק חד פעמי בלבד ולקבל קצבה חודשית.
2. יתכן והנכה יהיה זכאי לדרגת נכות מיוחדת בהתאם לתקנה 16 הקובעת כי במידה ולנכה אין כל סיכוי לחזור לעבודה ודרגת הנכות היא 65% לפחות זכאית הועדה הרפואית לקבוע לו דרגת נכות של 100%.
3. אפשרות לקבל גמלאות מיוחדות ע"פ סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי:
א. קצבה מיוחדת לכיסוי הוצאות החזקת רכב לשימוש אישי, נסיעות וטיפול אישי. מקסימום הקצבה המיוחדת בינואר 2010 – 7,570 ש"ח לחודש.
ב. מענק מיוחד לכיסוי סידורים חד-פעמיים עקב הנכות, התאמת דיור, רכישת רכב לשימוש אישי (בתנאים מיוחדים) ורכישת אבזרי עזר.
תקנה 12 הגדירה את המונח "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 98(ב) לחוק.
סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי - חישוב שכר עבודה רגיל - אינו מתייחס כלל להכנסת חבר קיבוץ ולכן אין אפשרות לבצע חישוב צמצום בהשתכרות.
עמדת הביטוח הלאומי היא כי מאחר והכנסתו של חבר קיבוץ היא הכנסה קבועה ומאחר ולא נקבעו מבחנים לעניין צמצום בהכנסתו של חבר קיבוץ בסעיף 98, חבר קיבוץ לעולם אינו זכאי לצרוף נכויות.
יש לציין שלעניין נכות כללית נקבע בתקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה) כללים ברורים לחישוב צמצום בהשתכרות של חבר קיבוץ.
מוצע - על מנת למנוע את האפליה הקיימת בביטוח נפגעי עבודה כנגד חברי קיבוץ, מומלץ לאמץ את הגדרות הצמצום כפי שהן מופיעות בתקנה 8 בשינויים המתחייבים מאופיו השונה של הצמצום בענף נפגעי עבודה.
ח. דמי אבטלה לחברי קיבוץ מתחדש העובד במשק
חברי קיבוץ העובדים במשק אינם משלמים דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה ואינם זכאים לדמי אבטלה.
מצב זה אינו תואם את המציאות בקיבוץ מתחדש בו מוטלת האחריות לפרנסה על החבר.
יש לציין שבנושא זה כבר ניתן פסק דין המחייב את המ.ל.ל לשלם דמי אבטלה (פס"ד פרגר ויניאר אסתר מאפיקים, בל 001508/07).
לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.