ביהמ"ש העליון קבע לאחרונה בפסיקה עקרונית כי ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר הן רכושו, וכי המעוניין לעיין בהם יצטרך לבקש את אישורו לכך (ע"א 8548/06).

באותו עניין הונחה בפני ביהמ"ש השאלה האם זכאי דירקטור בחברה לעיין בניירות עבודה אשר שימשו את רואה החשבון המבקר של החברה לביצוע עבודת הביקורת ותיעודה.

לשכת רואי החשבון, שהצטרפה להליך זה כידידת ביהמ"ש, הביעה עמדתה העקרונית כי ניירות העבודה הם רכושו של רואה החשבון המבקר בלבד וכי זכות העיון בהם נתונה לשיקול דעתו הבלעדי.

זכותו של דירקטור לקבל מידע אודות החברה קבועה בסעיף 265 לחוק החברות. על פי סעיף זה לדירקטור יש זכות לעיין במסמך שהוא מ"מסמכי החברה" ובלבד שהעיון במסמך "דרוש למילוי חובותיו כדירקטור".

בית המשפט בחן את תקנות רואי החשבון ואת ההוראות המקצועיות שפרסמה לשכת רואי החשבון בנוגע לניירות העבודה. ביהמ"ש לא מצא סתירה בין התקנות המחייבות את רואה החשבון לשמור את המסמכים - המהווים את ראיות הביקורת ותיעוד עבודת הביקורת - המצויים בבעלותו, לבין תדריך הלשכה שקובע כי ללקוח אין זכות לקבל מסמכים אלה ורואה החשבון אף צריך להימנע ממסירת אותם מסמכים ללקוח.

ביהמ"ש הבחין בין קטגוריות שונות של מסמכים המצויים ברשותו של רואה החשבון המבקר והנוגעים לעבודת הביקורת וקבע כי בעניין הנדון המסמכים, בהם ביקש הדירקטור לעיין, אינם מ"מסמכי החברה", אלא הם ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר השייכים לו וכי העיון בהם אינו דרוש למילוי חובותיו של הדירקטור.

האחריות לנכונות הדוחות הכספיים ולשלמותם מונחת על כתפי ההנהלה והדירקטוריון. האחריות שמוטלת על רואה החשבון המבקר היא ביחס לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים. מטרתה של הביקורת היא לאפשר למבקר לחוות דעתו אם הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות בהתאם לכללים חשבונאים מקובלים את מצבו הכספי ותוצאותיו הכספיות של המבוקר.

אחריות זו של רואה החשבון המבקר הינה משמעותית וכבדת משקל. אולם יש להדגיש כי רואה החשבון המבקר אינו אחראי על העריכה והאישור של הדוחות הכספיים אלא לחוות דעתו על דוחות אלה.

מכאן, הגיע ביהמ"ש למסקנה ברורה כי "ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר לא נועדו כלל לשמש את החברה או מי מטעמה לצורך עריכת הדוחות הכספיים או לצורך אישורם. מטרתם של ניירות העבודה היא לסייע לרואה החשבון המבקר בביצוע עבודת הביקורת ותיעודה. מסמכים אלה אינם בגדר "פירות עבודתו" של רואה החשבון המבקר, אלא אמצעי ביניים וכלי תיעוד לביקורת שנעשתה לצורך הפקת "פרי העבודה" – חוות הדעת על הדוחות הכספיים."

בהמשך דבריו הוסיף ביהמ"ש: "אין להרחיב, באופן מלאכותי, את המונח "מסמכי החברה" כך שישתרע גם על ניירות עבודה של רואה חשבון מבקר – הן לאור לשון ההסדר הקבוע בחוק והן לאור התכליות העומדות בבסיסו."

בפסק דין זה חידד וחיזק ביהמ"ש את עצמאותו של המבקר וכן את מעמדה של הביקורת.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.