חוק מיסוי מקרקעין קבע בתיקון מספר 50 במסגרת הוראת השעה בסעיף 48א1 הנחה זמנית למשך "התקופה הקובעת" בשיעורי המס לגבי זכות במקרקעין שרכישתה לפני יום התחילה – 7.11.2001 באופן הבא: הנחה של 20% למכירה בתקופה שבין 31.12.2002 – 7.11.2001, והנחה של 10% לתקופה שבין 31.12.03 – 1.1.03. כמו כן, נקבעו הטבות מס רכישה ברכישת מקרקעין ב"תקופה הקובעת" (שיעור של 4.5% ו – 4.75% בהתאמה במקום 5%).

לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בת"א (רוגבין ותדהר השקעות נ. מס שבח) כי ההנחה ממס האמורה לעיל חלה גם על מס מכירה מכוח סעיף 72י' לחוק מיסוי מקרקעין .

במסגרת פסק הדין הועלו מספר סוגיות על ידי הצדדים בנוגע למחלוקת.

הטענה הראשונה של המדינה היא שסעיף 48א1 הינו חלק מסעיף 48א, ונמנה בין יתר סעיפי המשנה שלו. מאחר שסעיף 48א "האב" עוסק רק במס על השבח, כך הוא לגבי סעיף 48א1 "צאצאו", ולכן אינו יכול לחול על מסים אחרים כמו מס מכירה.

ביהמ"ש קבע כי סעיף 48א1 הינו סעיף עצמאי ואינו חלק מסעיף 48א ואין הוא "תולדה" או "צאצא" שלו.

כמו כן קבע ביהמ"ש כי העובדה שכותרת השוליים של סעיף 48א1 נוקטת במילים "הפחתת שיעור מס שבח במכירת מקרקעין בתקופה הקובעת", אינה מקבעת את תחולת הסעיף רק ביחס למס על השבח. ראשית, אין לתת משקל רב להערת השוליים כאמצעי פרשנות. שנית, לעומת סעיף 48א שם כותרת השוליים מצביעה, באופן הניסוח שלה, על כך שמדובר רק ב"מס על השבח", בניגוד למס על מחזור כמו מס רכישה, הרי שבדיבור הסתמי "מס שבח" – ללא הדגשה "מס על השבח" – נכלל גם מס רכישה, לפי הוראת סעיף 72י שמשווה בין דין מס שבח לדין מס מכירה.

טענתה השנייה של המדינה הייתה שתיקון 50 לחוק המיסוי קבע שלושה מנגנונים נפרדים להקלות במסי המקרקעין. ההקלה במס שבח הנה הקלת שיעור המס שבסעיף 48א1 ("הנחת מס בשיעור 10% – 20%). ההקלה במס רכישה הנה הקלה בשיעור המס (ירידה מ- 5% ל- 4.5% ולאחר מכן ל- 4.75%) שבסעיף 9ב' לחוק המיסוי. ואילו ההקלה במס מכירה הנה בביטולו ברכישה שלאחר היום הקובע, ובהתרתו לניכוי לצורכי מס. מכאן מסיק המשיב שאין להחיל על מס מכירה את ההקלה שנועדה למס שבח שבסעיף 48א1.

גם את טענה זו דחה ביהמ"ש וקבע כי אין הגיון של ממש בטענה זו וכפי שהמס על השבח לא "נהנה" רק מזיכוי במס אלא גם בהפחתה גורפת של שיעור המס ל – 25% ביחס לזכויות במקרקעין שנרכשו לאחר ה"יום הקובע" (קרי: 7.11.2001) כך גם נקבע ביטול מס המכירה לגבי מקרקעין שנרכשו לאחר ה"יום הקובע" לצד הפחתת המס במכירת מקרקעין ב"תקופה הקובעת".

כמו כן, סבורה המדינה כי סעיף 72י לחוק המיסוי אינו מחיל על מס מכירה את הוראת השעה שבסעיף 48א1 וכי כדי להחילו נחוצה הוראה ספציפית.

ביהמ"ש קבע כי במקרים שאין הוראה ספציפית לגבי מס מכירה, ובכל זאת ביקש המחוקק להימנע מהחלת ההוראה כי דין מס המכירה (או מס רכישה) כדין מס שבח, הוא קבע זאת במפורש. חזקה על המחוקק כי הוא בורר את מילותיו בקפידה ולו רצה להוציא את מס המכירה מתחולתו של סעיף 48א1 לחוק המיסוי מן הראוי היה לנסח זאת מפורשות.

כך הדבר, כאשר רצה המחוקק להוציא מתחולת סעיף 48ג לחוק, הקובע שיעור מיוחד להפקעה, את מס הרכישה, הוא קבע זאת במפורש בגוף הסעיף. סעיף 48ג(ב) קובע: "בסעיף זה ,המס' – למעט מס הרכישה שיחיד חייב בו לפי סעיף 9". משמע מכאן, כי מס המכירה חל גם בסעיף 48ג לפי הוראת סעיף 72י דלעיל.

עוד נציין כי פסיקה זו נתקבלה בבית משפט מחוזי ואינה מחייבת את החלטות בית המשפט העליון באם יוגש ערר על ידי המדינה.

לאור האמור בפסק דין זה, אנו ממליצים לבחון את עסקאות המקרקעין שנעשו ב"תקופה הקובעת" ולדרוש את ההנחה ממס.

לפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות לרו"ח חן שחרור במשרדנו בת"א.