בפסק דין שניתן לאחרונה, בבימ"ש השלום חיפה קיבל ביהמ"ש את טענת התובעים וחייב את מינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י") להשיב כספים שנגבו ביתר בגין תשלומי דמי חכירה מהוונים עבור מגרש מבונה. התובעים יוצגו ע"י משרד עורכי דין אטיאס פרוכטר. (ת.א 1729/06, יוחאי ויעל פינברג נגד ממ"י).

העובדות ונושאי המחלוקת

התובעים רכשו זכויות במגרש מבונה במושב כפר יהושע. בתאריך 24/11/02 קיבל המינהל את המלצת האגודה לצורך רכישת זכויות חכירה במגרש ע"י התובעים. ביום 20/5/03 שלח המינהל לתובעים מפרט כספי ביחס לדמי החכירה לפי שעור דמי חכירה מהוונים של 51% במקום 36% לטענת התובעים.

בית המשפט דן בסוגיות המחלוקת הבאות:

מהו שעור דמי חכירה מהוונים עבור זכויות בנייה שרכשו התובעים מהמינהל במגרש מבונה.

מהי ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל החלה על העסקה.

האם הוראות אגף חקלאי מס' 101 "החכרת מגרשים למטרות מגורים בישובים חקלאיים" הינן הוראות בהן שינה המינהל עמדתו רטרואקטיבית כלפי התובעים והאם רשאי הוא לעשות כן.

טענות התובעים

לטענת התובעים אשר יוצגו ע"י עו"ד יהודה וישניצקי ממשרד עו"ד אטיאס פרוכטר, במועד בו קיבל המינהל את המלצת האגודה עמד שעור דמי החכירה המהוונים בכפר יהושע על 36%, על כלל המגרשים לרבות אלו המבונים, בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 737, ומכח הוראות המעבר שנקבעו מאוחר יותר בהחלטת המועצה מס' 972.

עוד טענו התובעים כי החלטת המועצה מס' 914 שהאריכה את המועדים להסדרים מיוחדים לעניין החכרת מגרשים מבונים לתושבים ותיקים, קבעה שהמינהל ימשיך להחכיר מגרשים מבונים בתנאים שיהיו נהוגים באותה עת לגבי מגרשים לא מבונים, עד 25/11/03.

בנוסף טענו התובעים שהוראת אגף חקלאי מס' 101 שפירסם המינהל בתאריך 25/4/04 מכח הוראות המעבר, ביטל באופן רטרואקטיבי את תחולתו של הוראת אגף חקלאי מס' 66 מיום 4/2/03.

טענות ממ"י

המינהל טען בכתב ההגנה שההחלטה הקובעת לגבי העסקה של התובעים הינה החלטת המועצה מס' 438 שהוארכה ע"י החלטה מס' 914.

עוד טען המינהל כי במועד ההפניה למינהל שעור דמי החכירה עמד על 51% מכח החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 924 – הארכת מועדים להקצאות בגליל ובצפון.

לחילופין טען המינהל שמגרשים מבונים לא נכללו בהחלטה 737 ובהוראות המעבר לפי החלטה 972. לטענת המינהל הוראות המעבר מתייחסות רק למגרשים פנויים בהרחבות.

פס"ד – קבלת טענות התובעים

בית המשפט הכריע לטובת התובעים מהנימוקים הבאים:

א. החלטה מס' 438 אינה ההחלטה המתאימה לענייננו, היות והחלטה זו עניינה במגרשים המוחזקים ע" תושבים שבנו את הבתים בעצמם ועל חשבונם.

במקרה של התובעים החלטה 914 מפנה אותם להחלטות ולתנאים שהיו נהוגים באותה עת, במקרה התובעים: החלטות 737, 959, 972 והוראת אגף חקלאי 66.

ב. מאחר והמינהל אישר עסקאות דומות בכפר יהושע בשעורים מופחתים, לא ראה בית המשפט צורך להתערב האם חלות הוראות המעבר על מגרשים מבונים או לא.

ג. המינהל נהג כל השנים במגרשים מבונים עפ"י החלטה מס' 737 ומאחר ואין החלטת מועצת מקרקעי ישראל אחרת מפורשת שחלה על מגרשים מבונים, אין הצדקה בעריכת הבחנה בין מגרש מבונה למגרש לא מבונה.

פסיקת בית המשפט מחזקת את טענתנו לגבי יישום מוטעה של הוראות המעבר ע"י מינהל מקרקעי ישראל, בקשר לרכישה זכויות בנייה: במגרשים מבונים, בפיצול מגרש מנחלה, בתוספות בניה במגרשי הרחבה ובנחלות. בנושאים אלו גם ראו חוזרינו 59/07, 26/06, 14/04.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.