חישוב הכנסה לעניין דמי ביטוח לאומי

1. עובד - ההכנסה החייבת בדמי ביטוח נקבעה ע"פ סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי (להלן "החוק") מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, קרי, משכורת וכל טובת הנאה אחרת שנותן המעביד לעובדו כגון רכב טלפון וכו'.

2. עובד עצמאי – ההכנסה החייבת בדמי ביטוח נקבעה ע"פ סעיף 345 לחוק כאשר ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיפים 2(1) ו 2(8) לפקודת מס הכנסה, קרי, הכנסה מעסק, משלח יד וחקלאות.

3. אינו עובד ואינו עובד עצמאי – ההכנסה החייבת בדמי ביטוח נקבעה ע"פ סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה ,כלומר, כולל 2(4) הכנסה מדיבידנד ריבית והפרשי הצמדה.

   סעיף 371 לחוק הסמיך את שר העבודה והרווחה להתקין הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, ואכן השר התקין את תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) התשל"א - 1971.

   בתקנה זו נקבעו התקנות הבאות לעניין הכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי:

1. תקנה 14 – עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו או שיש לו הכנסה מפנסיה

   עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 בגבר ו 60 באישה, ואינו עובד שכיר ולפחות 50% מהכנסתו אינה מפעילותו כעצמאי, ישלם דמי ביטוח לאומי בין היתר גם על הכנסתו ע"פ סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה, קרי, הכנסה מדיבידנד ריבית והפרשי הצמדה בשיעורים החלים על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

2. תקנה 15 – עובד שאין עיקר הכנסתו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיה

   עובד שכיר שטרם מלאו לו 65 בגבר ו- 60 באישה ואינו בנוסף עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינה מעבודתו כשכיר, ישלם דמי ביטוח בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מכל המקורות הכלולים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה וביניהם הכנסה מדיבידנד ריבית והפרשי הצמדה, ולמעט מהכנסתו מפנסיה. סעיף זה לא יחול כאשר הכנסתו של העובד מכל המקורות נמוכה ממחצית השכר הממוצע במשק.

לעניין תקנה זו, יראו כעובד את מי שמשתלמים לו דמי אבטלה, ואת הכנסתו ששימשה לחישוב דמי האבטלה יראו כהכנסה מעבודה.

למרות הוראות החוק והתקנות, הביטוח הלאומי לא חייב עד כה בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, רווחים מריבית והפרשי הצמדה, מאחר והכנסות אלו היו פטורות ממס הכנסה ולכן לביטוח הלאומי לא היה מידע לגבי רווחים אלו.

לאחר תיקון 132 לפקודת מס הכנסה מיום 4 באוגוסט 2002 והרפורמה במיסוי שוק ההון שנכנסה לתוקף בינואר 2003 , נוצר מצב בו רווחים אלו מריבית והפרשי הצמדה חייבים בתשלום מס הכנסה וכך מתאפשר גם לביטוח הלאומי למסות אותם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מיסוי זה, מביא את נטל המס על הכנסות פאסיביות ל 28% מס מהם 15% מס הכנסה וכ 13% דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

על מנת למנוע את נטל המס הכבד פורסם ב 17.12.2002 תיקון לרפורמה במס הכנסה, בו נקבע כהוראת שעה פטור להכנסות פאסיביות מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. (סעיף 350(א)(6)) לחוק הביטוח הלאומי)

בהוראת השעה נקבע, כי לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לא יראו כהכנסה הכנסות כגון דיבידנד, ריבית ורווחים מקופת גמל וקרן השתלמות, ריבית או דמי ניכיון על אגרות חוב הנסחרות בבורסה, ריבית ורווחים שמקורם בתוכנית חיסכון או פיקדון וכו' ( סעיפים 125ב,125ג(ב), 125ג(ג) לפקודת מ"ה ), פרט למקרה שבו תשלומים אלו יינתנו לבעל שליטה מחבר בני אדם שבשליטתו. מנגד, נקבע כי ישולמו דמי ביטוח על הכנסות מריבית ודמי ניכיון על ניירות ערך זרים.

תוקפה של הוראת השעה נקבע מיום 1 ביולי 2002 ועד ליום 31 בדצמבר 2003.

הסמכות להארכת הפטור נתונה בידיו של שר העבודה והרווחה, זבולון אורלב, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. נכון להיום, השר לא חתם על הוראת שעה להארכת הפטור.

נבהיר כי רווחי הון ממכירת ני"ע אינם חייבים בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.