1. אחת הבעיות החריפות של מגמת הפרטת שירותי התשתית בישראל (דוגמת שירותי חשמל, שירותי מים, שירותי תקשורת, שירותי תחבורה, שירותי דואר וכיוצא באלה), היא התמריץ החיובי הברור להעניק שירות עבור תושבי אזור המרכז ('מדינת תל-אביב') והתמריץ השלילי להעניק שירות לתושבי הפריפריה. מטבע הדברים, שירותי התשתית מבוססים על סבסוד צולב בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז; סבסוד צולב זה הוא פרי המציאות הכלכלית האלמנטארית, על פיה עלות אספקת שירות התשתית הבסיסי באזור צפוף אוכלוסין וקרוב למרכז, הוא נמוך בצורה משמעותית מעלות אספקת אותו השירות באזור דליל אוכלוסין, המרוחק ממרכז הארץ.

עקרון השירות האחיד והשווה

2. כל עוד שירותי התשתית היו בידיים ציבוריות (שליטת המדינה, גופים ציבוריים או חברת העובדים), הגוף האחראי על נותן השירות (בדרך כלל, חברת ממשלתית או רשות סטטוטורית) יישם - כעניין שהוא מובן מאליו - את עקרון השירות האחיד והשווה (ה'שירות האוניברסאלי') בכל רחבי המדינה. חלק מהותי ממהלך ההפרטה של שירותי התשתית בישראל אמור להתבסס על תקינה (רגולציה) אשר תבטיח את המשך יישום עקרון זה, היינו: עקרון השירות האוניברסאלי. בפועל, הלכה - ואין מורין כן.

בחינה שיטתית של שירותי התשתית בישראל מלמדת על פער הולך וגדל - לכל אורך הקו - בין רמת השירות הטיפוסית המוענקת לתושבי אזור המרכז לבין תושבי הפריפריה; פער זה מתעצם בייחוד בפריפריה המרוחקת, היינו - ישובי קו העימות בצפון ובדרום. אזורי ספר אלו מתאפיינים בצפיפות נמוכה של אוכלוסיה, וממילא בחוסר כדאיות כלכלית להגיע לכל תושב קצה בכל נקודת ישוב מרוחקת. כל חברה פרטית למתן שירותי תשתית, המונעת משיקולי רווח והפסד, תעדיף בנין מגורים אחד ומרוכז באחת מערי מרכז הארץ על פני ישוב מרוחק ומבודד.

3. הכישלון המתמשך של רשויות הפיקוח והמדינה במימוש עקרון השירות האוניברסאלי נעוץ בשורה ארוכה של פגמים: החל מחוסר מודעות או אדישות ברשות הפיקוח הרלבנטית לעקרון זה, עבור באוזלת יד, מדיניות 'יד רכה' וחוסר יעילות משוועת באכיפת עקרון השירות השווה והאחיד בכל רחבי הארץ (ה'שירות האוניברסאלי') וכלה ביחסי קרבה ו'הבנה' של רשות המדינה והפיקוח דווקא לצרכי הגוף המפוקח, פרי קשר שוטף ורב-שנים (וזאת תחת דאגה לתושבים עליהם מיועדת להגן רשות המדינה ורשות הפיקוח).

מדיניות חברת חשמל ביחס לחברי קיבוצים

4. ביטוי קלאסי לרעה חולה זו ניתן למצוא בסירוב העיקש והמתמשך של חברת החשמל לישראל בע"מ, (להלן – "חברת החשמל"), לחבר את בתי החברים ותושבי קבע אחרים בקיבוצים לרשת החשמל ככל אזרח בישראל.

יש לציין כי בעבר נטתה חברת החשמל להיענות לבקשות של ישובים שיתופיים (דוגמת מושבים שיתופיים) לחיבור ישיר של בתי החברים אל רשת החשמל; היא אף נענתה בעבר לבקשת אחד הקיבוצים לעשות זאת בתור מקרה ניסיוני (pilot) - ומאז חדלה.

5. לא עזרו בעניין זה סיכומים בין שר התשתיות הלאומיות (מר ב' ('פואד') בן אליעזר), לבין מזכיר התנועה הקיבוצית, אשר עיגנו במפורש מהלך של חיבור מספר מצומצם של בתי מגורים בקיבוצים לרשת החשמל ככל אזרח אחר בישראל. יוער, כי חברת החשמל מצידה דווקא ביקשה ליישם סיכום זה ועתרה להכרה ברכיב העלות הנוספת הכרוכה בחיבור זה אל רשות הפיקוח: הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן – "הרשות"). הרשות הבהירה כי אין כל משמעות לסיכום עם השר (ממש כך!), ו"בשלב זה" אין כל הכרה בעלות זו. כתוצאה מכך, טורפד הסיכום עם שר התשתיות הלאומיות והוא רוקן מכל תוכן.

6. מעניין לציין כי חברת החשמל מחברת, דרך שגרה, את תושבי ההרחבה (בדרך כלל ההרחבה הקהילתית) בקיבוצים במישרין לרשת החשמל; והוא הדין באשר לחיבור ישיר של אלפי מבנים שנבנו שלא כדין במגזר הערבי-פלסטיני (נגב וגליל).

7. למרבה הצער, דווקא שעה שהדברים באים לידי ישובי ההתיישבות העובדת השיתופית - מגלה חברת החשמל נחישות בסירובה לחבר את חברי ותושבי הקבע של הקיבוץ לרשת החשמל תמורת התעריף הקבוע בדין. חברת החשמל ציינה (בכתב) כי הדבר כרוך מבחינתה בהפסד (כתוצאה מהצורך להחליף את רשת החשמל (בדרך כלל: המיושנת והרעועה) הפנים קיבוצית), ולכן היא מסרבת לעשות כן, וזאת עד אשר הרשות תאשר את העלות הנוספת הכרוכה בחיבור הישיר של בתי המגורים בקיבוצים.

בפשטות, חברת החשמל מחזיקה את בתי החברים בקיבוצים - אלפי בתי אב - כ'בני ערובה' עד אשר תתרצה הרשות ותאשר את הרכיב הנוסף; ובינתיים - עולם כמנהגו נוהג. רוב תושבי המדינה נהנים מחשמל איכותי, בטוח ואמין וחברי הקיבוצים (כמו גם תושבי קבע, שאינם בהרחבה הקהילתית), מוצאים אל מחוץ לתחום.

דרישת קיבוץ מצובה לחבר את בתי החברים בתעריף הקבוע

8. בלית ברירה, פנה קיבוץ מצובה ועימו חברי הקיבוץ ורוב תושבי הקבע בקיבוץ (פרט לתושבי ההרחבה הנהנים מחיבור ישיר ותקני לרשת החשמל) - באמצעות עו"ד רון רוגין - לבית המשפט המחוזי בחיפה כדי לאכוף על חברת החשמל את חובת החיבור הישיר לבתי המגורים בקיבוץ בתעריף הקבוע בדין.

חברת החשמל (באמצעות משרד עו"ד ש' הורוביץ ושות') העלתה שלל טענות - מן הגורן ומן היקב - כדי לדחות את התביעה; בין היתר, הועלו טענות על פיהן אין לחברת החשמל תוואי מדויק ומאושר מבחינה תכנונית לצורך העברת קווי החשמל בתוך הקיבוץ; אין אישורי אכלוס ('טופס 4') לחלק מבתי קיבוץ מצובה (חלק מהבתים מאוכלסים זה עשרות שנים); אין תכנית מתאר מעודכנת המצביעה על המספר הכולל של צרכני החשמל וכיוצא באלה תירוצים מתירוצים שונים כדי לדחות ולסבך תביעה זו של אחד מישובי קו העימות בצפון.

בשולי הדברים הוסיפה חברת החשמל כי אין לה מקור תקציבי מוגדר לביצוע חיבור זה, הכרוך - מבחינתה - בהפסד כספי של ממש.

דרישת חברת חשמל לדחיית תביעת הקיבוץ על הסף

9. במהלך בירור התובענה עצמה, טענה חברת החשמל כי לאור צאת נוהל 'מתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי חשמל היסטוריים' על ידי הרשות בחודש אוגוסט 2009, יש לדחות את תביעת הקיבוץ על הסף.

עמדת הקיבוץ היתה כי מתווה זה הוא מסגרת כללית שהוצאה על ידי הרשות והוא חסר כל תוכן קונקרטי באשר לקיבוצים החפצים בחיבור ישיר של בתי החברים; המתווה כולל קביעת כוונה כללית לשקול בעתיד את החיוב של חברי קיבוצים ובמושבים שיתופיים ותושבי קבע בקיבוצים ובמושבים שיתופיים בתשלום כספי מוגדל (בניגוד ליתר תושבי המדינה) עבור החיבור לחשמל.

10. קיבוץ מצובה התנגד, כאמור, לעמדת חברת החשמל. עמדת הקיבוץ הייתה כי מן הראוי לברר את התובענה עד תומה; ישנה חשיבות רבה בפתרון מיידי של סכסוך זה, בין היתר, לאור היבטי הבטיחות הבעייתיים ברשת החשמל בקיבוץ ולאור זכות היסוד של כל אזרח בישראל - אפילו הוא "חטא" בחטא המגורים בישוב קיבוצי אל מול הלבנון ו'מדינת חיזבאללה' - לשירות שוויוני ואיכותי של חשמל.

החלטת בית המשפט בחיפה למתן שירות שוויוני לחברי קיבוצים

11. בית המשפט המחוזי בחיפה יישם - למיטב ידיעתנו: לראשונה - את העיקרון הקבוע בחוק משק החשמל תשנ"ו-1996 בדבר חובת מתן השירות לכלל הציבור, באופן שוויוני וללא אפליה. החלטת הרשות (המתווה) - כך קבע כבוד השופט א' קיסרי - אינה יכולה לאיין עקרון זה.

בית המשפט הוסיף כי תוכן המתווה (החלטת הרשות מחודש אוגוסט 2009) הוא כללי והוא מדבר בלשון עתיד; לפיכך, ההליך המשפטי (מהלך החקירה הנגדית של עדי חברת החשמל בידי ב"כ הקיבוץ וחברי הקיבוץ, עו"ד רוגין) יימשך כסדרו.

חשיבות המאבק על עקרון השוויון האוניברסאלי

12. דעתנו היא, כי ישנה חשיבות רבה לאיתור שיטתי של כל סוגי האפליה לרעה במתן שירותי תשתית לתושבי הפריפריה הרחוקה; אין לעבור לסדר היום נוכח אפליה זו והתפוררות עקרון השירות האוניברסאלי. התפוררות זו פוגעת באופן מיוחד וקשה בהתיישבות על כל גווניה - ההתיישבות פרוסה בפריפריה והיא נמנית, כרגיל, על חטיבת אוכלוסיה חסרת השפעה תקשורתית, ציבורית ופוליטית של ממש.

יש להציב את נושא השוויון באספקת מלוא שירותי התשתית בראש סדר העדיפויות של כל שליחי ההתיישבות; במקביל, יש להילחם כנגד התפוררות עקרון השירות האוניברסאלי במתן שירותי תשתית, ללא לאות, ובכלל זה העלאת הסוגיה לשיח הציבורי, שימוש בכלים פרלמנטרים (חקיקה; שאילתות), באמצעות מערכת אכיפת החוק: בתי המשפט ובאמצעות רשויות הפיקוח על שירותי התשתית.