להלן רשימת התיקונים המוצעים לחוק הביטוח הלאומי בעקבות הצעת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2008.

1. תשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסות פאסיביות

בתקנות 14 ו 15 - לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א 1971- , נקבעו כללים לגבי עובד עצמאי או עובד שכיר, שיש להם נוסף על הכנסותיהם מעבודה כעצמאי או מעבודה כשכיר, גם הכנסות אחרות מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הכנסה פסיבית).לפי הכללים האמורים, ככלל, הכנסות שאינן מעבודה, פטורות מתשלום דמי ביטוח ובלבד שהן שוות או נמוכות מההכנסה ממשלח יד או מעבודה.

יישום ההוראות האמורות, שהותקנו עוד בראשית שנות ה-70, מביא לכך שבמקרים מסוימים תחויב כל ההכנסה הפסיבית בתשלום דמי ביטוח (אם ההכנסה האמורה עולה על ההכנסה ממשלח יד או מעבודה, ולו בשקל אחד). מאידך, יכול שיינתן פטור מלא מתשלום דמי ביטוח אם ההכנסה הפסיבית נמוכה ולו בשקל מההכנסה ממשלח יד או מעבודה. כמו כן, בהוראות האמורות אין התייחסות למצב בו למבוטח יש שילוב של מקורות הכנסה - ממשלח יד, מעבודה ומהכנסה פסיבית. לפיכך, מוצע לקבוע כי מי שיש לו הכנסה פסיבית, וכן הכנסה ממקורות נוספים - יחויב בתשלום דמי ביטוח גם בעד הכנסתו הפסיבית, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

במקביל, מוצע לתקן את סעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע בו כי הכנסה פסיבית כאמור, שאינה עולה על סכום השווה ל– 5% מהשכר הממוצע במשק, לא תובא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי.

יש לציין כי ההצעה הנ"ל אינה פוגעת בפטור מדמי ביטוח לאומי על השכרת דירת מגורים הפטורה ממס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסות מריבית המופקות מפיקדונות ותוכניות חסכון ליחידים, ודיבידנד למי שאינו בעל שליטה.

2. מועד חיוב בדמי ביטוח לאומי בחברות בית, חברות משפחתיות וחברות שקופות

סעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), מסדירים את החיוב במס החל על בעליהן של חברות מיוחדות כגון חברות בית, חברות משפחתיות וחברות "שקופות", אשר בהן מיוחסות הכנסות החברה במישרין לאחד או יותר מבעליה. לפי הוראות הפקודה, מועד החיוב במס במקרים אלה הוא שנת המס שבה הפיקה החברה את ההכנסה החייבת. ברם, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי הוראות הסעיפים האמורים אינם חלים לעניין החובה לשלם דמי ביטוח לאומי. בכך נדחה החיוב בתשלום דמי הביטוח הלאומי למועד בלתי ידוע, שבו מחלקת החברה את רווחיה בקרב חבריה. לפיכך, מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים 64 עד 64 א 1לפקודה, לעניין מועד החיוב במס, יחולו גם לגבי מועד החיוב בתשלום דמי ביטוח לאומי.

3. הקפאת גמלאות בשנת 2008

בחודש ינואר 2006 הסתיימה תקופת הקפאת הקצבאות שנקבעה בחוק ההסדרים בשנים 2002,2003. בחוק ההסדרים לשנים 2003,2004 נקבע כי החל מינואר 2006 יחושבו גמלאות הביטוח הלאומי כשיעור מ"סכום בסיסי" ולא מהשכר הממוצע, כאשר ה"סכום הבסיסי" יעודכן בכל שנה בהתאם לעלית המדד. בחודש ינואר 2006, עודכן הסכום הבסיסי ב-2.7% בלבד, בעוד השכר הממוצע עלה ב-6%. בחודש ינואר 2007, לא חל שינוי בסכום הבסיסי עקב ירידת מדד המחירים לצרכן בין נובמבר 2005 לבין נובמבר 2006 וזאת למרות גידול של כ-2% בשכר הממוצע.

למרות הפגיעה המתמשכת בגמלאות הביטוח הלאומי, מוצע בחוק ההסדרים שלא לעדכן את ה"סכום הבסיסי" בשנת 2008.

4. המשך הפחתת גמלאות בשיעור 4% גם בשנת 2008

בתאריך 31 בדצמבר 2006, הייתה אמורה להסתיים הוראת חוק תכנית החרום הכלכלית משנת 2002 בדבר הפחתה בתשלומי הקצבאות בשיעור של 4%. בהתאם לחוק ההסדרים לשנת 2007, הוארך תוקף ההוראה לחלק מהגמלאות עד סוף 2007.

בחוק ההסדרים מוצע להמשיך את ההפחתה עד 31 בדצמבר 2008. הגמלאות שיופחתו הן, דמי לידה, מענקי לידה ואשפוז, קצבאות לידה, תשלום מיוחד בעד ילוד של אישה שנפטרה, גמלה לשמירת הריון, מענק לימודים, דמי פגיעה, דמי תאונה, גמלאות למתנדבים, מענק פטירה, פשיטת רגל, אבטלה והבטחת הכנסה.

5. הקפאת עדכון תשלומים והטבות בשנת 2008

מוצע כי בשנת 2008 לא יעודכנו התשלומים וההטבות הבאים:

תגמולים והטבות ע"פ חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, תגמולים והטבות ע"פ חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י– 1950, סל הקליטה, סכומי ההטבות ע"פ חוק נפגעי גזזת, סכומי ההטבות ע"פ חוק הפיצוי לנפגעי פוליו, סכומי ההטבות ע"פ חוק הביטוח הלאומי, סכומי ההטבות ע"פ חוק הבטחת הכנסה, סכומי ההטבות ע"פ הסכם בדבר גמלת ניידות.

6. ביטול השתתפות האוצר בגרעון ענף ביטוח אבטלה

ענף ביטוח האבטלה בביטוח הלאומי נמצא בגירעון, מדי שנה . גירעון זה ממומן, על פי סעיף 33 לחוק הביטוח הלאומי, מתקציב המדינה. לכן נקבע בשנת 2000, כהוראת שעה, כי הגירעון בענף ביטוח אבטלה ימומן באמצעות העברת הסכום המתאים מענף ביטוח ילדים, המצוי מדי שנה בעודף. הוראת שעה זו הוארכה, ותוקפה פג בסוף שנת 2006.

מוצע להפוך את הוראת השעה האמורה להוראת קבע החל ביום 1 בינואר 2007 כך שניתן יהיה לממן את הגירעון בענף ביטוח אבטלה גם בתקופה האמורה, באמצעות העברת הסכום המתאים מענף ביטוח ילדים. בהתאם לכך מוצע גם לבטל את סעיף 33 האמור לחוק הביטוח הלאומי.

7. ביטול פטור מדמי ביטוח למקבלים דמי פגיעה, דמי לידה ושיקום מקצועי

סעיף351(א) ו-(ה) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה או תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי.

התכלית שעמדה בבסיס הפטור האמור התייחסה למצב שבו לזכאי לדמי לידה, דמי פגיעה או שיקום מקצועי לא היו הכנסות מעבודה או ממשלח יד, והכנסותיו לצורך מחייתו כללו רק את הגמלה המשתלמת בתקופה זו מהמוסד, גמלה אשר במהותה היא מחליפת שכר. דא עקא, שבשונה מהתכלית המקורית, כיום דמי הפגיעה ודמי הלידה עצמם מחויבים בתשלום דמי ביטוח, וזאת לאור הוראות סעיפים 53(ד) ו-97(ד) לחוק הביטוח הלאומי, ואילו דווקא הכנסות אחרות שיש למבוטח בתקופה שבה משתלמת לו אחת הגמלאות האמורות, פטורות מתשלום דמי ביטוח.

לאור האמור, מוצע לבטל את הפטור לגבי הכנסות אחרות שיש למבוטח בתקופה שבה משתלמים לו דמי פגיעה, דמי לידה או שיקום מקצועי.

8. תשלום גמלת סיעוד בכסף

מוצע לקבוע כי זכאי לגמלת סיעוד בהיקפה המרבי קרי, מי שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היום–יום בכל שעות היממה או זקוק להשגחה מתמדת, יוכל לקבל את גמלת הסיעוד בכסף, בשיעור של 80% משיעור הגמלה הניתנת כיום בעין (שירותי סיעוד). במטרה להבטיח כי הזכאי אכן ייהנה משירותי הסיעוד שהגמלה נועדה להבטיח, מוצע לקבוע כי הגמלה בכסף תשולם לו רק אם ניתנים לו שירותי סיעוד בפועל, בידי מטפל שאינו בן משפחתו, במרבית שעות היממה ובמשך שישה ימים בשבוע, או למי שבן משפחתו המתגורר עמו מקבל שירותי סיעוד כאמור.

עוד מוצע לקבוע לעניין זה, כי המוסד לביטוח לאומי יהא רשאי להפסיק את תשלום הגמלה (ולתתה בעין), אם קבע המוסד לביטוח לאומי או הוועדה המקומית המקצועית כי המטפל בזכאי אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בו או כי שירותי הסיעוד לזכאי אינם עונים על צרכיו.

9. ביטול פטור מדמי ביטוח בריאות לעקרות בית

מוצע לבטל את הפטור מדמי ביטוח בריאות לעקרות בית ולקבוע שעקרות בית ישלמו דמי ביטוח בריאות מינימאליים בגובה 86 ₪ לחודש.

10. קיזוז חוב דמי ביטוח בריאות של עקרת בית מקצבת ילדים

במשפחה שבה בת הזוג היא עקרת בית, היא אינה נחשבת כמבוטחת לעניין הזכאות לקצבת ילדים ולכן במידה ויש לה חוב דמי ביטוח בריאות לא ניתן לקזז אותו מקצבת הילדים.

כדי לאפשר קיזוז חובות של דמי ביטוח בריאות מקצבת ילדים גם במקרה שהחוב בשל דמי ביטוח בריאות הוא של עקרת בית, מוצע לתקן את הגדרת מבוטח שבסעיף 65לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי גם עקרת בית תיחשב למבוטחת לעניין קצבת ילדים.

עם זאת, אין כוונה לחייב את עקרת הבית בתשלום דמי ביטוח לאומי ועל כן, במקביל, מוצע לתקן את סעיף335 לחוק הביטוח הלאומי כך שעקרת בית תהא פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי לעניין פרק ביטוח ילדים.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.