בהחלטתה מס' 1855, מיוני 2007, החליטה ממשלת ישראל לעודד באמצעות מתן מענקים מתקציב המדינה, השקעות הון בענף ביצי המאכל, בהוצאת לולים ממרכזי היישובים ובפעולות נוספות אחרות, לשם התייעלות במשק הייצור והשיווק, תוך הפנמת יתרונות לגודל, שמירה על איכות הסביבה, ושיפור התנאים התברואתיים, הווטרינרים ותנאי אחסון הביצים בלולים.

כן נקבע, בהחלטה זו, להטיל על המנהלת הכללית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומנהל רשות המסים לקבוע שיעור מס מקסימאלי בהעברת מכסות ביצי מאכל.

מס הכנסה

המענק אינו מהווה הכנסה פירותית בידי מקבלו אלא מענק הוני לצרכי השקעה. לפיכך מקבלו לא יחויב במס הכנסה מכוח סעיף 3(ב)(4) לפקודת מס הכנסה, הקובע כי מענק שנתנה המדינה לאגודה שיתופית חקלאית או לחבר באגודה כזו – לא יחשב כהכנסה אחרת לעניין סעיף 3 לפקודת מס הכנסה. אולם יחד עם זאת, אם היה לאגודה או לחבר הפסד, הרי שסכום ההפסד יוקטן בסכום המענק שנתקבל.

במידה והמענק מתקבל במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א -1980, הרי שסעיף 25 לחוק זה קובע כי המענק יהיה פטור ממס הכנסה ויחולו עליו הוראות סעיף 21(ב) לפקודת מס הכנסה הקובעות כי יופחת מעלות רכישת נכס בר פחת.

מע"מ

סעיף 12 לחוק מע"מ קובע כי תרומה, תמיכה או סיוע אחר שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו. כלומר – המענק יחויב במע"מ.

יחד עם זאת, במידה והמענק מתקבל במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, הרי שבהתאם לתקנה 3(א)(1)(ב) לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו-1976, לא ייחשב המענק כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק.

פיצויים בגין נזקי מלחמה

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים קובעות את הפיצוי שיגיע בשל נזק עקיף. בנוסף, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, והתקנות שהוצאו מכוחו, קובעים פיצוי בגין נזק פיזי שנגרם לנכסים עקב פעולות מלחמה – דהיינו, נזק ישיר.

מס הכנסה

נזק ישיר

מטילות ענף הלול הינן אמצעי ייצור וחיסולן מהווה אובדן מקור הכנסה. לפיכך, ככל שניתן לייחס את הפיצוי המשולם בגין נזקי המלחמה לשלוחות ההטלה יש לדווח עליו כהכנסה הונית החייבת במס רווח הון.

הוראת סעיף 96 לפקודת מס הכנסה מאפשרת קיזוז רווח הון ממכירת נכס בר פחת מעלות רכישתו של נכס בר פחת אחר. לדעתנו – מטילות לרבייה הנן נכס בר פחת מאחר ועלותם הנורמטיבית פוחתת לאורך תקופת הייצור.

נציין כי פיצויים שהם מענקים הוניים הניתנים כתמיכה כללית להמשך קיום העסק ללא קשר לנכס מסוים שניזוק או נזק מהפסד הכנסות מסוים יהיו פטורים ממס על פי סעיף 3(ב)(4) לפקודת מס הכנסה.

נזק עקיף

הפסדים או מניעת רווחים כתוצאה ממלחמה. נזק זה והפיצוי בגינו מיוחס מעצם טבעו לבעלי עסקים ולעצמאיים, בין אם הם מעסיקים ובין אם לאו.

כאמור דין הפיצוי לצורך המס כדין הנזק המפוצה.

סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה קובע: " סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו..."

תקנה 4 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים )(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג – 1973, קובעת: "מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל..."

לאור האמור, וכפי שהנחתה רשות המיסים, הפיצויים שישולמו בגין הנזקים העקיפים, יהוו הכנסה החייבת במס על פי פקודת מס הכנסה ויש לדווח עליהם בדו"ח השנתי במועד קבלתם.

מסכום הפיצוי ינוכה מס במקור בשיעור של 20%, אלא אם לניזוק אישור מפקיד שומה על פטור מניכוי במקור או ניכוי מס במקור בשיעור מופחת.

מע"מ

תקנה 3(א)(1)(ח) לתקנות מס ערך מוסף קובעת כי :

"פיצויים בעד נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961" לא ייחשבו כחייבים במע"מ."

יחד עם זאת על פי נוהלי מע"מ "עוסק שניכה מס תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו – נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות".

דמי השבתת לול

מידי פעם, עקב היצע גדול בענף הלול, קובעת מועצת הלול כי מגדל אשר ישבית את הלול יקבל פיצויים בגין ההשבתה הן בענף הפטם והן בענף ההטלה.

השאלה העולה היא מה דינם של הפיצויים הניתנים בגין הפסקת הייצור לאותם מגדלים אשר בחרו להחיל את ההסדר על הלולים שברשותם.

במקרה של השבתת הלול, לתקופה של עד שנה, הן בענף ההטלה והן בענף הפטם, ניתן לקבוע כי הפיצויים שמקבל בעל הלול הינם פיצויים בעלי אופי פירותי החייבים במס לפי סעיף 2(1) לפקודה וייחשבו כהכנסה מיגיעה אישית לעניין פקודת מס הכנסה.

הפגיעה מההשבתה אינה מקור ההכנסה אלא ההכנסה עצמה ולפיכך הפיצוי הינו בגין הפסד ההכנסה ולא בגין מקור ההכנסה.

עמדת מס הכנסה בעניין זה היא כי פיצויים בגין השבתה לתקופה של עד שנה אחת יחשבו כהכנסה פירותית ואילו השבתה של מעבר לשנה יהיו בגדר הכנסה הונית.

לחילופין ניתן לטעון כי דמי השבתת הלול, שניתנו כחלופה להכנסות של בעל הלול מגידול העופות נועדה לשמור על הערך המוגן של בעל הלול ולשמור על זכותו להחזיק בנכס גם לאחר תקופת ההשבתה. כלומר, מבחינה כלכלית מהותית ניתן לראות בהפסקת הייצור מעין השכרת הנכס ולראות את בעל הלול כמי שהשכיר את הלול למועצת הלול וזו בחרה שלא לגדל את העופות בתקופת ההשכרה.

לפיכך, אם הלול שימש את המגדל להפקת הכנסה במשך 10 שנים לפני מועד ההשכרה תיחשב ההכנסה מהשכרת הלול (גם מעבר לתקופה של שנה) כהכנסה מיגיעה אישית כהגדרתה בפקודה ומטבע הדברים תחויב לפי סעיף 2(1) דהיינו הכנסה מעסק.

פיצויים בגין השמדת עופות נגועים

על פי סעיף 7 לפקודת מחלות בעלי החיים יושמדו בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלות המפורטות בתוספת השניה לחוק כגון: שפעת העופות, ניוקסל וכו'.

בגין השמדת בעלי החיים, זכאים המגדלים לפיצויים כאמור בסעיף 16 לפקודת מחלות בעלי החיים ותקנותיה.

מס הכנסה

דין המיסוי שיחול על פיצויי השמדת המטילות, יהיה כדין המיסוי שחל על הפיצויים בגין נזקי מלחמה, כפי שפרטנו לעיל.

מע"מ

בהתאם לפסיקה ולהוראות מע"מ, פיצויים שהתקבלו בידי מגדלי העופות עקב השמדת העופות החולים הינם בגין נזק ולפיכך אינם חייבים במע"מ.

יחד עם זאת על פי הוראות מע"מ "עוסק שניכה מס תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו – נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות".

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח עו"ד חן שחרור ו/או לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.